יעלימיט
יעלימיט (לבן) | |
תכונות המינרל | |
---|---|
הרכב כימי | (Ca4Al6O12(SO4 |
מערך קריסטלוגרפי | קובייתי |
צורת הגביש | גבישים מיקרוסקופים עד μm15 במקבצים. |
צבע | לבן, חסר צבע |
שקיפות | שקוף למחצה |
קשיות | לא נקבעה |
משקל סגולי | 2.61[1] |
שרטוט | לבן |
מינרלים נלווים | לרניט, בראונמילריט, פלואוראפטיט ואלסטדיט |
יעלימיט הוא מינרל סולפטי נדיר מאוד המכיל סידן ואלומיניום שנתגלה לראשונה בישראל.
תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרכב כימי וקריסטלוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נוסחת המבנה הכימי של היעלימיט היא (Ca4Al6O12(SO4
היעלימיט מתגבש במערכת הקובייתית, חבורת סימטריות נקודתית "גירודיאלית" , וחבורת סימטריות מרחבית I4132. הפרמטרים של תא היחידה הם: Åa=18.392.[2]
תכונות פיזיקליות[עריכת קוד מקור | עריכה]
גבישים מיקרוסקופים עד μm15 במקבצים. הקשיות של המינרל טרם נקבעה ומשקלו הסגולי הממוצע המחושב הוא 2.61 גרם לסמ"ק. המינרל מתפרק במים לאטרינגיט ו-Al(OH)3.
תכונות אופטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אופטית המינרל הוא איזוטרופי. מקדם השבירה של היעלימיט הוא: n=1.568.[3] גבישי היעלימיט שקופים למחצה, והם לבנים עד חסרי צבע.
גילוי ומקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
היעלימיט נתגלה ב-1984 על ידי הגאולוגית שולמית גרוס בתצורת חתרורים והיא קראה לו על שם הר יעלים ונחל יעלים תוואי הנוף הבולטים בבקעת חתרורים מזרחית לערד.
מקור ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היעלימיט מצוי בחלוקים בתוך בפסאודו-קונגלומרטים שנוצרו בטמפרטורות גבוהות (מעל ל-900°C). המינרל נתגלה בטבע עד היום במקום אחד בעולם: בחלקה הנמוך של תצורת חתרורים, מזרחית לערד. קיימת טענה שנויה במחלוקת כי המינרל נתגלה גם במכרה ליכטנברג אבסטצר (Lichtenberg Absetzer), מרבץ רוננברג U (Ronneburg U) ליד העיר גֶרָה (Gera) במדינת תורינגיה שבגרמניה.
יעלימיט נוצר גם באופן מלאכותי בצמנט אלומו-סולפטי ולעיתים באופן אקראי גם בצמנט פורטלנד. למרכיב היעלימיט יש חשיבות גדולה. כאמור, בתוספת מים ובנוכחות יונים של סידן וסולפטים הוא מתפרק למינרל הסיבי אטרינגיט הנותן את החוזק לבטון אלומו-סולפטי. הוא נוצר בחימום בטמפרטורות סביב 1000-1100°C של כמויות מתאימות של תחמוצת אלומיניום, פחמת הסידן וסולפט הסידן טחונים דק, עדיף בנוכחות זרזים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
המאמר המקורי של שולמית גרוס
- Gross, S. (1984) Occurrence of ye’elimite and ellestadite in an unusual cobble from the “pseudo-conglomerate” of the Hatrurim Basin, Israel. Geol. Surv. Israel, Current Research 1983–84, 1–4.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ mineralienatlas
- ^ פרויקט rruff
- ^ אתר rruff