ישיבת מעלות התורה
 | |
| ישיבה | |
|---|---|
| השתייכות | ישיבה ליטאית |
| תקופת הפעילות | ה'תשמ"א 1981 – הווה |
| מייסדים | הרב שמואל אוירבך |
| בעלי תפקידים | |
| ראש הישיבה | הרב שמואל אוירבך הרב צבי וידר הרב יוסף פטרוף |
| תלמידים | |
| כ- 70 | |
| מיקום | |
| מיקום | שערי חסד בירושלים |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 31°46′35″N 35°12′42″E / 31.776419°N 35.211750°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   ישיבת מעלות התורה | |
  | |
ישיבת מעלות התורה היא ישיבת קיבוץ בירושלים, שנוסדה על ידי הרב שמואל אוירבך, מנהיגה הרוחני של הפלג הירושלמי.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הישיבה נוסדה בשנת ה'תשמ"א (1981) על ידי הרב שמואל אוירבך שעמד בראשה עד לפטירתו בשנת ה'תשע"ח, בהכוונתם של אביו הרב שלמה זלמן אוירבך ושל הרב שך. בית המדרש של הישיבה שוכן בקומה העליונה של בית הכנסת הגר"א בשכונת שערי חסד.
בחודש אדר תשע"ח, לאחר פטירת הרב שמואל אוירבך, מונו שנים מתלמידיו לראשות הישיבה: הרב יוסף פטרוף והרב צבי וידר שמשמש רב קהילה, והיה מרבני הכולל בישיבה[1].
ישיבת "מדרש שמואל", משמשת כסניף לישיבה, ומיועדת לבחורים אמריקאים.
מאבק משפטי ופינוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
פטרוני הישיבה היו האחים רייכמן מטורונטו, ובמיוחד האח אדוארד (בעליהם של "מרכז הפעמון" ו"הטחנה" בירושלים) שבשנותיו האחרונות התגורר בסמוך לישיבה. במסגרת תמיכתו בישיבה, העביר אדוארד רייכמן 1.2 מיליון דולר לצורך רכישת מגרש ברחוב אבן שפרוט 3 בירושלים ובניית בניין הישיבה בתחומו. לצורך כך נרשמה משכנתה על שמו ועל שם בנו ונחתם הסכם, שבו הוגדרה העברת הכספים כהלוואה שמועד פרעונה הוא 90 יום לאחר שיפסיק הרב אוירבך לכהן בראשה מסיבה כלשהי. בנוסף נכתב בהסכם שהבניין הממושכן ישמש כעירבון והוא יעמוד למימוש ולפירעון מיידי במקרה של אי-פירעון ההלוואה במועד זה.[2]
לאחר פטירתו של ראש הישיבה הרב אוירבך, פתח יוסף רייכמאן בהליכי הוצאה לפועל נגד הישיבה, שבמסגרתם ביקש לממש את המשכנתה. מנגד פתחה עמותת הישיבה בהליך משפטי שבו נטען כי העברת הכספים לא הייתה הלוואה אלא תרומה. בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את טענת העמותה, אישר את טענותיו של רייכמאן וקבע שעל הישיבה לפנות את הבניין. בית המשפט העליון דחה את הערעורים של עמותת הישיבה בשתי עתירות משנת 2020 ושנת 2021.[3]
התביעה לפנות את בניין הישיבה עוררה סערה רבה בציבור החרדי ובפרט בפלג הירושלמי.[4] הרבנים אשר דויטש, אברהם דב אוירבך, שלמה משה עמאר ודייני בית הדין של העדה החרדית יצאו במכתב כנגד ההליכה לערכאות. תומכי הישיבה התבצרו בבניין על מנת למנוע את פינויה.
במרץ 2021, לאחר שנדחה הערעור לבית המשפט העליון, פונה הבניין בפשיטה של משטרת ישראל.[5] בכלי התקשורת פורסמו לאחר הפינוי עדויות לוונדליזם של המתבצרים בבניין הישיבה.[6]
ייחודה ומאפייניה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הישיבה מונה כשבעים בחורים. יש בה גם כולל אברכים ובו כמאה אברכים.
הישיבה היא "ישיבת קיבוץ" - מסגרת לימוד לבחורים שכבר למדו לפחות שלוש שנים בישיבה גדולה, ורק לעיתים רחוקות מתקבלים גם בחורים צעירים יותר. לאור זאת בחיי הרב אוירבך לא היו בישיבה אנשי צוות חינוכי מלבדו. הבחורים למדו בעיקר בעצמם והיו שומעים שיעור דו שבועי מהרב אוירבך.
אנשי הישיבה החשיבו אותה כ"חבורה" שהתאספה סביב ראש הישיבה. הרב אוירבך עצמו היה גר בבניין הפנימייה של התלמידים. מועד סיום הסדרים היה כאשר הרב קם ממקומו כדי להתפלל.
סדרי הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוב התפילות וסדרי הלימוד מתקיימים בבית כנסת הגר"א אשר מועמד לרשותם על ידי תושבי שכונת שערי חסד שרצו שהישיבה תוכל להמשיך להתקיים בשכונת שערי חסד בשביל שמירה על צביונה החרדי של השכונה.
תפילת שחרית התפילות והסדרים בשבתות וימים טובים מתקיימים בבית הכנסת "אגודה" שנתרם לשימוש הישיבה על ידי גמ"ח שערי חסד.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ משה ויסברג, ההמשך בישיבה: הרב יוסף פטרוף מסר שיעור ראשון • צפו, באתר בחדרי חרדים, 5 במרץ 2018
- ^ פסק דין רע"א 4175/20 עמותת מעלות התורה נ' יוסף רייכמאן, ניתן על ידי בית המשפט העליון, 30 ביולי 2020
- ^ פסק דין רע"א 9230/20 עמותת מעלות התורה נ' יוסף רייכמאן, ניתן על ידי בית המשפט העליון, 4 בינואר 2021
- ^ בני יחזקאלי, אחיו של רה"י הוחתמו והבהירו: "איסור חמור לבצע שום פעולה", באתר בחדרי חרדים, 25 באוקטובר 2019
- ^ אבי גדלוביץ', שערי חסד נצורה: המשטרה פינתה בכוח את ישיבת 'מעלות התורה', באתר בחדרי חרדים, 2 במרץ 2021
- ^ בן שאול, מצבור אמל"ח, פגרי חיות ואיום התאבדות, באתר ערוץ 7, 21 באפריל 2021
