יעלימיט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעלימיט
יעלימיט (לבן)
יעלימיט (לבן)
יעלימיט (לבן)
תכונות המינרל
הרכב כימי (Ca4Al6O12(SO4
מערך קריסטלוגרפי קובייתי
צורת הגביש גבישים מיקרוסקופים עד μm‏15 במקבצים.
צבע לבן, חסר צבע
שקיפות שקוף למחצה
קשיות לא נקבעה
משקל סגולי 2.61[1]
שרטוט לבן
מינרלים נלווים לרניט, בראונמילריט, פלואוראפטיט ואלסטדיט

יעלימיט הוא מינרל סולפטי נדיר מאוד המכיל סידן ואלומיניום שנתגלה לראשונה בישראל.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכב כימי וקריסטלוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסחת המבנה הכימי של היעלימיט היא (Ca4Al6O12(SO4

היעלימיט מתגבש במערכת הקובייתית, חבורת סימטריות נקודתית "גירודיאלית" , וחבורת סימטריות מרחבית I4132. הפרמטרים של תא היחידה הם: Å‏a=18.392.‏[2]

תכונות פיזיקליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבישים מיקרוסקופים עד μm‏15 במקבצים. הקשיות של המינרל טרם נקבעה ומשקלו הסגולי הממוצע המחושב הוא 2.61 גרם לסמ"ק. המינרל מתפרק במים לאטרינגיט ו-Al(OH)3.

תכונות אופטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופטית המינרל הוא איזוטרופי. מקדם השבירה של היעלימיט הוא: n=1.568.‏[3] גבישי היעלימיט שקופים למחצה, והם לבנים עד חסרי צבע.

גילוי ומקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

היעלימיט נתגלה ב-1984 על ידי הגאולוגית שולמית גרוס בתצורת חתרורים והיא קראה לו על שם הר יעלים ונחל יעלים תוואי הנוף הבולטים בבקעת חתרורים מזרחית לערד.

מקור ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היעלימיט מצוי בחלוקים בתוך בפסאודו-קונגלומרטים שנוצרו בטמפרטורות גבוהות (מעל ל-900°C). המינרל נתגלה בטבע עד היום במקום אחד בעולם: בחלקה הנמוך של תצורת חתרורים, מזרחית לערד. קיימת טענה שנויה במחלוקת כי המינרל נתגלה גם במכרה ליכטנברג אבסטצר (Lichtenberg Absetzer), מרבץ רוננברג U (Ronneburg U) ליד העיר גֶרָה (Gera) במדינת תורינגיה שבגרמניה.

יעלימיט נוצר גם באופן מלאכותי בצמנט אלומו-סולפטי ולעיתים באופן אקראי גם בצמנט פורטלנד. למרכיב היעלימיט יש חשיבות גדולה. כאמור, בתוספת מים ובנוכחות יונים של סידן וסולפטים הוא מתפרק למינרל הסיבי אטרינגיט הנותן את החוזק לבטון אלומו-סולפטי. הוא נוצר בחימום בטמפרטורות סביב 1000-1100°C של כמויות מתאימות של תחמוצת אלומיניום, פחמת הסידן וסולפט הסידן טחונים דק, עדיף בנוכחות זרזים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאמר המקורי של שולמית גרוס

  • Gross, S. (1984) Occurrence of ye’elimite and ellestadite in an unusual cobble from the “pseudo-conglomerate” of the Hatrurim Basin, Israel. Geol. Surv. Israel, Current Research 1983–84, 1–4.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ mineralienatlas
  2. ^ פרויקט rruff
  3. ^ אתר rruff