יניב עשור
 | |
| ראש אכ"א, יניב עשור, 2021 | |
| לידה |
15 ביולי 1972 (בן 51) ד' באב תשל"ב מבטחים,  ישראל |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | מ-1990 |
| דרגה |
 אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
  | |
יניב עשור (נולד ב-15 ביולי 1972) הוא קצין בצה"ל בדרגת אלוף, המשמש ראש אכ"א. קודם לכן שימש בין היתר ראש חטיבת המבצעים באמ"ץ, מפקד אוגדת הבשן, מפקד חטיבת גולני, מפקד עוצבת חירם ומפקד יחידת אגוז.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עשור, בנם של חנניה ומזל, נולד וגדל במושב מבטחים.[1] התגייס לצה"ל בשנת 1990, ושובץ בגדוד 12 בחטיבת גולני. עבר הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. בסיום הקורס שב לגדוד 12 ושימש כמפקד מחלקה בפלוגה ג'[2]. בשנת 1996 מונה למפקד פלוגה רובאית בגדוד 12, ושימש בתפקיד בין היתר במהלך מבצע ענבי זעם[3]. בהמשך שירת כקצין הבטיחות של חטיבת גולני. לאחר מכן מונה למפקד פלחה"ן גולני בין השנים 1997–1999. בהמשך שימש כסגן מפקד גדוד 51 בין השנים 2001–2002, בין היתר במהלך מבצע חומת מגן[4]. בשנת 2002 יצא ללימודים במכללה לפיקוד ולמטה של המארינס, בארצות הברית. לאחר שובו מונה לקצין אג"ם של חטיבת גולני בין השנים 2003–2004.
בשנת 2004 הועלה לדרגת סא"ל ומונה למפקד גדוד 51, ושימש בתפקיד עד שנת 2006. לאחר מכן הוביל את הגדוד בין היתר בביצוע תוכנית ההתנתקות, במבצע גשמי קיץ ובמבצעים נוספים כנגד הטרור הפלסטיני באינתיפאדה השנייה ברצועת עזה[5], ובמהלך מלחמת לבנון השנייה. במהלך המלחמה פיקד על הגדוד בין היתר בקרב בינת ג'בייל[6]. במהלך הקרב הרגו לוחמי הגדוד עשרות מחבלי חזבאללה, השמידו שלושה משגרי קטיושות ופוצצו מצבורי תחמושת ורקטות שנתפסו. בקרב הקשה ספג הגדוד שמונה הרוגים, בהם סגנו, רועי קליין, ועשרים פצועים[7]. על פעילותו במלחמה, עוטר הגדוד בפיקודו בצל"ש יחידתי, ממפקד פיקוד הצפון, גדי איזנקוט[8]. לאחר המלחמה מונה למפקד יחידת אגוז בין השנים 2006–2008, והוביל אותה בלחימה ברצועת עזה. באחד המבצעים, בינואר 2008, הרגו כוחות היחידה בפיקודו, בסיוע שריון וחיל האוויר 18 מחבלים, בהם בנו של בכיר חמאס מחמוד א־זהאר[9]. לאחר מכן יצא ללימודים.
בספטמבר 2009 הועלה לדרגת אל"ם ומונה למפקד עוצבת חירם, ושימש בתפקיד עד יולי 2011. בהמשך מונה לסגן מפקד עוצבת געש בין השנים 2011–2012. ב-19 ביולי 2012 מונה למפקד חטיבת גולני[10], ושימש בתפקיד עד 11 ביוני 2014. לאחר מכן יצא ללימודים בארצות הברית. ב-9 בספטמבר 2015 הועלה לדרגת תא"ל ומונה למפקד אוגדת הבשן[11], ושימש בתפקיד עד 11 בפברואר 2018. ב-9 באפריל 2018 מונה לראש חטיבת המבצעים באמ"ץ, תפקיד אותו מילא עד 13 באוקטובר 2020[12].
ב-14 בפברואר 2021 הועלה לדרגת אלוף[13] וב-21 בפברואר נכנס לתפקידו כראש אכ"א[14].
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עשור מתגורר במרכז הארץ, נשוי ואב לארבעה. הוא בעל תואר ראשון בלוגיסטיקה מאוניברסיטת בר-אילן, ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בוגר המכללה לפיקוד ולמטה של המארינס בארצות הברית, ובוגר המכללה המלכותית ללימודי ביטחון בבריטניה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אילן כפיר, האדמה רעדה - 33 ימים, לבנון 2006, תל אביב: ספרית מעריב והוצאת כתר, 2006, עמ' 137–155
- עפר שלח ויואב לימור, שבויים בלבנון, ידיעות אחרונות, 2007, עמ' 181–182, 187–191, מסת"ב 9654824086
- עמוס הראל ואבי יששכרוף, קורי עכביש, ידיעות אחרונות, 2008, מסת"ב 9654824310
- עשהאל לובוצקי, מן המדבר והלבנון, תל אביב: ידיעות ספרים, 2008, עמ' 58–91, מסת"ב 9789654827256
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אמיר בוחבוט, "ראינו איך המחבלים בורחים מהפחד", מעריב, 29 ביולי 2006
- סיפור קרב בינת ג'בייל, באתר הגבורה, פרק מספרו של עשהאל לובוצקי, מן המדבר והלבנון, הוצאת ידיעות ספרים, מתוך "אתר הגבורה"
- שי קלפר, מנהיגות המג"ד בשדה הקרב בעבר, בהווה ובעתיד (אורכב 27.09.2013 בארכיון Wayback Machine), מערכות 434, דצמבר 2010, עמ' 26–37
- אחיקם משה דוד, סבב מינויים בדרג הפיקוד הצה"לי, מעריב, 5 בספטמבר 2011
- ארז תדמור, "רוצה להיות הראשון בפינוי", מקור ראשון, 20 במאי 2005, כפי שהועלה באתר "פרש"
- מאיה קרני, אין מילה כזו שיקום, במחנה, כפי שהועלה באתר "פרש"
- מתן גלין, אתר צה"ל, אל"מ יניב עשור מונה למפקד חטיבת גולני, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 20 ביולי 2012
- אמיר בוחבוט וטל שלו, כמו נמ"ר: הנגמ"ש החדש עמד במוקד התרגיל של גולני, באתר וואלה!, 11 בספטמבר 2012
- מתן גלין, מח"ט גולני: "בטוח שלוחמינו יעמדו בכל משימה ואתגר", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 31 באוקטובר 2012
יוסי יהושוע וראובן וייס, מבצע העשור, באתר "ידיעות אחרונות", 30 באפריל 2020
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אלוף משלנו, באתר עמוד הפייסבוק של המועצה האזורית אשכול, 9 באוקטובר 2020
- ^ חן קוטס-בר ואחיקם משה דוד, מח"ט גולני מדבר לראשונה על קרב בינת ג'ביל, באתר nrg, 13 באפריל 2013
- ^ יניב עשור (1997-1998), באתר גדס"ר גולני (הקישור אינו פעיל, 25 בדצמבר 2017)
- ^ יואב לימור, גיבור, מעריב, 31 במאי 2002
- ^ עמוס הראל ואבי יששכרוף, קורי עכביש, הוצאת ידיעות ספרים, 2008, עמ' 254
- ^ שי קלפר, מנהיגות המג"ד בשדה הקרב בעבר, בהווה ובעתיד, מערכות 434, דצמבר 2010 , עמ' 26–37, "היוזמה בראשית הקרב הייתה של האויב, וכוחות הגדוד נאלצו להגיב על ההתפתחויות. בנסיבות האלה התקשה מפקד הגדוד להעריך את המצב ולגבש לעצמו תמונה של שדה הקרב. רק הודות לעקשנותו ולדבקותו במשימה, הצליח הגדוד להפוך את הקערה על פיה ולנצח בקרב"
- ^ חנן גרינברג, האויב נפגע קשה בקרב בבינת ג'ביל, באתר ynet, 27 ביולי 2006
- ^ צל"ש יחידתי - גדוד הבוקעים, באתר הגבורה, מתוך אתר הגבורה
- ^ בן כספית, עמית כהן ואמיר בוחבוט, החשש: עסקת שליט בסכנה, באתר nrg, 16 בינואר 2008.
- ^ אנשיל פפר, סבב מינויים בצה"ל: מפקד הקרב בבינת ג'בל ימונה למח"ט גולני, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2011
- ^ מפקד עוצבת הבשן אשר ברמת הגולן, תא"ל אופק בוכריס התחלף היום, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 9 בספטמבר 2015
- ^
תא"ל ירון פינקלמן נכנס לתפקיד רח"ט מבצעים, באתר צה"ל, 13 באוקטובר 2020
- ^ דרגת אלוף הוענקה לראש אגף כוח האדם הנכנס, תא"ל יניב עשור, באתר צה"ל, 14 בפברואר 2021
- ^ אלוף יניב עשור נכנס לתפקידו כמפקד אגף כוח האדם, באתר צה"ל, 21 בפברואר 2021
