ישיבת מערבא
 | |
| ישיבה תיכונית | |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
העשור של 1980 – הווה  |
| מייסדים |
ברוך חייט |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 31°55′50″N 35°01′37″E / 31.93055556°N 35.02694444°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   ישיבת מערבא | |
  | |
מערבא מכון רובין (באנגלית: Ma'arava Rubin Academy) היא ישיבה תיכונית חרדית שנוסדה באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20 על ידי הרב ברוך חייט.
מקור שמה של הישיבה מהמילה הארמית "מערבא" (בעברית: מערב), כינויה של ארץ ישראל בתלמוד הבבלי[1].
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פתיחת הישיבה לוותה בפולמוס מצד רבנים חרדים, ובראשם הרב שך, שהתנגדו למודל של ישיבה חרדית שהלימודים בה כוללים, לצד לימודי הקודש, אף לימודי חול והשתתפות במבחני הבגרות, בדומה לישיבות התיכוניות בחינוך ממלכתי דתי. לדברי הרב חייט, בסופו של דבר הסכים הרב שך להקמת הישיבה, המיועדת לציבור חרדי מודרני ועולים מארצות המערב, אך העמיד תנאים שנועדו להרחיק ממנה תלמידים מהזרם המרכזי של הציבור החרדי. בין השאר דרש הרב שך שהישיבה לא תקום בירושלים או בבני ברק – ריכוזים חרדיים מובהקים, וכן שלא תיקרא באופן רשמי בתואר "ישיבה". הישיבה הועתקה למתתיהו, ובכל הפרסומים הרשמיים מוצג המוסד כ"מערבא מכון רובין" או "Ma'arava Rubin Academy". בהמשך קיבלה הישיבה את ברכתו של הרב שלמה זלמן אוירבאך[2].
למעט ישיבת היישוב החדש הוותיקה, שהתנהלה לפי אותו מודל, סגנון ישיבות כזה לא היה קיים בציבור החרדי. מאז הקמת "מערבא" קמו עוד ישיבות דומות, בהן ישיבת נהורא (תשנ"ד), ישיבת נהרדעא ישיבת מאורות (שתיהן בתשס"ה) וישיבת מתיבתא בבית שמש (תשע"א).
הישיבה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראש הישיבה הוא הרב ברוך חיים חייט, מנהל התיכון הוא הרב שלמה פולק (שגם משמש כמנהל מכללה ירושלים). הר"מים הם הרבנים נתנאל לאער – חתנו של ראש הישיבה המשמש גם כמשגיח, צבי זריל, צבי לובלינג ויוסף קרלינסקי.
קודם לכן כיהנו בישיבה כר"מים הרבנים: צבי הריס גיסו של הרב חייט, יהושע הרטמן - עורך ספרי המהר"ל ורב קהילה בלונדון, הדר יהודה מרגולין מחבר ספרים הנודעים על שיעורי ומידות התורה, אבישי קורצטג המשמש כיום כר"מ בישיבת מתיבתא בבית שמש וכנו"נ בישיבת דרך אמונה, אליעזר שטיינברגר המשמש כיום כרה"י נשמת התורה בירושלים וכן הרב מיכאל שוהם רה"י נהרדעא בגני תקווה.
הנהגות ייחודיות לישיבת מערבא[עריכת קוד מקור | עריכה]
הישיבה נותנת עדיפות ומחשיבה לנושאי בין אדם לחברו ודרך ארץ קדמה לתורה, לצד לימוד התלמוד בשיטה הנהוגה בישיבות הליטאיות.
הישיבה נותנת עדיפות לנושאים אלמנטים מוזיקליים, גם משום שהרב חייט עצמו הוא מוזיקאי, ומעודדת בעקבות כך לימוד נגינה ומספקת חדרי מוזיקה הכוללים פסנתר כנף, מערכת תופים ואולפן הקלטות. הדבר גם מתבטא בדברים בעיצוב הישיבה, כדוגמת ארון הקודש המעוצב בצורת כלי הנבל בו היו משוררים בבית הבחירה.
הישיבה מחייבת את התלמידים להתעמל בחדר הכושר שבקמפוס פעמיים בשבוע. הישיבה מעצימה גם את חשיבות הניקיון והסדר, והתלמידים מחויבים להציע את מיטתם בכל בוקר.
ככלל, בוגרי הישיבה זכאים לתעודת בגרות. רוב הבוגרים ממשיכים לישיבות גדולות חרדיות פתוחות באופן יחסי, כגון ישיבת איתרי, ישיבת חברון, וישיבת נתיבות חכמה. חלק מן הישיבות החרדיות מסרבות לקבל את בוגרי מערבא. מעטים מאוד ממשיכים לישיבות המשתייכות לזרם החרדי לאומי כמו כרם ביבנה.
בקמפוס הישיבה מתגוררות מספר משפחות.
משמר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בימי חמישי בלילה נאספים התלמידים בחדר האוכל ל"משמר", שבמהלכו עורכים מספר בחורים מדי שבוע סיומים על מסכתות וסדרי גמרא ועל סדרים של משניות. לאחר מכן מוסר הרב חייט שיחת מוסר והתלמידים שרים (לרוב, שירי נשמה) לאור נרות כשהרב חייט מלווה בגיטרה. לעיתים מגיע זמר או מלחין אורח.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ישיבת מערבא- יאיר אטינגר, רק ארבע ישיבות מאפשרות לימודי תורה בשילוב תעודת בגרות, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2005
ישיבת מערבא (מתתיהו), דף שער בספרייה הלאומית- ערוץ היוטיוב של מערבא
- שירו של ראש הישיבה עם בנו הרב אליהו חייט
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראה בגמרא יבמות (דף סג:), וגמרא ברכות (דף ח, א)
- ^ שם טוב מעטוף, שִׂמְחָה לְאַרְצֶךָ • הרב ברוך צ'ייט בראיון מתנגן, באתר קול הזמן, 29 בספטמבר 2015