יצחק לבני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יצחק לבני
יצחק לבני באולפן התוכנית "תעודת עיתונאי" ברדיו תל אביב, 2015
יצחק לבני באולפן התוכנית "תעודת עיתונאי" ברדיו תל אביב, 2015
לידה 17 באוקטובר 1934
לודז', רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 בפברואר 2017 (בגיל 82)
ירושלים, מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה יצחק וייס עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות 19492017 (כ־68 שנים)
סוג כתב עורך "במחנה"
מפקד גלי צה"ל
מנכ"ל רשות השידור
יו"ר חברת החדשות של ערוץ 2
בן או בת זוג אתי לבני עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לוחית הנצחה ליצחק לבני בתל אביב

יצחק לבני (17 באוקטובר 1934 - 12 בפברואר 2017) היה איש תקשורת וסופר ישראלי. שימש עורך "במחנה נח"ל" (בשנים 19561961) ועורך "במחנה" (1961–1971), מפקד גלי צה"ל (1968–1974), מנכ"ל רשות השידור (1974–1979), יועץ מיוחד ולאחר מכן יו"ר צוות ההיגוי של ערוץ 2 הניסיוני ויו"ר חברת החדשות של ערוץ 2.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבני נולד בלודז', פולין ועלה עם משפחתו בגיל חצי שנה לארץ ישראל. כנער ערך את מדור התשבצים של "העולם הזה" וכתב סיפורים. היה חבר הגרעין המייסד של נחל עוז. נמנה עם חבורת המשוררים הצעירים, החבורה הספרותית "לקראת"[1][2], שייסדו נתן זך, משה דור ואריה סיון בשנות ה-50.

הוא התחיל לעבוד בעיתונות ככתב של במחנה נח"ל, ובשנת 1956 מונה לעורכו[3].

מלחמת יום הכיפורים, הרב הצבאי הראשי אלוף מרדכי פירון עם מפקד גלי צה"ל יצחק לבני.

מפקד גלי צה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 1967 מונה למפקד גלי צה"ל, בנוסף לתפקידו כעורך במחנה[4]. לבני הפך את גלי צה"ל מתחנה שולית יחסית המשדרת מספר שעות קטן ונתונה לאיומי סגירה, לתחנה חיונית, מגוונת ותוססת, המשדרת 24 שעות. הוא שינה את אופייה והיתווה את דרכה. לסגנון של גל"צ, לתלכיד שיצרה ולאנשים שיצאו משורותיה היו במשך השנים השפעה על כלי תקשורת אחרים, ובמידה מסוימת הייתה לה תרומה לישראליות ולתרבותה. הכיוון והסגנון שהתווה לבני בגל"צ קיימים בה עד היום בווריאציות ושינויים שהתחייבו בחילופי השנים, דבר המבטא את חוזק האסכולה שיצר לבני בתחנה. התפישה הייתה שבתחנה צבאית יכול להיות ריבוי תוכניות אזרחיות, פלורליסטיות ומגוונות, ועם מחויבות תרבותית. בתקופתו הוכנסו תוכניות אקטואליה, חברה, תרבות, תעודה, דרמה, דיונים, ראיונות, שעשועים ופופ. העיקרון היה שאין סתירה בין איכות ומחויבות תרבותית לבין פופולריות והגדלת מספר המאזינים. לבני יזם את מערכת החדשות האזרחית ויומני האקטואליה הארוכים ששודרו מספר פעמים ביום (עד אז כלל לוח השידורים רק יומן צבאי ומגזין אקטואליה). זאת נעשה תוך שמירת אי התלות, אף על פי שמדובר בתחנה צבאית. הוא יזם את ערבי שירי המשוררים (ביאליק, זך, עמיחי וכו') כדי לקרב את השירה הכתובה למושרת. בעקבות ערבים אלה הפכה הלחנת שירי המשוררים למגמה נפוצה. גל"צ הייתה לתחנה ייחודית בסוגה בנוף התקשורת בארץ ואף בעולם. כבר לאחר השלב הראשון בשינויים שהנהיג לבני, כתב העיתונאי דורון רוזנבלום בעיתון "דבר":[דרוש מקור]

”גלי-צה"ל, שלא היו לפניה אלא אדוות קלות שנשאו על גביהן קצף פזמונים, הולכים והופכים לים גבה-גלי. מתחנה קטנה ובלתי חשובה הפכו גלי צה"ל לגלים צוהלים ורציניים גם יחד, שיצרו מיזוג מוצלח בין הגל הכבד והגל הקל”.

בהמשך דבריו על לבני, כתב דורון רוזנבלום:

”בכל צומת השפעה תקשורתית שבה נמצא, הוא הותיר חותם ברור של איכות. בדומה לכמה ממקביליו בארצות המערב, הצליח לבני "לברוא מחדש" מוסדות תקשורת שבראשם עמד, להתסיסם ברוח של יצירתיות ולהפכם בדיעבד לסימן דרך של התרבות הישראלית”.

על תקופתו של לבני בגלי-צה"ל כתב פרופ' מנחם מאוטנר במחקר שפרסם בשנת 2000 בכתב העת הרב-התחומי "פלילים", כי ”מי שהיה אחראי על יצירת העירובים האלה יותר מכל אדם אחר הוא יצחק לבני (...) בתקופת כהונתו עברה התחנה שורה של מהפכות שעיצבו את דמותה לעשרות השנים שלאחר מכן”.

מנכ"ל רשות השידור ויו"ר חברת החדשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 1970 התמודד לבני על תפקיד מנהל הרדיו והטלוויזיה ברשות השידור, אך לא זכה בתפקיד[5]. בשנת 1974 מונה למנכ"ל רשות השידור[6]. בתקופתו הושם דגש על ריבוי תוכניות בהפקה ישראלית (כ-70% מהתוכניות) ועל שילוב בין איכות לרייטינג. זאת בניגוד לתפישה שכדי להגיע לרייטינג חייבים לרדת למכנה המשותף הנמוך. שודרו תוכניות אקטואליה, דרמה, ראיונות, סאטירה (כ"ניקוי ראש") ובידור. הודגשו עקרונות השידור הציבורי ונשמרו עצמאות מלחצים פוליטיים וחופש ביטוי. ברדיו יזם לבני את הקמת רשת ג' ובמקביל נערכו שינויים מקיפים, וחל גידול בתוכניות האומר והחדשות ברשת ב'.

ב-1987 ולמשך שש שנים, שימש לבני יועץ מיוחד ולאחר מכן יו"ר צוות ההיגוי של הערוץ השני הניסיוני, לקראת כינון ערוץ 2. בשנות ה-90 כיהן כיו"ר "ועדת לבני" – ועדה ציבורית שמינו שרת התקשורת שולמית אלוני ושר המשפטים דוד ליבאי במטרה לבחון את המבנה והתפקוד של השידור הציבורי. הייתה זאת הראשונה בשורת ועדות שקמו אחריה. המלצות הוועדה משמשות בסיס להצעות שעלו במשך השנים לרפורמה ברשות השידור.

ב-2004 נבחר לבני ליושב ראש הדירקטוריון של חברת החדשות של ערוץ 2[7]. ב-2007 הודח מהדירקטוריון, לאחר שניהל מאבק עקרוני בין האינטרס הציבורי לאינטרס הבעלים הפרטיים של זכייניות הערוץ. במסגרת זאת הביע התנגדות למינוי רפי גינת למנכ"ל חברת החדשות[8], ולאחר מאבק ממושך הצליח למנוע את המינוי. היועץ המשפטי לממשלה הודיע כי הדחתו לקתה בפגמים מהותיים[9].

מסוף שנות ה-70 הגיש את התוכנית האישית בת השעה "בין שישי לשבת - שיחה בשניים", בליל שבת ב־23:00 ברשת ב' של קול ישראל. התוכנית מוקדשת לשיחה עם דמות מתחומי התרבות, הספרות, הפוליטיקה, המדע ותחומים אחרים. התוכנית נוגעת במהותי, בתהליכי, באנושי, במה שאינו חולף מיד. השאלות יכולות להיות קשות, אך הנוסח והנעימה הם של שיחה נינוחה, עם הומור וחמימות. בשנות ה-90 הנחה בטלוויזיה החינוכית את סדרת התוכניות "אסכולה", שעסקה בלשון העברית.

תפקידים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבני מילא שורה של תפקידים ציבוריים ובכלל זה נשיא המועצה לארץ ישראל יפה, יושב ראש חבר השופטים של פרס ספיר (2009-2005), ראש המכון לתרגום ספרות עברית וקידום ספרות עברית לשפות זרות ויו"ר "מילים ודמויות" – פרויקט שמקיים ראיונות עומק מצולמים באורך מספר שעות כל אחד, עם גדולי הסופרים וההוגים היהודיים בעולם, כפיליפ רות, סול בלו, עמוס עוז ואחרים.

בשנת 2015 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חבורת "לקראת" בקפה כסית, 1953 (מימין לשמאל:) יצחק לבני, י' ליש, מקסים גילן, נתן זך ומשה דור

בצעירותו היה חבר בקבוצה הספרותית "לקראת" שהייתה קבוצת המשוררים והסופרים הראשונה של דור המדינה, והוציאה את כתב העת הספרותי "לקראת", שבו פרסמו נתן זך, יהודה עמיחי ודוד אבידן את יצירותיהם הראשונות. לבני פרסם סיפורים ב"לקראת" ובמקומות אחרים.

בשנותיו האחרונות עסק בכתיבת רומן, חומר החיים, שקטעים ממנו ראו אור לראשונה במדור הספרות של "מעריב" בשנות השמונים, בעריכת אלאונורה לב, ובהמשך גם באכסניות ספרותיות אחרות, כגון ברבעון "סימן קריאה" ובמדור הספרות של "ידיעות אחרונות". בשנת 2015 התפרסם הספר "קטעים מתוך חומר החיים" אסופה של 29 קטעים קצרים, אשר זכה לביקורות חיוביות. איל מגד כינה את הספר "נס ספרותי שעולה מן האַין"[10], בעוד שעמרי הרצוג כינה את לבני "אמן של פרופורציות, של משחק תקריב...התנועה בין הזעיר לבין הענק, בין הקרוב והאינטימי לבין העצום והמסתורי, הופכת קטעים רבים בקובץ למרהיבים, באופן שאמנות פלסטית יכולה להיות מרהיבה"[11]. לספר נוספה אחרית דבר מאת אלאונורה לב, שגם בחרה וערכה את הקטעים. הספר זיכה את לבני בפרס לסופרים בראשית דרכם.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות השישים של המאה העשרים נשא לבני לאישה את המשוררת דליה רביקוביץ, אך השניים נפרדו כעבור שלוש שנים. למרות זאת, לבני ורביקוביץ נותרו חברים קרובים במשך עשרות שנים, עד יומה האחרון של רביקוביץ. לאחר מכן התחתן עם אתי לבני, עורכת דין שהייתה חברת הכנסת ה-16, ולהם שלושה ילדים, בהם רמי לבני, פעיל חברתי ופוליטי ממייסדי התנועה הירוקה, והשופט יונתן לבני.

ארכיונו האישי הופקד בספרייה הלאומית על ידי אלמנתו[12].

עיריית תל אביב קבעה לוחית הנצחה בכניסה לביתו ברחוב בורוכוב 1.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תהל פרוש, איש שהיה שם: יצחק לבני מספר על חומרי החיים שמהם עשוי ספרו "קטעים מתוך חומר החיים", אתר בית אבי חי, 28 ביולי 2016
  2. ^ טליה לוין, ‏יצחק לבני ויצחק נוי, ותיקי קול ישראל: "פעם היו פה עיתונאים גדולים", באתר מעריב אונליין, 17 בדצמבר 2016
  3. ^ חג לבמחנה נח"ל, למרחב, 23 בינואר 1958
  4. ^ לא רק חילופין, מעריב, 14 באוגוסט 1967
  5. ^ רואיינו המועמדים למשרות מנהלי הרדיו והטלווזיה, דבר, 8 ביוני 1970
  6. ^ טוביה מנדלסון, יצחק לבני מונה למנכ"ל רשות השידור, דבר, 28 במרץ 1974
  7. ^ רוני רחמני, רשמית: יצחק לבני נבחר ליו"ר דירקטוריון חברת החדשות של ערוץ 2 (ice), באתר הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, 11 ביולי 2004
  8. ^ רוני קורן-דינר, מועצת הרשות השנייה מפנה את הדרך לרפי גינת: יצחק לבני ורחל בן ארי הודחו מדירקטוריון חדשות 2, באתר TheMarker‏, 27 במאי 2007
  9. ^ ישי שביט, מזוז: לבטל הדחת מתנגדי רפי גינת, באתר News1 מחלקה ראשונה, 24 ביוני 2007
  10. ^ אתר למנויים בלבד איל מגד, "קטעים מתוך חומר החיים" הוא נס ספרותי, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2015
  11. ^ אתר למנויים בלבד עמרי הרצוג, "קטעים מתוך חומר החיים" הוא ספר מרהיב, באתר הארץ, 25 בפברואר 2016
  12. ^ ארכיון יצחק לבני, בספרייה הלאומית
  13. ^ פרק מהספר "חומר החיים", באתר עברית
  14. ^ אתר למנויים בלבד גדעון לוי, "חומר החיים" מתגלה כיצירה מפעימה, באתר הארץ, 24 במאי 2022