ישיבות חסידי חב"ד ליובאוויטש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש הוא שמה של רשת ישיבות חב"ד מסוג ישיבה קטנה וישיבה גדולה, הממוקמות במספר ערים בישראל. הישיבה המרכזית היא ישיבה גדולה בעיר צפת, שהיא גם הישיבה החב"דית הגדולה בעולם[1] המונה כ-450 תלמידים בישיבה המרכזית, ועוד כ-500 בסניפיה. סניפי הישיבה קיימים גם בערים: חיפה, נצרת עלית וישיבה קטנה נוספת בעיר צפת. רשת הישיבות משתייכת לזרם המשיחיסטי בחב"ד.

שם הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה הגדולה בצפת נקראה תחילה בשם ישיבת תומכי תמימים, אך על פי הוראת הרבי מלובביץ'[2] שונה שמה לישיבת חב"ד ליובאוויטש. בשנת ה'תשמ"ז כתב הרבי במכתב את שמה של הישיבה ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש כשהוא מסביר בפירוט כל מילה מהשם, וכך נקבע שמה. לישיבה שתי שמות נוספים 'בית מנחם' (משמש את הפנימייה) ו'בית לוי יצחק' (משמש כשם כולל לכל המוסדות).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשל"ז הציע הנהלת ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית בישראל לרב אריה ליב קפלן, שליחו של הרבי מלובביץ' לצפת, להקים ישיבה חב"דית בעיר. הרב קפלן שאל את הרבי מלובביץ' שהשיב להצעה בחיוב.

כבר שנה קודם לכן, בשנת ה'תשל"ו, שלח הרבי מלובביץ' כעשרה שלוחים לירושלים ועשרה שלוחים לצפת, כחלק מהם מונו לרבניה. לתפקיד ראש הישיבה מונה הרב יוסף יצחק וילשנסקי.

הישיבה נפתחה באייר ה'תשל"ז (1977), קבוצת בחורים מישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד עברה ללמוד בישיבה החדשה. בתחילה, הבית מדרש הוקם בבית הכנסת וויז'ניץ-תוניס בעיר העתיקה. כעבור שנה נקבע מקום זה לבית כנסת הרידב"ז, אולם הלימוד התרחב משמעותית בשנת תשס"ב ושוב בשנת תשע"ח.

בהמשך התרחבה הישיבה, ומוסדות נוספים הוקמו בערים שונות, כחלק מהרשת: שתי ישיבות בנצרת עלית, ישיבה בחיפה, וישיבה קטנה נוספת בצפת.

הישיבה הגדולה בצפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין הפנימייה היה תחילה במלון 'הרצליה' ואחר כך עבר בשנת ה'תשמ"ד למלון 'רקפת'. כעבור שנים הבניין נקנה על ידי הישיבה, בסיוע יוסף יצחק גוטניק. בתחילת שנת ה'תשע"ח לאחר מאבק משפטי ארוך על הבעלות של הבניין הוצא צו פינוי מאת ההוצאה לפועל המורה לפנות את הפנימיה עד לסוף 2017. יום לפני הפינוי המיועד, בעזרת ראש העיר אילן שוחט וחברי העירייה שעבדו על חידוש המגעים של הישיבה עם הבעלים על מנת להגיע לפשרה לטובת שני הצדדים, הושהה הפינוי[3]. בהמשך לכך הצליחה הישיבה להגיע להסדר על מנת לרכוש את המבנה, אך לשם כך נדרש ממנה לגייס 24 מיליון ש"ח עד לסוף ינואר 2018. בעקבות כך פתחה הישיבה בקמפיין גיוס כספים על מנת להשיג את הסכום[4], ובו הושג הסכום והמבנה נרכש[5].

בישיבה שוכן כולל בו לומדים כעשרים אברכים.

מחלקה לבעלי תשובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשל"ח הוקמה בישיבה מחלקה לבעלי תשובה. המחלקה מנוהלת כיום בידי הרב יוסף דניאל.

מחלקה לדוברי אנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישיבה מחלקה לתלמידים בני חוץ לארץ, בעיקר מארצות הברית. המחלקה הוקמה בשנת ה'תשל"ט ונוהלה על ידי הרב יעקב רייצס. כיום המחלקה מנוהלת על ידי הרבנים יונתן הסופר, יהודה ליפסקר ולוי ווילשאנסקי.

שערי ישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישיבה שתי מערכות הוצאה לאור של קובצי חידושים תורניים, פרי תלמידי הישיבה. אחת מוציאה ספרים מדי שנה לקראת סופה. השנייה מוציאה קבצים מעת לעת במהלך השנה.

הישיבה הקטנה בצפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשמ"ח הקימה הישיבה גם מסגרת לתלמידים צעירים יותר, בראשה עמד הרב יצחק אייזיק לנדא. בשנת ה'תשנ"ט נסגרה הישיבה ונפתחה מחדש בשנת ה'תשס"ט במבנה של סוכנות היהודית וכיום ברשות מוסדות "יתד התשובה", בהתחלה שכרה קומה אחת ובהמשך עוד קומה ועוד קומה. בסוף שנת תשע"ט רכשה הישיבה מחוסר מקום את מלון רון שבעיר שעמד למכירה. בישיבה קטנה (נכון לה'תשפ"ג) לומדים כ-195 תלמידים. הישיבה קטנה מנוהלת על ידי הרבנים מנחם מנדל פרידמן, לוי יצחק ניסילביץ' וישראל וילשאנסקי.

הישיבות בנוף הגליל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה הוקמה בשנת ה'תשס"ד על ידי הרב מנחם מנדל נחשון. במקום פועלת ישיבה גדולה לבחורים בגילאי 17–20 ובנוסף קיים מכון סמיכה לאלו שרוצים ללמוד הלכה כדי לקבל הסמכה לרבנות. בשנת ה'תשס"ט נפתחה במקום גם ישיבה קטנה לבחורים בגילאי 16-14 ונכון לשנת ה'תש"פ לומדים בישיבה גדולה כ-50 תלמידים ובישיבה קטנה כ-30 תלמידים.

הישיבה בחיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה הוקמה בשנת ה'תש"ס על ידי הרב מנחם מנדל וילשנסקי העומד בראשה. הישיבה מקבלת כ-30 בחורים מהישיבה בצפת בגילאי 18 שמתחלפים בכל חצי שנה. הדגש בישיבה זו הוא היציאה למבצע תפילין בכל יום בשבוע. בין רבניה נמנים הרב אסף חנוך פרומר והרב יהושע ליפש.

רבני הישיבה (חלקי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהווה:

בעבר:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]