יצחק שטנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יצחק שטנר
יצחק שטנר
יצחק שטנר
לידה 13 בספטמבר 1900 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 בפברואר 1981 (בגיל 80) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי גאוגרפיה
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת וינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט יהושע בן-אריה עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
גאומורפולוגיה, כרטוגרפיה היסטורית וגאוגרפיה רגיונַלית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
נפתולי הירדן (זולטן קלוגר, 1937)

יצחק שטנר (Issac Schattner‏; 13 בספטמבר 1900, פצ'ניז'ין, אוסטרו-הונגריה, כיום באוקראינה15 בפברואר 1981, ירושלים, ישראל) היה גאוגרף וגאומורפולוג, חוקר ומורה, ממייסדי המחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

קורות חייו ופועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק שטנר למד גאוגרפיה והיסטוריה באוניברסיטת וינה, קיבל תואר דוקטור ב-1925 ועבד שם במכון הגאוגרפי.[1] בד בבד התמסר לפעילות ציונית והתכונן לעלייה לארץ ישראל. תחילה עבר הכשרה חקלאית ואחריה החל לימודים מקצועיים בענף הבנייה. בצד עבודתו בווינה כ"מוסמך בַּנָּאוּת" (Baumeister) המשיך בעיסוקיו האקדמיים, וכחוקר מן המניין במכון הגאוגרפי של אוניברסיטת וינה ביצע מחקרי שדה בארצות אירופה.[2]

בשנת 1936 עלה יצחק שטנר לארץ ישראל. צעדיו המקצועיים הראשונים בארץ ישראל כללו עבודות מיפוי במשרה חלקית במחלקה לגאולוגיה באוניברסיטה העברית וכן ייעוץ לסוכנות היהודית ביחסי קרקע-התיישבות. המחקר וההוראה של הגאוגרפיה בשנות השלושים והארבעים עדיין לא נערכו ברמה האקדמית, ושטנר התרכז בהוראת הגאוגרפיה במסגרת מכללות להכשרת מורים ובתי ספר תיכוניים בתל אביב ובירושלים וכן בקורסי קיץ בקיבוצים. בשנות מלחמת העולם השנייה ערך והגיש תוכנית רדיו "גאוגרפיה בחדשות" בקול ירושלים כחלק משידורי "הַסכֵּת והַשׂכֵּל" שיועדו לבתי ספר ולנוער. לצד אלה המשיך שטנר בפעילות מחקרית. הוא התמקד בעיר חיפה ונמלהּ, ומחקריו אלה פורסמו בסדרת מאמרים שראו אור בסוף שנות השלושים.[3] מחקריו בתחום הכרטוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל הניבו את חיבורו "מפת ארץ ישראל ותולדותיה".[4] בסוף שנות הארבעים ערך שטנר אטלס עולמי בעברית.[5] במהלך השנים תרם לא מעט מזמנו לצורכי ביטחון. ב-1947 היה אחראי על אוסף המפות ותצלומי האוויר של ההגנה בירושלים, ואחרי קום המדינה שירת בצה"ל ביחידת פענוח תצ"א.

ב-1949 הצטרף שטנר לסגל המחלקה הצעירה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית, שהקים עמיתו דוד עמירן. הקמת המחלקה נחשבת לנקודת מפנה בהתפתחות הגאוגרפיה כדיסציפלינה אקדמית בישראל ולתחילתה של תמורה מהירה בלימוד ובמחקר. שטנר המשיך את עיסוקיו בגאומורפולוגיה, כרטוגרפיה היסטורית וגאוגרפיה רגיונַלית. התמחותו בגאומורפולוגיה ובתצלומי אוויר מצאה ביטוי במחקרי מערכת הנפתולים של נהר הירדן. שטנר שימש כעורך בתחום הגאוגרפיה לכרכים הראשונים של האנציקלופדיה העברית וכתב בה עשרות ערכים. הוא ערך את המדור שהוקדש לתולדות הנוף באטלס ישראל[6] והיה חבר בוועדת העריכה של מפעל זה (19651969). שטנר חיבר את הערך "מפות ארץ ישראל" באנציקלופדיה יודאיקה[7] ואת פרק הסקירה הגאוגרפית בערך "ארץ ישראל" באנציקלופדיה המקראית.[8] כמו כן היה שטנר מעורב בפעילות הארגון הגאוגרפי הבינלאומי כחבר בוועדת הכרטוגרפיה (19521956) ובוועדת הגאומורפולוגיה החופית (19601964).

בשנות השישים היה שטנר מהמובילים בקבוצה שפעלה למען השמירה על חופי ישראל הנתונים בסכנה חמורה בשל כריית חול בלתי מבוקרת לצורכי בנייה. המחקרים והתסקירים שפיתחה הקבוצה הניחו את היסודות לחוק שמירת הסביבה החופית.[9]

במהלך שנות החמישים המאוחרות ובתחילת שנות השישים ניהל שטנר את הוראת הגאוגרפיה הפיזית באוניברסיטה העברית, ובתקופה זו חיבר את ספר הלימוד העברי הראשון בגאומורפולוגיה.[10] יש הרואים בחינוך דורות של גאומורפולוגים ישראלים את מורשתו המדעית העיקרית של יצחק שטנר, שהמשיך להנחות תלמידים ועמיתים גם אחרי פרישתו ב-1968 והמריץ אותם ללכת בנתיבי המהפכות אשר שינו את פני הגאומורפולוגיה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יורם בר-גל, "על מחקר גאוגרפי-עירוני חלוצי: חיפה, של יצחק שטנר, 1937", אופקים בגאוגרפיה, כרך 33–34, תשנ"ב-1992, עמ' 133–140
  • יורם בר-גל, "על 'זקני השבט', 'הממשיכים' ו'החדשים' בגאוגרפיה הישראלית", אופקים בגאוגרפיה, כרך 51, 1999, עמ' 7–39
  • D.H.K Amiran and A.P Shick, "Issac Schattner – In Memoriam", Israel Journal of Earth-Sciences, Vol. 31, 1982. pp. 49–52
  • D.H.K Amiran and A.P Shick, "Issac Schattner – In Memoriam", in: A.P. Schick (ed.), Research Contributions to the Physical Geography of Israel: Studies in Fluvial and Coastal Geomorphology of Arid and Mediterranean Regions, Dedicated to the Memory of Isaac Schattner, Jerusalem: Weizmann Science Press of Israel, c 1982, pp.5–8

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אצל הגאוגרף פֿריץ מצ'אטשק (גר')
  2. ^ שטנר פרסם עבודות גאוגרפיות על ליטא (1933) ועל סיביר (1935)
  3. ^ "חיפה – עיר הנמל", בתוך: הטבע והארץ (בעריכת אוריה פלדמן), כרכים ה', ו', תרצ"ח, ת"ש; ב-1954 פרסם שטנר עבודה מסכמת בנושא זה
  4. ^ הספר ראה אור ב-1951 בהוצאת מוסד ביאליק
  5. ^ בהוצאת "יבנה", תל אביב, תש"ח; השתתפו בו הבוטנאי מיכאל זהרי, הגאולוג ליאו פיקרד, הקלימטולוג דב אשבל והקרטוגרף פנחס יואלי (אפטקמן)
  6. ^ אטלס ישראל, מהדורה ראשונה, 1970, גליונות VIII ‏ 1–3
  7. ^ Maps of Erez Israel", Encyclopaedia Judaica, Vol. 11 (1971) 918–932"
  8. ^ אנציקלופדיה מקראית, מוסד ביאליק, 1950, כרך א', עמ' 633–638
  9. ^ תיקוני חוק שמירת הסביבה החופית באתר הכנסת
  10. ^ גיאומופולוגיה: העיצוב החיצון של התבליט, קריית ספר, 1970