ישיבת ההסדר ירוחם

ישיבת ההסדר ירוחם
	מבנה הישיבה
ישיבה
השתייכות	ציונות דתית, ישיבות הסדר
תקופת הפעילות	1993–הווה (כ־31 שנים)
מייסדים	שמואל בן שלום, הרב אליהו בלומנצויג
בעלי תפקידים
ראש הישיבה	הרב אליהו בלומנצויג הרב אוריאל עיטם הרב חיים וולפסון
תלמידים
	כ-270
מיקום
מיקום	ירוחם
מדינה	ישראל
קואורדינטות	30°59′07″N 34°55′39″E / 30.9854°N 34.9274°E
	https://yhyh.co.il/
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת צפון הנגב רגילה) ישיבת ההסדר; ירוחם; ישיבת ההסדר ירוחם ישיבת ההסדר ירוחם מפת __ ירוחם; [‌למפה דינמית של צפון הנגב‌] מכל הכיוונים: __ מועצה אזורית רמת הנגב

ישיבת ההסדר ירוחם היא ישיבת הסדר שהוקמה בשנת ה'תשנ"ג (1993) בירוחם. ראשי הישיבה הם הרב אליהו בלומנצויג, הרב אוריאל עיטם והרב חיים וולפסון^[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בירוחם פעל החל משנות השבעים גרעין ציוני דתי, אשר פעל להתמודד עם בעיות של פערים, ניכור בין חלקי החברה ואיבוד ערכים. גרעין המשפחות התרחב על ידי גרעיני נח"ל משימתיים של בני עקיבא בריכוזו של שמואל בן שלום בשנות השמונים. העומדים בראש הגרעין (בן שלום וחגי גלנדואר) הזמינו את הרב אליהו בלומנצוייג, אז ר"מ בישיבת הר עציון, לכהן כראש הישיבה החדשה. מחזור התלמידים הראשון החל ללמוד בישיבה באלול תשנ"ג וכלל בעיקר תלמידים מהישיבות התיכוניות: בית אל, חורב, הישיבה לצעירים וכפר הרא"ה. כמו כן הגיעה קבוצת תלמידים משיעורים ג' וה' מישיבת הר עציון, על מנת לחזק את הישיבה הצעירה.

בשנת תש"ע עברה הישיבה למשכן חדש שנבנה בסמיכות למבנה הקודם.

ד"ר זרח ורהפטיג תרם לפני מותו את כל ספרייתו לישיבה.

מלחמת חרבות ברזל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת חרבות ברזל, נהרגו בקרבות תשעה מתלמידי ובוגרי הישיבה.^[2]

דרכה של הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה ממשיכה את מסורת הלימוד מבית ישיבת הר עציון שממנה יצאה. עם זאת, בתחום מחשבת ישראל קרובה הישיבה לישיבות המזוהות עם ישיבת מרכז הרב, דבר המתבטא במרכזיות העיסוק בתורת הרב קוק בישיבה. עדות לקרבה זו היא זיהוי שקיים בין הישיבה לגישת הממלכתיות ופעילותה הנרחבת במסגרת "פנים אל פנים".

ישיבת ירוחם מדגישה את חשיבות לימוד הגמרא בעיון בכלל ועל פי שיטת בריסק בפרט. סדר היום כולל סדר וחצי גמרא בעיון, חצי סדר מחשבה ותנ"ך, וסדר אחד בקיאות. בישיבה קיימת גם תוכנית לימוד הלכה לקראת רבנות.

הישיבה מחנכת את תלמידיה לפתח אוזן קשבת לצורכי החברה ולעשייה חברתית. כל התלמידים בישיבה מתנדבים בעיירה, בעיקר בתחומי החינוך. עד לשנת תשע"ז הייתה קיימת בישיבה תוכנית בשם "יעדים" לתלמידים מקרב העדה האתיופית. חלק מבוגרי הישיבה נשארים בירוחם גם לאחר תקופת לימודיהם בה. בוגרי הישיבה הקימו את קהילת "בני עקיבא" בעיירה.

הישיבה מכוונת את תלמידיה להשתית את עולמם הרוחני על שיטותיהם של ריה"ל והמהר"ל מפראג, ובהתאם להשקפתו של הראי"ה קוק. נלמדות בה גם משנתו של רמח"ל, ספרי חסידות וגישות שכלתניות כדוגמת שיטות הרמב"ם והרב סולובייצ'יק.

הישיבה רואה חשיבות גדולה בלימודי התנ"ך, ומקדישה לכך מספר שעות שבועיות. שיעורי התנ"ך מועברים על ידי רבנים מהישיבה עצמה וממכללת הרצוג, בהם הרב יוסי אליצור, ועד לשנת תשס"ו גם הרב יעקב מדן.

הצוות החינוכי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישיבה מלמדים, מלבד הרב בלומנצויג, הרבנים אוריאל עיטם, חיים וולפסון, עודד מיטלמן, עידו הבר, אליקים שריר, שמואל אריאל, שי גניזי, גלעד מינץ, אשר וייס, שמואל גלייזר וגלעד פלמר (חמשת האחרונים הם בוגרי הישיבה בעצמם)^[1]. כמו כן מועברים בישיבה שיעורים קבועים מפי הרבנים אלי בזק, מאיר כהנא ויוסי אליצור.

בעבר לימדו בה הרבנים מיכאל אברהם, יצחק ברנד (פרופסור למשפטים, להוציא את הרב יצחק ברנד - רב חרדי), ניר וינברג (כיום ראש הישיבה התיכונית 'אורות הזורעים'), אבי בלידשטיין (כיום רב היישוב תקוע), יאיר יעקובי (שכיום משמש כראש הישיבה התיכונית "בלבב שלם"), אלי הורוביץ (נרצח בפיגוע בקרית ארבע), יצחק שלו (בוגר הישיבה שמכהן כיום כרב העיירה), אהוד ברזילי (היה ר"מ בישיבת מדברה כעדן במצפה רמון, נפטר בה'תשע"ב (2011)) ואחיה בן פזי (בוגר הישיבה שעבר לכהן כרב של עפרה).

באדר ה'תשע"ח (2018), הודיע הרב בלומנצויג כי מזמן אלול הבא יצמצם את נוכחותו בישיבה וימונו תחתיו שני סגנים, הרב אוריאל עיטם והרב חיים וולפסון.^[3] בתמוז ה'תש"ף (2020) הודיע כי בכוונתו לעזוב את ירוחם אך להמשיך לשמש כראש ישיבה ושני סגניו יצטרפו לראשות הישיבה.^[4] הרב בלומנצויג ממשיך להגיע פעם בשבוע לישיבה ולהעביר שיעור כללי בגמרא.

הישיבה התיכונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשס"ז הוקמה לצד ישיבת ההסדר, ישיבה תיכונית "בלבב שלם", בראשות הרב יאיר יעקובי, אחד הר"מים הוותיקים בישיבת ההסדר. המחזור הראשון כלל כ-35 תלמידים. הקמת הישיבה התיכונית היא חלק מהמטרה הכוללת של ישיבת ההסדר - סיוע לעיירות הפיתוח וקידומן, בראש ובראשונה בתחום החינוכי. מסיבה זו נעשה מאמץ שבישיבה ילמדו תלמידים רבים מהאזור לצד תלמידים הבאים מקהילות ציוניות דתיות מבוססות, כך שהישיבה תהיה מוסד לימודים איכותי שהורים ישלחו את בניהם אליו מבחירה ולא מחוסר ברירה.

בישיבה ניתן דגש על התחום החברתי. הדבר בא לידי ביטוי בשם הישיבה, "בלבב שלם", מתוך פסקה של הראי"ה קוק אודות עבודת ה' שלמה מתוך חיבור לזולת, בפעילויות חסד שונות ובשיעורים בנושא.

ביום העצמאות ה-64 למדינת ישראל, תשע"ב, הוכתר תלמיד הישיבה אלחנן בלוך בתואר חתן התנ"ך העולמי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממדבר מתנה - עלון חודשי לחיילי הישיבה (הנמצאים בפרק השירות הצבאי), תלמידיה ובוגריה
אורייתא תליתאי ששמו החדש נחליאל - קובץ מאמרים פנים ישיבתי היוצא כשלוש פעמים בשנה
מישרים - ביטאון הישיבה. עד היום יצאו 6 כרכים
כתנות אור - בירור אמוני בסוגיית הצניעות, בעריכת תלמידי הישיבה
עלי עשור - חוברת לציון עשר שנים להקמת הישיבה
החזית שבעורף - ספר מאמרים על השירות הצבאי העורפי, בעריכת תלמידי הישיבה