יצחקי גל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יצחקי גל
מבט על גמלא לכיוון הכנרת

יצחקי גל (נולד ב-4 ביולי 1944) הוא חבר קיבוץ אפיקים שתרם לגילוים של מספר אתרים ארכאולוגיים חשובים בגולן. המפורסם שבהם הוא זיהויה של גמלא העתיקה. אתרים נוספים אותם זיהה יצחקי לראשונה הם גילגל רפאים - רוגם, מעגל אבנים ומונומנט מגליתי עתיק הנמצא ברמת הגולן, בקרבת מושב יונתן, ומתחם יצחקי - מתחם כנעני קדום באורך של 130 מטר וברוחב של כ-50 מטר, המוקף בחומת אבני בזלת ברוחב של 10-15 מטר, המצוי בסמוך לצומת המפלים ברמת הגולן, הקרוי על שמו.[1]

עמי-יעל אקסלרוד היה אחיו.

בין השנים 19782011 עבד גל במנהלת הכנרת בתחומים של הדרכה, הסברה, תכנון ובנייה בחופי הכנרת ובאגן ההיקוות שלה. גל היה בין מקימי ומנהלי בית ספר שדה "כנרות" מטעם החברה להגנת הטבע. גל הוא חתן פרס המועצה האזורית עמק הירדן לשנת 2018 על תרומתו בחקר וידיעת הגולן והכנרת.

גילוי גמלא[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקומה של גמלא נשכח עם השנים. עם תחילת חקירת ארץ ישראל הוצעו לזיהויו מספר אתרים שונים, בהם קלעת אל-חצן (שם מקובל כיום לזהות את סוסיתא). אתר אחר היה תל א-דרע, הנמצא בנחל רוקד, ונבדק על ידי גוסטב דלמן בשנת 1911. האתר נמצא מול הכפר ג'מליה בשטח סוריה.

באוקטובר 1967, בהיותו בן 23 ובטרם למד ארכאולוגיה באוניברסיטה, השתתף גל בסקר החירום שנערך בגולן לאחר מלחמת ששת הימים כחבר בחוליה שבראשה עמד שמריהו גוטמן. בפברואר 1968, נערך סקר אתרים ונופים בגולן וגל נבחר על ידי משה סלע,[2] לרכז את חוליית סקר נופים ואתרים בגולן. עבודה זו הייתה חלק מפרויקט גדול שבסופו הוצעה תוכנית להתיישבות בגולן. החוליה סקרה אתרים בעלי פוטנציאל למשיכת תיירים ושמורות טבע, וכן אתרים ארכאולוגיים, ביניהם אתרים יהודיים כגון א-צלבה ועסליה. על פי נתונים בשטח, יצחקי גל הצביע על גבעת א-סלם כעל מיקומה של גמלא העתיקה. בפרט משכה את תשומת לבו העובדה שניתן לראות מאתר גמלא את הכנרת ואת היישוב מגדל המזוהה עם טריכיי, מיקום המתיישב עם תיאורו של יוסף בן מתתיהו (בעוד שהדבר בלתי אפשרי מתל א-דרע).

ב-31 מאי 1968, הם הגיעו לדיר קרוח וצפו ממנו למורד נחל דליות. גל התרשם כי מראה הגבעה שלרגליהם דומה לתיאור של גמלא שנכתב על ידי יוסף בן מתתיהו:

וגם העיר גמלא אשר מעבר לים כנרת, מול טריכי, מרדה עוד ברומאים...

כי ממעל להר גבוה מתנשא שם צוק זקוף ובתווך הוא מעלה גבנון ומשתרע במישור למעלה, ונוטה תלול לפנים ולאחור, והוא דומה בתבניתו לגמל... משתי צלעותיו וממול פניו מוקף הסלע הזה תהומות...

קטע מהיומן המתאר את הסיור הזה שנכתב באותו יום:

[אני ומשה הרטל] ירדנו אל השלוחה, חצינו את האוכף ועלינו ממנו אליה. היא חדה מאוד וצרה מאוד. השטח הקטן מאוד שלמעלה מכוסה סלעי ענק, ובקטעים הבלתי מסולעים ישנם שרידי בנייה מעטים!! ואף חרסים ביזנטיים(?)... (שנינו עדיין לא חבשנו את ספסלי האוניברסיטה). עובדה זו מחזקת במידת-מה את הרעיון שכאן הוא מקומה של גמלא (???)... גם המדרון הדרומי-מזרחי של השלוחה מכוסה חרסים רבים.

גל סיפר לגוטמן על השערתו לגבי מיקומה של גמלא, וגוטמן ארגן את משלחת החפירות של גמלא בשנת 1976 על מנת לבדוק אותה. החפירות נמשכו עד לשנת 2000 ואושש בהן זיהויו של האתר כגמלא העתיקה.

ב-1992 היה שותף, יחד עם פרופסור משה גפן, לכתיבת "ספר הכנרת" שיצא לאור בהוצאת משרד הביטחון.

ב-2015 יצא לאור הספר "רמת הגולן 1969-1968: סקר נופים ואתרים - מחברות יצחקי / יומן הסקר", המביא את יומניו מתקופת הסקר הארכאולוגי ברמת הגולן לאחר מלחמת ששת הימים.[3]

יצחקי היה חבר בהרכב הקולי הבחורים מאפיקים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.