יקשן
על-פי התנ"ך, יָקשָׁן הוא בנו הרביעי של אברהם, מאשתו השלישית[1] או הפילגש שלו,[2] קטורה, שאותה נשא אברהם לאישה לאחר שגירש את הגר ואחרי מותה של שרה. לקטורה היו חמישה בנים: זמרן, יקשן, מדן, ישבק ושוח, ולהם שני אחים למחצה מאמהות אחרות: ישמעאל ויצחק.
יקשן הוא אביהם של שבא ודדן. לדדן נולדו שלושה בנים: אשורים, לטושים ולאומים.[3] הוא שולח יחד עם שאר בני קטורה אל ארצות המזרח.
במדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבראשית רבה[4] מובאים דברי רמי בר יחזקאל שהשם "יקשן" הוא משום "שהן מתקשין בעולם" (ומפרש רבי שמואל יפה אשכנזי[5] שצאצאיו מקשים ומזיקים לכל העולם), ואילו לדעת חכמים שמם רומז לכך שהיו מקישים בתוף לעבודה זרה.
רבי אברהם סבע רואה בשם זה רמז לכך שבניו יהיו במהלך הדורות לפח יקוש לעם ישראל[6].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק א'.
- ^ ספר דברי הימים א', פרק א', פסוק ל"ב.
- ^ ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק ג'.
- ^ בראשית רבה, פרשה ס"א, פסקה ה'.
- ^ יפה תואר בראשית פרשת חיי שרה פרשה סא סימן ה.
- ^ צרור המור בראשית פרשת חיי שרה.
