ירושלים של ברזל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ירושלים של ברזל
מיני-אלבום מאת מאיר אריאל
יצא לאור 1967
הוקלט 1967
סוגה זמר עברי
שפה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך ארבעה שירים
חברת תקליטים הד ארצי
הפקה בני אמדורסקי
כרונולוגיית אלבומים של מאיר אריאל
ירושלים של ברזל
(1967)
שירי חג ומועד ונופל
(1978)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"ירושלים של ברזל" הוא מיני-אלבום של הזמר מאיר אריאל שיצא על גבי תקליט בדצמבר 1967. המיני-אלבום יצא לאחר מלחמת ששת הימים, והוא נקרא על שמו של שיר הנושא אותו כתב אריאל מיד לאחר סיום הקרבות לשחרור ירושלים.

האלבום מכיל את ההקלטות הראשונות של אריאל אשר הופצו בצורה מסחרית, ביניהם שיר הנושא שהשיג לאריאל הכרה ראשונה מממסד הזמר העברי, והפך אותו לכותב מבוקש. האלבום לא הוסב כשלעצמו לתקליטור, אך כל השירים המופיעים בו כלולים בגרסה החדשה לאלבום האוסף "ירושלים של ברזל - ועוד משירי מלחמת ששת הימים" שיצא לאור ב-2003 בהוצאת הד ארצי. ב-2004 פורסם השיר "ירושלים של ברזל" באלבום האוסף "המיטב". "ליל אהבה עם אזרחים" נכלל בקופסה "האוסף" מ-2001.

האלבום הופק על ידי בני אמדורסקי. שירי האלבום מושפעים מסגנון הזמר העברי, ובהם משתתפים האמנים המפורסמים: שולה חן בשירה, שלום חנוך בלחנים, בנגינה ובשירה, ונחמה הנדל בעיבוד.

באותה שנה הוציא גם הזמר יהורם גאון מיני-אלבום בשם זה, ובו הביצוע שלו לשירו של אריאל.

הרקע לאלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני מלחמת ששת הימים עיקר העיסוק המוזיקלי של מאיר אריאל היה במסגרת המשמרון, להקת קיבוץ משמרות בו גדל. במסגרת להקה זו עסק בנגינה וכן בכתיבת שירים, וכמה מהשירים יצאו לאור, מאוחר יותר, בביצוע אמנים אחרים, ביניהם השירים "אגדת דשא" ו"ריסים".

בעת מלחמת ששת הימים אריאל שרת במילואים בחטיבה 55, חטיבת צנחנים במילואים, ולחם בגדוד 28 בקרב על ירושלים. זמן קצר לפני המלחמה התפרסם השיר ירושלים של זהב של נעמי שמר. לאחר הפריצה לעיר העתיקה, כשהגדוד המותש היה בבניין מוזיאון רוקפלר וברדיו נשמע קולה של שולי נתן שרה את השיר, הוא שרבט את המילים לשירו "ירושלים של ברזל" על אותו קרב.[1] השיר מושר באותה מנגינה של "ירושלים של זהב". בין בתי השיר:

הגדוד, רגום, פרץ קדימה, דם ועשן כולו
ובאו אמא אחר אמא בקהל השכולות
נושך שפתיו ולא בלי יגע, הוסיף הגדוד ללחום
עד שסוף סוף הוחלף הדגל מעל בית הנכות.
ירושלים של ברזל…

הוא ביצע את השיר בפעם הראשונה בכינוס של החטיבה, יום או יומיים לאחר תום המלחמה, כשהנדל מלווה אותו בגיטרה. רבקה מיכאלי, שהנחתה את הערב, ביקשה מאריאל לשיר את השיר פעם נוספת והקליטה אותו בטייפ שנשאה עימה. למחרת שידרה את השיר ברדיו, והוא עורר הדים רבים.[2][3] בעקבות השיר הודבק לאריאל התואר "הצנחן המזמר".

לאחר שקיבל אריאל הכרה ציבורית רחבה על יצירתו בעקבות השיר המשיך אריאל והוציא מיני-אלבום ובו השיר ירושלים של ברזל ועוד שלושה שירים שגם הם נכתבו בהשפעת המלחמה.

השיר "ירושלים של ברזל" בוצע על ידי עדנה לב בתקליטון הבכורה שלה. ביצוע נוסף לשיר ביצע הזמר יהורם גאון.

תגובתה של נעמי שמר לשיר הנושא[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן כללי נעמי שמר לא הסכימה שיבוצע שינוי כלשהו בשירים שכתבה. בתחילה זעמה על כך שמישהו העז לקחת את לחן השיר ולבצע אותו עם מילים שונות, והציעה לאריאל להלחינו בלחן חדש. שמר אף שקלה תביעה משפטית.

בהמשך התקיימה פגישה בינה לבין מאיר אריאל, ובעקבות הכימיה שהייתה ביניהם היא שינתה את דעתה על השיר והסכימה להשאירו כפי שהוא. בעקבות הפגישה, לא זו בלבד שנעמי שמר קיבלה את הביצוע של מאיר אריאל, אלא היא אף ניאותה לתת לו זכויות יוצרים על המילים שכתב - דבר שלא קרה עם אף גרסה לשיר אחר שלה.[4]

עטיפת האלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצד האחורי של האלבום

בעטיפת האלבום תמונה של אריאל בה הוא לבוש במדי צבא, ובכומתת חטיבת צנחנים על כתפו, בכך רומז אריאל לכינויו באותה תקופה "הצנחן המזמר".

בעטיפה האחורית לאלבום כתב אריאל את פרטיו בצורה הומוריסטית:

מאיר אריאל (בשמשניקוב)

2 למרץ 1942, בילינסון, 2 אחרי חצות, קיבוץ משמרות,
עברית, אנגלית (בתנאי שמדברים לאט...), ילדות
סבירה, בחרות מפוקפקת, הרטיב עד גיל מאוחר,
מוצץ עד היום, הליכתו לצנחנים היוותה ניסיון נואש
ואחרון להעלותו על הפסים, הניסיון הצליח חלקית
לאחר שהנ"ל עלה רק על פס אחד בסיום קורס
מ"כים (טר"ש...).
מתוך הצד האחורי בעטיפת האלבום

רשימת הקטעים באלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילות השירים נכתבו על ידי מאיר אריאל (למעט היכן שמצוין אחרת). 

צד' א
מס' שםמיליםלחן משך
1. ירושלים של ברזל נעמי שמר ומאיר אריאלנעמי שמר 3:17
2. בבל"ת  שלום חנוך 4:31


צד ב'
מס' שםלחן משך
1. עסק ביש אלונה טוראל 3:58
2. ליל אהבה עם אזרחים חיים ברקני 3:26

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גיל פז, ‏לאהוב ולבקר, בו זמנית: מה ניתן ללמוד מיחסו של מאיר אריאל לירושלים?, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 1 באוגוסט 2017
  2. ^ ניסים קלדרון, ארול אחד, עמ' 80-86.
  3. ^ צליל מכוון עונה עונה 2 | רבקה מיכאלי, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 27:58)
  4. ^ מאיה קוסובר, ירושלים של זהב, באתר כאן, ‏2/6/20