יצחק בן-שהם

יצחק בן-שהם
לידה	9 בספטמבר 1936; איזמיר, טורקיה
נהרג	7 באוקטובר 1973 (בגיל 37); רמת הגולן, ישראל
תאריך עלייה	1950
מדינה	ישראל
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1954–1973 (כ־19 שנים)
דרגה	אלוף-משנה
תפקידים בשירות
	מפקד גדוד 53; מפקד חטיבה 11; מפקד חטיבה 188;
פעולות ומבצעים
	מבצע קדש; מלחמת ששת הימים; מלחמת ההתשה; מלחמת יום הכיפורים
עיטורים
	עיטור העוז
הנצחה
	אנדרטה לזכרו סמוך למקום נפילתו, מספר קילומטרים דרומית למחנה נפח על ציר הנפט.

יצחק בן-שהם (9 בספטמבר 1936 - 7 באוקטובר 1973) היה מפקד חטיבה 188 "ברק" במלחמת יום הכיפורים, בה נהרג. על פיקודו ולחימתו במהלך קרבות הבלימה ברמת הגולן קיבל את עיטור העוז.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן-שהם נולד וגדל באיזמיר שבטורקיה, שם למד בבית הספר אליאנס. בילדותו, הונחלו לו ערכים יהודיים וציוניים. בשנת 1950 עלה לישראל במסגרת עליית הנוער והתיישב בקיבוץ טירת צבי שבעמק בית שאן, שם עבד במשק הקיבוץ. כאשר הוריו עלו לישראל, עזב את הקיבוץ ועבר להתגורר עמם בירושלים.

התחתן בשנת 1958. לאשתו ולו בן אחד.

שירותו הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1954 התגייס בן-שהם לצה"ל, לחטיבת גבעתי. הוא עבר את מסלול הטירונות בחטיבה והמשיך לקורס מפקדי כיתות ומשם לקורס קצינים. כשסיים את קורס הקצינים, הועבר לחיל השריון ובמסגרת שירותו בחיל, עבר השתלמות מפקדי פלוגות בצרפת. בן-שהם התקדם בתפקידי פיקוד שונים ועבר קורס הכשרת שריון. במלחמת ששת הימים היה בן-שהם סגן מפקד גדוד 63 (שלאחר המלחמה שונה שמו ל-53) מביסל"ש, שלחם בקרב אום-כתף. תחילה במסגרת צוות גדודי משוריין עצמאי ובהמשך הלחימה, במסגרת חטיבה 14. ביום השני ללחימה, כשנפצע מפקדו, נתן ניר, קודם לתפקיד מפקד הגדוד.

בשנת 1968 הוא מונה למפקד גדוד 53, לאחר מכן הוא מונה לקצין אג"ם אוגדה, ולאחר מכן מונה למפקד חטיבה 11.

מלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשלושה חודשים לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים, נתמנה אלוף-משנה יצחק בן-שהם למפקד חטיבה 188 (ברק). החטיבה בפיקודו הייתה פרוסה לאורך הגבול הסורי ברמת הגולן, וחטיבה 7 שימשה עתודה פיקודית. בצוהרי 6 באוקטובר 1973 התחילה אש ארטילריה על רמת הגולן. בן-שהם שהה במטה הפיקוד בנפח, קיבל את הפיקוד על הגזרה וניהל את הלחימה בשעות הראשונות למלחמה.

בשעות הערב יצא בן-שהם לשטח על טנק המח"ט. בן-שהם ניסה לבלום את הסורים על ציר הנפט אולם מחשש לכיתורו, הוא קיבל אישור ממפקד האוגדה רפאל איתן לנסוע מערבה דרך בקעת הבטיחה לכיוון הירדן ואז צפונה עד בית המכס ולבסוף להגיע לנפח מכיוון מערב בשעות הבוקר ב-7 באוקטובר. בשלב זה חטיבתו כמעט והושמדה לגמרי, מלבד כוח הסמח"ט על ציר הנפט וכוח בפיקוד עודד ארז שהתבצר על תל פארס.

בן-שהם הצטרף לקרבות על ציר הנפט ולקח את הפיקוד על הכוח שמנה 15 טנקים. כוח בן-שהם בלם בהצלחה את טנקי חטיבה 51 הסורית אשר ניסו לנוע צפונה על ציר הנפט לכיוון נפח. כוח טנקים נוסף בפיקוד חיים ברק, מג"ד 82, לחם ממזרח לכוח בן-שהם אולם התקשה לבלום את טנקי הדיוויזיה הראשונה הסורית, ובהמשך נסוג צפונה כשהוא מאפשר לטנקים הסורים להמשיך לכיוון נפח.

בשעות הצהריים הותקף אזור מחנה נפח על ידי כוחות סורים מחטיבה 91 מהדיוויזיה ה-1. בן-שהם, יחד עם הסמח"ט דוד ישראלי, פנה צפונה לנפח יחד עם הכוח שלו. כוח בן-שהם הגיע לנפח והשמיד טנקים סורים שעמדו על גדרות המחנה. במהלך הקרב נהרג בן-שהם מאש מקלעים סורים. יחד איתו נהרג בטנק רס"ן בני קצין, קצין האג"ם של החטיבה. על הקרבות שפיקד אל"ם יצחק בן-שהם על בלימת החטיבות הסוריות בדרום הרמה ועל הקרבות שניהל בעצמו על ציר הנפט ועל מחנה נפח, הוענק לו עיטור העוז.

סמוך למקום נפילתם של בן-שהם ובני קצין הוקמה אנדרטה לזכרם על ידי סא"ל יששכר (ג'קסון) טל. האנדרטה נמצאת על ציר הנפט, כקילומטר מדרום למחנה נפח. שלט האנדרטה מורכב מפלטת בזוקה של טנק שנפגע בקרב.