יעקב הרצוג
 | |
| יעקב הרצוג בפברואר 1968 | |
| לידה |
21 בדצמבר 1921 דבלין, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
9 במרץ 1972 (בגיל 50) ירושלים, ישראל |
| מדינה |
אירלנד |
| השכלה |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| תקופת כהונה |
? – 9 במרץ 1972 |
| תקופת הפעילות |
? – 9 במרץ 1972 |
| תפקידים בולטים |
שגריר |
| בן או בת זוג |
פנינה הרצוג |
| צאצאים |
Shira Herzog |
  | |
הרב יעקב דוד הרצוג (21 בדצמבר 1921, כ' בכסלו ה'תרפ"ב – 9 במרץ 1972, כ"ג באדר תשל"ב) היה משפטן ודיפלומט ישראלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יעקב הרצוג נולד בשנת 1921 בדבלין שבאירלנד לרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (לימים הרב הראשי האשכנזי השני לישראל) ושרה, ונקרא על שם הרב יעקב דוד וילובסקי, רבו של אביו.[1] הוא אחיו הצעיר של חיים הרצוג, לימים הנשיא השישי של מדינת ישראל, ודודו של יצחק הרצוג הנשיא ה-11 של מדינת ישראל.
הרצוג גדל באירלנד, עלה לארץ ישראל בשנת 1937, והוסמך לרבנות ולדיינות ("יורה יורה ידין ידין") על ידי הרב איסר זלמן מלצר בשנת ה'תש"ח. לאחר מכן למד באוניברסיטה העברית בירושלים משפטים והוסמך לעורך דין ואחר כך קיבל תואר ד"ר במשפט בינלאומי מאוניברסיטת אוטאווה.
הרצוג שירת בשירות הידיעות של "ההגנה". לאחר הקמת המדינה הצטרף למשרד הדתות שם שימש אחראי על הדתות הנוצריות בישראל. בתפקידו זה גילה את כישוריו הדיפלומטיים, בהיותו בקשר עם ראשי העדות והכנסיות וגם עם הוותיקן. בהדרגה הצטרף לצוות משרד החוץ בו שירת בתפקידים בכירים. בשנים 1948 עד 1954 היה יועץ לענייני ירושלים במשרד החוץ, ראש מחלקת ארצות הברית במשרד החוץ בשנים 1954 עד 1957, ויועץ מדיני לראש הממשלה דוד בן-גוריון בשנים 1956 עד 1957.
בשנים 1957 עד 1960 היה ציר בשגרירות ישראל בוושינגטון, ובשנים 1960 עד 1963 שירת כשגריר בקנדה. נודע בשל ויכוח מפורסם שניהל ב-31 בינואר 1961 עם ההיסטוריון הבריטי ארנולד טוינבי, אשר השווה את הנכבה לשואה.
בספטמבר 1963 קיים בלונדון מפגש ראשון עם חוסיין, מלך ירדן.[2]
בשנת 1965, עם התפטרותו של הרב ישראל ברודי מתפקידו כרב ראשי של בריטניה, הוצע התפקיד להרצוג. לאחר התלבטויות רבות הוא ניאות לקבל עליו את התפקיד, אולם מסיבות בריאותיות תוכניתו לא יצאה לפועל.[3]
בשנת 1969 נענה לפנייתם של הרב שאר-יישוב כהן והפילולוגית רבקה שריבמן-כהן-צדק ונרתם לארגון צדק-מדות-מוסר שהקים אגודה. הוא שימש כיו"ר האגודת צדק-מדות-מוסר מיום הווסדה בשנת 1969 ועוד יום מותו בשנת 1972.
משנת 1966 ועד מותו בשנת 1972, בתקופת כהונתם של לוי אשכול וגולדה מאיר, שימש כמנכ"ל משרד ראש הממשלה. תרם לשיפור הקשרים עם הוותיקן לאחר מלחמת ששת הימים, וניהל מגעים דיפלומטיים עם המלך חוסיין.
ויכוח הרצוג-טוינבי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ויכוח הרצוג–טוינבי
ב-31 בינואר 1961 בהיותו שגריר ישראל בקנדה קיים הרצוג ויכוח פומבי עם ההיסטוריון וההיסטוריוסוף הבריטי ארנולד טוינבי, הוויכוח נערך ב"בית הלל" באוניברסיטת מקגיל שבמונטריאול, קנדה. הטריגר לוויכוח היו דבריו של טוינבי בהרצאה שנשא באותה אכסניה ימים אחדים קודם לכן, ובה טען כי התנהגותה של ישראל כלפי הערבים במלחמת העצמאות היא בת-השוואה מבחינה מוסרית למעשיה של גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. בעקבות פרסום הדברים ביקש הרצוג, להעמיד את ההיסטוריון על טעותו. הוא קרא לטוינבי להתעמת עמו, והלה נענה לאתגר. הוויכוח הסתיים בניצחונו של הרצוג, וטוינבי הסכים לחלק מטיעוניו ומיתן מעט את הצהרותיו.
הוויכוח זכה לפרסום רב. הוא שודר בחלקו ואף במלואו בתחנות רדיו ברחבי קנדה ובצפון ארצות הברית ואותו ערב שודר בישראל. בישראל היו אלה ימי סערה פוליטית וביום הוויכוח התפטר דוד בן-גוריון מראשות הממשלה. ולמרות זאת עורר הוויכוח עניין עצום בציבור בישראל. הקלטות של הוויכוח נמכרו במספרים גדולים בקנדה ומעבר לה ויצאו כתקליט כפול.[4] תדפיס של הוויכוח אף יצא לאור במצרים באנגלית כמחזק את העמדה הערבית.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נישא לפנינה שחור (אנ'), בתו של זלמן שחור,[5] מעסקני היישוב בתל אביב וביפו, ממשפחת הנצי"ב מוולוז'ין. לבני הזוג נולדו שלושה ילדים: שירה, אלינורה (אליעזרה) ויצחק.
נפטר מדום לב בגיל 51 בכ"ג באדר תשל"ב, 9 במרץ 1972.
אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]
| ליבה-מרים לבית סירוביץ | יואל לייב הלוי הרצוג | שמואל יצחק הילמן | חיה-שיינה לבית פוקמפנר | יחיאל מיכל שטיינברג | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יצחק אייזיק הלוי הרצוג | שרה הרצוג | שמחה אמב"ש | לאה אמב"ש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פנינה הרצוג | יעקב הרצוג | חיים הרצוג | אורה הרצוג | סוזי אבן | אבא אבן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| צביה ברין | שאול אפק | אורי אפק | עלי אבן | נסים גאון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מיכל הרצוג | יצחק הרצוג | מיכאל הרצוג | רונית הרצוג | יואל הרצוג | מרגרט הרצוג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתרים ומוסדות-חינוך רבים, בעיקר בזרם הציונות הדתית, מנציחים את זכרו. תיכון קריית יעקב הרצוג, המכינה למדרשית נעם בכפר סבא, שנוסדה באלול תשל"ב כחצי שנה לאחר פטירתו; מרכז יעקב הרצוג ללימודי היהדות שבעין צורים, מכללת יעקב הרצוג להכשרת מורים באלון שבות, ישיבת ההסדר מעלות יעקב במעלות-תרשיחא והפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תרגום לאנגלית של מסכת ברכות, פאה ודמאי, 1947. (נדפס שוב ב-1980)
- על ישראל וארצו: ויכוח עם פרופ' ארנולד טוינבי, ירושלים: משרד החינוך והתרבות, תשל"ה
- עם לבדד ישכון, תל אביב: ספרית מעריב, 1975
ספר לזכרו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלי שאלתיאל (עורך) פרקים בתולדות ירושלים בזמן החדש: ספר זיכרון ליעקב הרצוג, ירושלים: יד יצחק בן-צבי; משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשמ"א 1981
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב שי עילם, "שגריר כבוד", מאמר זיכרון במלאת 50 שנים לפטירת ד"ר יעקב הרצוג, תשפ"ב
- מיכאל בר זהר, צפנת פענח: חייו ומותו של נסיך יהודי: ד"ר יעקב הרצוג - ביוגרפיה, ידיעות ספרים, תל אביב, 2003
- יצחק ליאור ואזנה, מהם היסודות האמוניים יהודיים שבבסיס תפיסתו המדינית - של ד"ר יעקב הרצוג? האם הם השפיעו על עשייתו המדינית? ואם כן, כיצד?, אונ' אריאל 2015
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קטעים מוויכוחו של יעקב הרצוג עם ארנולד טוינבי
- הקלטות של הוויכוח: באתר מרכז הספר האידי, באתר יוטיוב
- יאיר שלג, כך קילקלנו לטוינבי את התיאוריה, באתר הארץ, 23 בינואר 2007
- ביוגרפיה קצרה של יעקב הרצוג
- הארכיון של יעקב הרצוג, באתר ארכיון המדינה
- ויכוח בין יעקב הרצוג לארנולד טוינבי, 31 בינואר 1961
יעקב הרצוג (1921-1972), דף שער בספרייה הלאומית
- מדינאי לא נורמלי, באתר ערוץ 7, 17 בפברואר 2022
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ משואה ליצחק, ח"א עמ' 14
- ^ אודי מנור, יגאל אלון – ביוגרפיה פוליטית, עמ' 276.
- ^ הרצוג לא יכהן כרבה של בריטניה - מפאת מחלה, דבר, 8 בספטמבר 1965
- ^ 2-LP, The Herzog-Toynbee Debate, CBS CP 14, Made in Israel, NM
- ^ דוד תדהר (עורך), "זלמן זאב שחור", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יא (1961), עמ' 3848
