יער בוסאקו

יער בוסאקו
היער והרי בוסאקו
היער והרי בוסאקו
מיקום
מדינה פורטוגלפורטוגל פורטוגל
מיקום Luso עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 40°22′37″N 8°21′55″W / 40.377077°N 8.36533°W / 40.377077; -8.36533
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יער בוסאקופורטוגזית: Mata Nacional do Buçaco - היער הלאומי בוסאקו, בכתיב עתיק Bussaco) הוא שמורת עצים באזור המרכז ("סנטרו") של פורטוגל, המאכסנת אחד מאוספי העצים היפים ביותר באירופה. היער מונה 1,450 מטר אורך ו-950 מטר רוחב ומשתרע על שטח של 1,050 דונם. אורך החומה המקיפה אותו הוא כ-5 קילומטר ונפתחים בה שערים רבים. אחד מהם - "שער קואימברה" - נושא טקסט מן המאה ה-17 עם אחת מן הבולות של האפיפיור האוסרת כניסת הנשים ומאיימת בנידוי את מי שיזיק ליער. ביער המגודר בנו הנזירים שבילים להתבודדות וקאפלות ושתלו עצים. ביער גדלים מעל 250 מיני עצים ושיחים, לרבות עצים בני מאות שנים ועצים ושיחים אקזוטיים שהובאו לכאן על ידי מלחים פורטוגזים בעידן התגליות. בשנת 2004 ביקשה פורטוגל את הכרת היער כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

רבים מעצי בוסאקו היוו מטרות מחקר ואזכורים בספרות האקדמית והפופולרית. ב-1768 עורר בוטנאי אנגלי פולמוס בן 200 שנה לגבי מקורם של הברושים ביער בגואה. בסוף שנות ה-90 ביקר הסופר המומחה ביינות יו ג'ונסון בבוסאקו ותיאר עוזרד טסמני שראה בו כ"לבטח העוזרד המפואר שבאירופה כולה". מאוחר יותר ההיסטוריון והמומחה לעצים תומאס פקנהם הכניס אחד מאורני בוניה שביער בספרו - "העצים המפורסמים בעולם".

היער היה בעבר בית לנזירים הכרמליטים היחפים. הם בנו בו מנזר, קפלות קטנות ואת החומות מסביב וטיפלו בעצים עד לפירוק המנזרים בשנת 1834. בשלהי המאה ה-19 חלק גדול מן המנזר לשעבר נהרס כדי לפנות את השטח לבניית ארמון אקסטרווגנטי נאו-מנואלי.

הארמון נועד להיות מקום נופש למשפחת המלוכה הפורטוגזית, אבל אחרי רצח המלך קרלוש בשנת 1908 וההפיכה שהתחוללה לאחר מכן, הוא נהפך לבית מלון מפואר, ארמון בוסאקו. הסופר ז'וזה סאראמאגו אמר ש"אין לתאר את היער בוסאקו. עדיף ללכת בו לאיבוד".[1]

עמדה גאוגרפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שער קוימברה ביער בוסאקו

יער בוסאקו נמצא בקצה הצפון-מערבי של הרי בוסאקו במחוז המרכז של פורטוגל ומכסה שטח של 1050 דונם כשהוא מוקף בחומה שהיקפה הוא מעל 5 ק"מ. ממדי הפארק הוא 1450 מטר x ‏ 950 מטר, והוא נמצא בגובה של 190 עד 547 מטר. נמצא במרחק של 32 ק"מ מן העיר קוימברה, עיר אוניברסיטאית עתיקה ובירת פורטוגל לשעבר. היישוב הקרוב ביותר הוא לוזו, עיירת נופש ידועה במעינותיה המינרליים.

האקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המיקרואקלים מתאפיין בטמפרטורות נוחות, ערפילי בוקר תדירים ומשקעים כמעט כפולים לעומת הממוצע האזורי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור היער בוסאקו יושב לראשונה במאה השישית על ידי נזירים ממנזר בנדיקטיני קרוב (במרחק 5 ק"מ) ואקאריסה. בערך בשנת 1094 השתלטו על המנזר הבישופים של קוימברה ובשנת 1628 העניקו אותו כמתנה למסדר הכרמליטים היחפים. נזירים אלה בנו בתוך זמן קצר את מנזרם - Convento de Santa Cruz do Buçaco ("מנזר הצלב הקדוש מבוסאקו"), גידרו את יער בחומה ובנו את הראשון משערי החומה - שער קוימברה - Portas de Coimbra. באותה תקופה הוציא האפיפיור שני בולות: אחת משנת 1622 שאסרה על נשים להיכנס ליער והשנייה, משנת 1643 שאיימה בנידוי את כל מי שהעז להזיק לעצים. את מילות שתי הבולות חרטו על לוחיות אבן שהוצמדו לקיר החיצוני של "שער קוימברה". בסוף המאה ה-17 לאורך Via Sacra ("ויה סאקרה", הדרך הקדושה), נסלל שביל תלול ומתפתל שהוביל מן המנזר אל הנקודה הגבוהה ביותר של היער Cruz Alta (הצלב הגבוה), נבנו קאפלות קטנות המסמלות את תחנות הוויה דולורוזה, של הפסיון של ישו ("תחנות הצלב"). אורך השביל והמרחקים בין הקאפלות נמדדו בקפידה על מנת לתאר את מסע הייסורים של ישו מהר הזיתים לגולגולתא.

בספטמבר 1810 שלוות המקום הופרעה על ידי קרב בוסאקו. ארתור ולסלי, לימים הדוכס מוולינגטון, עמד בראש צבא אנגלי-פורטוגזי של למעלה מ-56,000 לוחמים קבע עמדה הגנתית בהרי בוסאקו והצליח לעצור את התקדמותם של הצרפתים בפיקודו של המרשל אנדרה מסנה לתוך פורטוגל. ולינגטון לן במנזר בוסאקו בימים שקדמו לקרב. עץ זית שבו קשר את סוסו עומד עדיין על תלו ונקרא "עץ הזית של ולינגטון".

זמן קצר אחרי סגירת המנזרים בפורטוגל בשנת 1834 עברו הבעלות על יער וניהולו למנהל הכללי של יערי הממלכה. המקום ידע מספר תמורות: שטח היער הורחב מ-900 דונם ל-1050, בתים מוזנחים שופצו ושוקמו, נשתלו מינים חדשים של עצים אקזוטיים, נבנה מעלה מדרגות משתפלות המובילות אל המנזר ועוצבו מחדש למה שנקרא "פונטה פריה" - Fronte Fria - "הבאר הקר". מדרגות אלה מהוות אחת האטרקציות האדריכליות הבולטות של היער. בשנת 1888 הוחרב חלק גדול מבניין המנזר כדי לאפשר את בנייתו של ארמון נאו-מנואליני מפואר. הארמון נועד תחילה להוות מקום מנוחה למשפחה המלכותית הפורטוגזית, אבל אחרי הרצח בליסבון של המלך קרלוש וההפיכה ב-5 באוקטובר 1910 הוא נהפך למלון יוקרתי, ארמון בוסאקו.

סופת גונג[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-19 בינואר 2013 הוכתה פורטוגל על ידי ציקלון בשם גונג. נפלו אלפי עצים ומיליון בתים נשארו ללא חשמל. גם יער בוסאקו ניזוק. מעל 40% מהיער סבל מנזקים. נפגעו גם הכנסיות והמנזרים שבו. מתוך 86 עצים מפורסמים של היער נפלו עשרה, ביניהם הברוש שנודע כ"ארז סאו ז'וזה" שנשתל בשנת 1643, ו-6 נפגעו בצורה משמעותית.

צמחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמק השרכים ביער בוסאקו. זהו קטע קטן ולח של היער שבו נשתלו שרכי ענק. זרעי אחד המינים - Dicksonia antarctica - הובאו בסוף המאה ה-19 מבתי גידול בצרפת ובבלגיה

ליער בוסאקו אחד האוספים הדנדרולוגיים היפים ביותר באירופה. מעל 200 מינים של עצים ושיחים, ביניהם עצים בני מאות שנים ואקזוטיים שהובאו לכאן על ידי הימאים הפורטוגזים בעידן התגליות. היער כולל ארבעה נופים שונים: הארבורטום המהווה 80% משטח היער; Floresta Reliquia - קטע יערי ישן וקטן המתאפיין בנוכחותם של הדפנה, Phillyrea latifolia ומינים של עץ אלון ;Pinhal do Marques שטח של כ-130 דונם הנשלט על ידי עצי אורן ימיים ; ואזור נוסף ובו גני בית המלון מן המאה ה-19 ועמק השרכים (Vale dos Fetos). ההיסטוריה המוקדמת של הארבורטום אינה ידועה, אולם כרוניקנים כרמליטים מציינים כי הייעור התחיל הרבה לפני הקמת מנזרם ב-1628.

העץ הנפוץ ביותר ביער בוסאקו הוא הברוש המקסיקני, מין הידוע גם כארז בוסאקו או הארז מגואה. הוא צוין לראשונה על ידי המלומדת הפורטוגזית ברנרדה דה לסרדה באוסף שיריה "Soledades de Buçaco" שפורסם בשנת 1634. בשנת 1768 הבוטנאי האנגלי פיליפ מילר עורר פולמוס ארוך בן מאתיים שנה סביב טענתו כי עץ זה הובא מגואה. בשנת 1993 טענה זו הופרכה על ידי מאמר שפורסם על ידי האיגוד הבינלאומי לסיווג הצמחים שבו הוכח שהעץ הגיע לפורטוגל ממקסיקו. אחרי עשור נוסף פורסם מחקר מבוסס על מבחני DNA . ממצאיו הראו שהמקסיקו הוא מקור סביר יותר מהודו של העץ הזה אולם הנתונים התומכים בכך "אינם חזקים מאוד" .

מפת היער שהוצאה על ידי קרן Mata de Buçaco מציינת ביער 86 "עצמן מיוחדים", אחד מהם האלון מהרי טסמניה הגדל קרוב לבית המלון. הסופר המומחה ביינות יו ג'ונסון העריך בספרו "יו ג'ונסון בגן" שבאופן ודאי מדובר בעץ המפואר ביותר באירופה". חוקר אוסטרלי שמדד את העץ הסיק כי קוטרו הוא גדול יותר מזה של כל עץ אקליפטוס הגדל בפורטוגל. עם העצים הראויים לציון נמנים עץ הזית שבו קישר ולינגטון את סוסו, אורן הבוניה - המתואר בספרו של תומאס פייקנהם "עצי העולם הידועים ביותר" (2002) וכמה מדגמים מיוחדים של ארזים, גינקגו ושל סקוויה

על הקמליות של יער בוסאקו נכתב במאמר שהוצג בכנס הבינלאומי לקמליות בפונטוודרה. המאמר "בוסאקו ווויליאר ד'אליין: תולדות הקמליומניה בפורטוגל" תיאר 30 זנים שהובאו בשנת 1894 ליער בוסאקו מן העיר פורטו.

החי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודת דוקטור משנת 2011 - "מגוון בעלי החוליות בהרי בוסאקו ובאזורים הסובבים" תיעד את המחקרים שנערכו בהרי בוסאקו וזיהתה ביער בוסאקו 56 מיני יונקים, ציפורים, עטלפים ודו-חיים.

אטרקציות ויעדי תיירות ביער בוסאקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המנזר הכרמליטי - ממנו נשארו הקלויסטרים, קפלה וכמה כוכים מכוסי השעם של נזירים (1646). באחד מהם לן ב-1810 הגנרל וילינגטון. נסגר ב-1834
  • ויה סקרה - הוסדרה על ידי הבישוף של קואימברה בשנת 1693. כולל תחנות עם קפלות המסמלות את תחנות הפסיון של ישו
  • המלון Bussaco Palace Hotel - הוזמן ב-1888 על ידי המלך קרלוש אך הוא להספיק לראותו, אף על פי שבנייתו הסתיימה ב-1907. הוא תוכנן על ידי האדריכל לואיג'י מריני בסגנון אקסרווגנטי נאו-מנואלי

המלך מנואל השני ביקר בו פעם אחת לזמן קצר לפני שיצא לגלות בשנת 1910. נטען שהיה לו כאן את רומן קצר עם שחקנית התיאטרון הצרפתייה גבי דליס. המלון המפורסם בייניו הפך למוקד משיכה לאנשי חברה ויש אומרים, פקדו בו מרגלים בימי מלחמת העולם השנייה. כיום הוא אחד מבתי המלון הגדולים בפורטוגל.

  • שערי היער:
  • שער קואימברה- (Portas de Coimbra) בו רואים את הבולות של האפיפיור לגבי הגנת העצים והאיסור על כניסת הנשים
    • שער המדרגות (Portas dos Degraus) - מדרגות המובילות ללוזו.
    • שער המלכה (Porta da Rainha) - נבנה עבור המלכה קתרינה מברגאנסה. כשבוטל ביקורה בשנת 1693 נחסם השער ל-11 שנה.
    • שער הצלב הגבוה (Porta da Cruz Alta )
  • הצלב הגבוה (Cruz Alta) - מקום תצפית, ממנו רואים לפעמים עד לים
  • Fonte Fria - מפל הניזון משישה מעיינות. נשפך לתוך בריכה מוקפת מגנוליות
  • המוזיאון הצבאי - המוקדש למלחמת חצי האי
  • האנדרטה לקרב בוסאקו - לזכר ניצחונות של וילינגטון על הצבא הצרפתי על יד בוסאקו ב-27 בפסטמבר 1810. הקרב עצר את צעידת הצרפתים אל קואימברה.
  • עצים מפורסמים:
    • האיקפליפטוס הטסמני (1876)
    • הברוש או הארז ממבוסאקו - גובהו 28 מ', נשתל כנראה ב-1644
    • עמק השרכים - מוביל לאגם קטן, משופע בשרכי ענק שהובאו מכל רחבי תבל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • London 2018 - Guide Portugal Eyewitness Travel Guide
  • Jose Saramago - Journey to Portugal translated by Amanda Hopkinson and Nick Castor The Harvill Press, London 2002,

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יער בוסאקו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ J.Saramago 2002 עמ' 172