יצחק חילו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יצחק בן יוסף חילו היה יהודי ספרדי ונוסע לארץ ישראל מהמאה ה-14 לספירה. עלה לארץ ישראל ב-1333 (שנת ה'צ"ג)[1]. מכתב בן שלושה עמודים בעברית לאביו ולקרוביו בספרד נשתמר בספרייה הלאומית של צרפת וכתב היד המקורי אבד[2]. בשיכון דן בתל אביב קיים רחוב על שמו, המאונך לרחוב על שם בנימין מטודלה, שבדומה לחילו נסע אף הוא בעולם וכתב על מסעותיו.

שבילי ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1847 פרסם אליקים כרמולי בספרו "Itinéraires de la Terre Sainte" תרגום לצרפתית של האיגרת הנ"ל בשם "שבילי דירושלים". מאוחר יותר תורגם החיבור לעברית על ידי ישראל זאב הורוביץ, ופורסם במאסף "ירושלים" של אברהם משה לונץ. החיבור נכתב בצורה של מכתב המופנה לאביו ולקרוביו של המחבר, ובו הוא מתאר את חיי היהודים ומשלח ידם בירושלים ובערים בקצה כל שבעת השבילים היוצאים מירושלים ומתפרסים בכל רחבי ארץ ישראל[3].

חוקרים שונים טענו כי אמנם אגרת כזאת אכן הייתה קיימת בספרייה בפריז, אך התוכן שפרסם כרמולי הוא מזויף.[4] בתוך הדברים יש לכאורה חומר בעל-חשיבות לתולדות הקבלה. החוקר גרשם שלום ראה בו זיוף.[4][5] לדעת פרופסור מיכאל ארליך מהמחלקה ללימודי מזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן, רוב החיבור הוא מקורי וחובר על ידי נוסע בן המאה ה-14 (מן הסתם יצחק חילו), ורק מיעוטו הוא תוספות מזויפות של כרמולי[6].

הספר נכלל גם בקובץ של יהודה דוד אייזנשטיין "אוצר מסעות", אשר ראה אור בשנת 1927.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יהודה דוד אייזנשטיין, אוצר מסעות, מבוא, עמ' 71
  2. ^ גרשם שלום, "ס' שבילי דירושלם המיוחס לר' יצחק חילו — מזויף", ציון: מאסף החברה הא״י להיסטוריה ואתנוגרפיה ט, תרצ"ד, עמ' מ (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
  3. ^ מאיר וקסמן, History of Jewish Literature, כרך 2, עמ' 491
  4. ^ 1 2 גרשם שלום, "ס' שבילי דירושלם המיוחס לר' יצחק חילו — מזויף", ציון: מאסף החברה הא״י להיסטוריה ואתנוגרפיה ט, תרצ"ד, עמ' לט–נג (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
  5. ^ יהושע פראוור, תולדות היהודים בממלכת הצלבנים, עמ' 222, הערה 104: "העוסקים בתולדות ארץ־ישראל בימי־הביניים זוכרים תמיד את הזיוף המפורסם מאוד של המלומד רב־המוניטין א' כרמולי, ממציא מסע העלייה־לרגל של ר' יצחק חילו. אם כי הזיוף כבר הוכח בו־זמנית על־ידי ג' שלום ומ' איש־שלום, משתמשים בו עד היום כמה חוקרים נוצרים נכבדים".
  6. ^ מיכאל ארליך, ספר שבילי דירושלים המיוחס לר' יצחק חילו - מזויף?, ירושלים וארץ־ישראל 6, תשס"ח, עמ' 87-59