יעקב אגסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב אגסי
לידה 26 בנובמבר 1932
כפר חיים, פלשתינה (א"י)
פטירה 12 בנובמבר 2022 (בגיל 89)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19501974 (כ־24 שנים)
דרגה אלוף-משנה (אוויר) אלוף-משנה
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
תפקידים אזרחיים
טייס בחברת אל על
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יעקב אגסי (26 בנובמבר 193212 בנובמבר 2022) היה קצין צה"ל בדרגת אלוף-משנה, שירת כטייס קרב בחיל האוויר הישראלי, פיקד על בסיס רמת דוד בתקופת מלחמת ההתשה ובחלק ממלחמת יום הכיפורים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגסי נולד בכפר חיים, התגייס לקורס טיס (מס' 4) ב-1950, ושירת כטייס קרב בחיל האוויר. היה טייס מוסטנג בטייסת 101 ומדריך בבית הספר לטיסה.

במלחמת סיני היה טייס אוראגן בטייסת 113, והשתתף בתקיפות הפצצה של הצבא המצרי בג'בל ליבני במהלכה התפתח קרב אוויר עם מטוסים מצריים. אגסי פגע באחד המטוסים (לטענתו מיג 17) ולזכותו נרשמה "אפשרי הופל"[1], כמו כן השתתף בתקיפה המשחתת אבראהים אל-אוול[2]. בהמשך שירת כסגן מפקד טייסת 101 וכסגן מפקד טייסת 110 שקלטה את מטוסי הווטור. יעקב אגסי היה מראשוני טייסי הווטור ואף השתתף בהעברתם ארצה[3]. ב-1959 מונה למפקד טייסת 110, טייסת מטוסי ווטור שעסקה באימוני תקיפה ארוכות טווח וכן במשימות צילום אוויר לצורכי מודיעין. הוא כיהן בתפקיד עד אוגוסט 1963 והספיק לקלוט בטייסת את מטוסי ווטור N מטייסת 119. ביולי 1964 מונה למפקד בית הספר לטיסה ושירת בתפקיד עד אוקטובר 1966[4]. לאחר מכן עבר הסבה למיראז' 3 והשתתף בקרב האווירי בפעולת סמוע[5].

במלחמת ששת הימים שירת בהצבת חירום כטייס בטייסת 119, הוא הוביל את מבנה התקיפה של שדה התעופה קהיר-מערב בגל הראשון של מבצע מוקד[6], והשתתף בתקיפת שדה התעופה ברבת עמון[7]. לאחר המלחמה מונה למפקד בסיס רמת דוד. הוא פיקד על הבסיס במהלך מלחמת ההתשה, בתקופתו הוקמה בבסיס טייסת 69 כטייסת מטוסי F-4 פנטום. כמו כן נקלטו בחיל האוויר ובטייסת 109 בבסיס, ראשוני מטוסי הסקייהוק, ואגסי השתתף בקורס ההסבה הראשון למטוסים אלו בינואר 1968[8]. במהלך מלחמת ההתשה השתתף בגיחות תקיפה במצרים בהם במבצעי פריחה, בפברואר 1969 נאלץ לנטוש את מטוס הסקייהוק אותו הטיס בעקבות תקלה טכנית, מייד לאחר המראה לגיחת הפצצה במצרים[9].

ביוני 1970 מונה לראש ענף אוויר 3, ענף תכנון המבצעים במטה חיל האוויר, שהפך בתקופתו למחלקת המבצעים. בתקופתו כראש המחלקה הוביל להגברת התקיפות במצרים, בדגש על סוללות הנ"מ, ואת התכנון לקראת קרב רימון 20 בין חיל האוויר לטייסים הסובייטים במצרים[10]. במלחמת יום הכיפורים שירת בהצבת חירום בטייסת 69, לאחר נפילתו של מפקד הבסיס ארלוזור לב ביומה השלישי של המלחמה, מונה אגסי למפקד הבסיס ופיקד עליו עד תום המלחמה. השתחרר משירות הקבע ביוני 1974.

לאחר שחרורו עבד כטייס בחברת אל על עד שנת 1997.

נפטר ימים אחדים לפני יום הולדתו ה-90.[11]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מעצמאות לקדש, חיל האוויר בשנים 1949 - 1956, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, עמ' 242
  2. ^ מעצמאות לקדש, עמודים 279-281
  3. ^ יואש צידון, ביום בליל בערפל, הוצאת מעריב, 1995, עמ' 275
  4. ^ דני שלום, רוח רפאים מעל קהיר חלק א' - חיל האוויר הישראלי במלחמת ההתשה (1967–1970), באוויר פרסומי תעופה וחלל עמ' 44
  5. ^ רן פקר, נץ בשחקים, הוצאת ידיעות אחרונות, עמ' 155
  6. ^ רן פקר, נץ בשחקים, הוצאת ידיעות אחרונות, עמ' 171
  7. ^ דני שלום, כרעם ביום בהיר - כך הושמדו חילות האוויר הערביים במלחמת ששת הימים, באוויר פרסומי תעופה, עמ' 536-5387
  8. ^ דני שלום, רוח רפאים מעל קהיר חלק א' - חיל האוויר הישראלי במלחמת ההתשה (1967–1970), באוויר פרסומי תעופה וחלל עמ' 33, 165
  9. ^ דני שלום, רוח רפאים מעל קהיר חלק א' - חיל האוויר הישראלי במלחמת ההתשה (1967–1970), באוויר פרסומי תעופה וחלל עמ' 170
  10. ^ דני שלום, רוח רפאים מעל קהיר חלק ב' - חיל האוויר הישראלי במלחמת ההתשה (1967–1970), באוויר פרסומי תעופה וחלל
  11. ^ אלי אשכנזי‏, בגיל 90 הלך לעולמו יעקב אגסי, הטייס שפיקד על רמת דוד במלחמת ההתשה ויום כיפור, באתר וואלה!‏, 13 בנובמבר 2022