ימין מסיקה
 | |
| מסיקה ביולי 2013 | |
| לידה |
24 בפברואר 1957 (בן 67) גוננים, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| עיסוק | במאי, תסריטאי, מפיק, צלם, עורך |
| מקום לימודים |
מרכז הצילום הבינלאומי |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ימין מסיקה (נולד ב-24 בפברואר 1957) הוא במאי, תסריטאי, צלם, עורך ומפיק ישראלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסיקה נולד בשכונת קטמון ט' שבדרום ירושלים וגדל בעיר ירושלים בן למשפחה קשת יום מרובת ילדים של שמונה אחים ואחיות. כבר בנערותו יצא לעבודת כפיים קשה. נמשך מגיל צעיר לצילום ובגיל 17 למד צילום אמנותי. בשנות ה-70 לקח חלק בתנועת האוהלים בירושלים (בהנהגת משה סלח, שלמה וזאנה ואלי חמו)[1]. ב-1972 אף השתתף בהצגה "יוסף יורד קטמונה" בתיאטרון אוהל יוסף שפעל בשכונת קטמון ט'.
מסיקה התמיד בלימוד צילום אמנותי ב-International Center of Photography בניו יורק ובסן פרנסיסקו למד קולנוע וטלוויזיה[2]. כשחזר לישראל, עבד עם הבמאי אמנון טייטלבאום ב"סרטי קסטל" של מיכה שגריר בירושלים.
בשנות ה-90 הקים את חברת "הפקות המזרח" יחד עם התסריטאי והשחקן ירמי קדושי[3]. החברה מפיקה סרטי קולנוע וטלוויזיה וסרטים תיעודיים, בעלי תכנים חברתיים ותרבותיים, שרבים מהם הם מלודרמות. מרבית הסרטים העלילתיים רוכבים על הצלחתו הקצרה של זמר זה או אחר בז'אנר המזרחי, כמו תמיר גל, אבי ביטר, משה כהן, ליאת בנאי ואחרים. הסרטים הופצו בקלטות וידאו בשכונות ובעיירות פיתוח, וזכו בקרב תושבי אזורים אלו לפופולריות רבה. בשנת 1997 צילם וערך, את קלטת הווידאו של שרית חדד ניצוץ החיים את התסריט לקלטת כתב ירמי קדוש. בשנת 2002 קרן הקולנוע הישראלי והמפיק יורם גלובוס הביעו לראשונה את תמיכתם בז'אנר זה, וסייעו בהפצתו הקולנועית של סרטם "תני סימן חיים"[4][5]. לאחר מכן שבו השניים ליצור סרטים במימון עצמאי. כיום רבים מהסרטים זמינים לצפייה בשירות ה-VOD של חברות HOT ו-yes.
במאי 2002, הציג בסינמטק תל אביב תערוכת תצלומים במסגרת האירוע "שפת אם", שבוע קולנוע ותרבות, שבו הוקרנו גם סרטיו[6].
בשנת 2012 ניתן בפעם השנייה מימון למסיקה וקדושי, כאשר קרן הקולנוע הישראלי וערוץ 10 תמכו כספית בסרטם "השקר הגדול"[7].
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסיקה היה נשוי לפעילה החברתית והעורכת אילנה שזור ולהם בת ובן.
נשוי בשנית לג'ואל, ילידת צרפת ולהם שלושה בנים.
פילמוגרפיה חלקית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קורבן האהבה (1992) - במאי, צלם ועורך
- חבר ואח (1993) - מפיק ועורך
- מבט כואב (1994) - במאי, צלם ועורך
- פיט, פט, טו (אוסף שירים וסיפורים של חיה שנהב, קלטת ילדים) - עורך
- בוכה בגשם (1996) - במאי, צלם ועורך
- כרם התקווה (1996) - במאי ועורך
- שלום לך סיגל (1996) - במאי, צלם ועורך[8]
- מבט כואב 2 (1997) - במאי, צלם ועורך
- צעדים נואשים (2000) - במאי ועורך
- הגורל שלי (2002) - במאי, צלם ועורך
- תני סימן חיים (2002) - במאי, צלם ועורך[9]
- כוכבי הדרום (2007; דוקומנטרי) - במאי
- קולות מטורקיה (2008; דוקומנטרי) - תסריטאי, במאי ועורך
- השקר הגדול (2011) - במאי, צלם ועורך[10]
- בינגו (2013) - במאי, צלם ועורך
- פרשת אונקלוס (2018) - במאי, מפיק, תסריטאי, עורך וצלם
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כשביטר בכה (עמוד 56), נטלי ברוך, על גבריות בסרטים של ימין מסיקה, "מערבון" 7, 2011
ימין מסיקה, ברשת החברתית פייסבוק
ימין מסיקה, סרטונים בערוץ היוטיוב- ימין מסיקה, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
ימין מסיקה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- ימין מסיקה, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- דרור עמיר, ימין קיצוני, באתר ynet, 23 בדצמבר 2008
- גילי איזיקוביץ, ימין מסיקה וירמי קדושי משוכנעים שסרטי השכונה שלהם מייצגים מהפכה חברתית, באתר הארץ, 10 ביולי 2011
- אסנת טרבלסי, "יותר חשוב לי להיות בשדרות מבקאן", באתר "העוקץ", 8 ביולי 2012
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אפרת כורם וסיגלית בנאי, אל תגעו לי בקולנוע - שיחה עם ימין מסיקה וירמי קדושי (הקישור אינו פעיל), קולנוע דרום - הגות וביקורת, יוני 2012
- ^ ימין מסיקה, באתר blogger
- ^ ימין מסיקה, באתר מכונת קריאה
- ^ ימין מסיקה, באתר וואלה! סרטים
- ^ נרי ליבנה, סיפור הפרוורים, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2003
- ^ תערוכות חדשות, באתר הארץ, 9 במאי 2002
- ^ גילי איזיקוביץ, ימין מסיקה וירמי קדושי משוכנעים שסרטי השכונה שלהם מייצגים מהפכה חברתית, באתר הארץ, 10 ביולי 2011
- ^ אפשר גם, באתר הארץ, 16 בפברואר 2005
- ^ נרי ליבנה, סיפור הפרוורים, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2003
- ^ אסנת טרבלסי, "יותר חשוב לי להיות בשדרות מבקאן", באתר "העוקץ", 8 ביולי 2012