יקיר אהרונוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יקיר אהרונוב
לידה 28 באוגוסט 1932 (בן 91)
חיפה, ישראל
ענף מדעי פיזיקה
מקום מגורים ישראלישראל ישראל
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט דייוויד בוהם עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט אבשלום אליצור, סנדו פופסקו, אבי מרחבקה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה חבר האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס וולף, פרס ישראל ופרס א.מ.ת
תרומות עיקריות
גילוי אפקט אהרונוב-בוהם ומחקריו במכניקת הקוונטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יקיר אהרונוב (נולד ב-28 באוגוסט 1932) הוא פיזיקאי ישראלי, שעיסוקיו ותחומי המחקר שלו הם יסודות מכניקת הקוונטים ובייחוד "בעיית המדידה". חתן פרס וולף וחתן פרס ישראל למדעים מדויקים.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהרונוב נולד בקריית חיים בשנת 1932, כבן בכור להלל ולדולה אהרונוב. הוא למד בבית ספר תיכון בקריית חיים, ובנעוריו למד נגינה בכינור והיה שחמטאי נלהב. שירת בצה"ל בחיל התותחנים, וסיים את שירותו בדרגת סגן-משנה.

ב-1952 החל ללמוד לתואר ראשון בטכניון. תחילה למד מתמטיקה, ועם פתיחת הפקולטה למדעים עבר ללמוד פיזיקה. בטכניון פגש לראשונה את פרופ' דייוויד בוהם, שהגיע לטכניון בשנת 1955 וכיהן במשך שנתיים כפרופסור אורח. בהמשך היה פרופ' בוהם מנחה הדוקטורט שלו, אותו עשה אהרונוב באוניברסיטת בריסטול באנגליה וסיימו ב-1960. במסגרת הדוקטורט גילה אהרונוב, בשנת 1959, תופעה במכניקת הקוונטים, לפיה חלקיק טעון מושפע משדות אלקטרומגנטיים באזורים אליהם החלקיק אינו מגיע כלל. תוצא זה נקרא כיום על שמם - "אפקט אהרונוב-בוהם". ג'ון מדוקס, העורך של כתב העת Nature, כתב במאמר מערכת כי לאהרונוב מגיע פרס נובל לפיזיקה על תגליתו[1].

עם סיום לימודיו היה עמית מחקר באוניברסיטת ברנדייס, ולאחר מכן היה במשך שש שנים חבר הסגל האקדמי בישיבה יוניברסיטי. משנת 1973 עד שנת 2000 היה פרופסור מן המניין לפיזיקה באוניברסיטת תל אביב ומופקד הקתדרה לפיזיקה תאורטית על שם אלכס מגוי ובמקביל באוניברסיטת דרום קרוליינה. בהמשך הפך לפרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב. בשנת 2009 הופקד על קתדרה של מבקרים במכון פרימטר לפיזיקה תאורטית שבקנדה[2], ובשנים 2006–2008 היה חבר סגל אוניברסיטת ג'ורג' מייסון בווירג'יניה. בשנת 2008 הצטרף לסגל אוניברסיטת צ'פמן בקליפורניה, אוניברסיטה פרוטסטנטית.

אהרונוב חוקר עם פרופסור לב ויידמן מערכות קוונטיות המתפתחות באופן סימטרי בזמן (גם לעבר וגם לעתיד) ובמדידות חלשות (מדידות שלא אמורות להרוס את המצב הקוונטי ובכך לעקוף את בעיית הקריסה של פונקציית הגל), תאוריה המכונה "הפורמליזם הדו-וקטורי".

עם תלמידיו הבולטים נמנים פרופסור דייוויד אלברט (אנ') מאוניברסיטת קולומביה, פרופסור לב ויידמן מאוניברסיטת תל אביב ואבשלום אליצור.

נוסף על אפקט אהרונוב-בוהם נקראו על שמו אפקט אהרונוב-כשר (1984) והפאזה הגאומטרית של אהרונוב-אננדן (1987).יחד עם דניאל רורליך כתב את הספר Quantum Paradoxes: Quantum Theory for the Perplexed.

נשוי לנילי, פסיכולוגית חינוכית, ואב ל-2. אחיו, דב אהרונוב, הוא פרופסור אמריטוס בפקולטה למתמטיקה בטכניון, ואחייניתו, דורית אהרונוב, היא פרופסור בבית הספר להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית בירושלים.

אהרונוב קיבל פרסים רבים על עבודתו, בהם פרס ישראל ופרס וולף. בנובמבר 2010 קיבל את המדליה הלאומית למדעים של ארצות הברית, אות הוקרה המוענק למדענים אזרחי המדינה או תושביה הקבועים[3]. בנובמבר 2022, לרגל הגיעו לגיל 90, ערכה לכבודו האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ערב עיון[4].

פרסים וכיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יקיר אהרונוב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ג'ון מדוקס על אהרונוב, עמ' 6, בתוך מאמר של פינס מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי לכבוד יום הולדתו השישים של אהרונוב
  2. ^ Nine Leading Researchers Join Stephen Hawking as Distinguished Research Chairs at PI
  3. ^ הנשיא אובמה יחלק מדליה לפיזיקאי יקיר אהרונוב, באתר ynet, 17 באוקטובר 2010
  4. ^ ערב עיון לכבוד חבר האקדמיה פרופ' יקיר אהרונוב בהגיעו לגיל 90, באתר יוטיוב, ‏6 בנובמבר 2022
  5. ^ פרס בינלאומי מדלייה לישראלי, מעריב, 13 בינואר 1991