ימאגוצ'י
| |||
 | |||
| קו הרקיע של ימאגוצ'י | |||
| מדינה |
 יפן | ||
|---|---|---|---|
| חבל | צ'וגוקו | ||
| מחוז |
 ימאגוצ'י | ||
| ראש העיר | Sumitada Watanabe | ||
| תאריך ייסוד |
10 באפריל 1929  | ||
| שטח | 1,023.31 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 193,761 (1 במרץ 2021) | ||
| ‑ צפיפות | 194.44 נפש לקמ"ר (2010) | ||
| קואורדינטות | 34°10′23″N 131°28′41″E / 34.172939°N 131.477995°E | ||
| אזור זמן | UTC +9 | ||
| www.city.yamaguchi.lg.jp | |||
  | |||
ימאגוצ'י (ביפנית: 山口市, מילולית "מעבר הרים") היא בירת מחוז ימאגוצ'י השוכנת בקצה המערבי של האי הונשו ביפן.
נכון ל-2 בפברואר 2010 מתגוררים בימאגוצ'י 198,971 תושבים,[1] על שטח נרחב של 1023.31 קמ"ר, צפיפות אוכלוסייה של 194.44 תושבים לקמ"ר. העיר שוכנת בין גבעות ובמרכזה עובר הנחל איצ'ינוסקה (一の坂川) שעל גדותיו נטועים עצי דובדבן רבים הפורחים באביב.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תולדות העיר קשורים למשפחת אוצ'י (大内) משפחת אצילים שהגיעה במקור מקוריאה שעלתה לגדולה בתקופת אשיקאגה (1573-1336) וצברה עושר מהמסחר עם קוריאה ועם סין של שושלת מינג. אוצ'י הירויו, השליט ה-24 של המשפחה השתלט על כל השטחים המהווים כיום את מחוז ימאגוצ'י. הוא בנה את העיר ימאגוצ'י כחיקוי של עיר הבירה קיוטו, כולל המקדשים העיקריים, והעיר קיבלה את הכינוי "קיוטו של המערב" והיא שגשגה. ב-1551 התיישב בעיר המיסיונר הספרדי פרנסיסקו חאווייר ושהה בה כשנה לאחר שקיבל רשות מהשליט אוצ'י יושיטאקה (大内 義隆) להטיף לבני המקום במטרה להמיר את דתם לנצרות קתולית והוא הצליח לנצר כ-500 יפנים. קהילה זו סבלה רבות אחר-כך בתקופת שוגונות טוקוגאווה, כשהנצרות נאסרה ביפן. בימיו של יושיטקה החלה הידרדרות של שלטון משפחת אוצ'י ויורשו אוצ'י יושינגה (大内 義長) נאלץ להתאבד לאחר שהפסיד בקרב, ובכך בא הסוף לשושלת,[2] והעיר איבדה את חשיבותה.
ימאגוצ'י של ימינו החלה באפריל 1889 כשארבעים יישובים התמזגו על מנת ליצור את העיירה ימאגוצ'י. לעיירה סופחו במהלך השנים יישובים רבים. באפריל 1929 הפך העיירה לעיר (דור ראשון) עם סיפוח הכפר יושיקי. באפריל 1944 סופחו אליה בבת אחת יישובים רבים והיא הפכה לעיר החדשה של ימאגוצ'י (דור שני). באוקטובר 2005 התמזגה ימאגוצ'י עם נפת יושיקי (שפורקה בשל המיזוג) ועם העיירה טוקוג'י על מנת ליצור את העיר ימאגוצ'י (דור שלישי). ב-2010 סופחה העיירה אטו לימאגוצ'י.
תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לעיר אפשר להגיע בדרך האוויר והיבשה. כ-35 קילומטרים דרומית מערבית ממרכז ימאגוצ'י פועל נמל התעופה "נמל ימאגוצ'י-אוֹבֶּה" (33°48′12″N 131°16′43″E / 33.80333°N 131.27861°E), קוד יאט"א UBJ. מנמל התעופה יוצאות טיסות בעיקר לטוקיו. אל העיר אפשר להגיע ברכבת הקליע, השינקנסן בקו סניו שינקנסן עוצר בתחנת שין ימאגוצ'י (新山口) שממנה מוביל קו רכבת אחרת לתחנה הרכבת המרכזית של ימאגוצ'י.
אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
האקלים בימאגוצ'י הוא אקלים ממוזג ימי, המאופיין בחורפים קרים, יבשים יחסית, אביבים חמימים גשומים, קיציים חמים גשומים וסתווים נוחים גשומים.
| אקלים בימאגוצ'י | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנה |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 8.6 | 9.4 | 13.2 | 19.1 | 23.5 | 26.5 | 30.1 | 31.4 | 27.5 | 22.3 | 16.8 | 11.2 | 19.97 |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | -0.5 | 0.1 | 2.4 | 7.6 | 12.3 | 17.5 | 22.1 | 22.7 | 18.4 | 11.4 | 5.9 | 1.1 | 10.08 |
| משקעים ממוצעים (מ"מ) | 73.4 | 91.1 | 142.3 | 199.8 | 175.7 | 305.4 | 299.2 | 154.0 | 180.9 | 97.6 | 71.2 | 53.5 | 1,844 |
| מקור: [3] | |||||||||||||
חינוך ותרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעיר פועלות שתי אוניברסיטאות: קמפוס יושידה (הקמפוס הראשי, שני הקמפוסים האחרים נמצאים בעיר אובה) של אוניברסיטת ימאגוצ'י (山口大学) שהתחילה כבית ספר ב-1815 והפכה לאוניברסיטה ב-1949, והאוניברסיטה המחוזית של ימאגוצ'י (山口県立大学; נוסדה 1996). המוסד המרכזי הפועל בתחום התרבות הוא המרכז לאמנות ומדיה של ימאגוצ'י (山口情報芸術センター) המכונה YCAM,[4] ראשי תיבות של שמו באנגלית (Yamaguchi Center for Arts and Media). מכלול מבנים שנפתח ב-2003 וכולל אולמות שבהם יש מופעי תיאטרון וריקוד, תערוכות אומנות, הקרנות סרטים, סדנאות והרצאות.[5][6]
תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתרי תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתרי התיירות העיקריים בעיר הם:
- פגודת רוּריקוֹ-ג'י (瑠璃光寺) – פגודה בת חמש קומות השוכנת בתוך פארק קוזאן-קואן (香山公園). כל הקומות שוות בגודלן בניגוד לפגודות אחרות ביפן שבהן בדרך כלל כל קומה קטנה מהקומה שמתחתיה.[7] גובהה של הפגודה 31.2 מטרים, והיא נבנתה ב-1442 לכבודו של אוצ'י יושירו, השליט ה-25 ממשפחת אוצ'י ששלטה בימאגוצ'י,[8][9][10] ומוכרת כאחת מ-3 הפגודות הנאות ביותר ביפן.[11] הפגודה בנויה מעץ ברוש יפני לצד בריכה, ולידה מוזיאון קון המציג דגמי פגדות מרחבי יפן.[12]
- הכנסייה לזכר פרנסיסקו חאווייר (ザビエル記念聖堂) – הכנסייה הוקמה במקור ב-1952 לציון ארבע מאות שנים להגעת המיסיונר הספרדי פרנסיסקו חאווייר לימאגוצ'י. חאווייר שהה בעיר כשנה לאחר שקיבל רשות מהדאימיו להטיף לבני המקום במטרה להמיר את דתם לנצרות קתולית והוא הצליח לנצר כ-500 יפנים. הכנסייה המקורית נשרפה בספטמבר 1991 ונבנתה מחדש ב-1998. המבנה המודרני הלבן דמוי פירמידה מעוטר בשני מגדלים בגובה 53 מטרים המעוטרים בפסלי מתכת ועל אחד מהם תשעה פעמונים. בכנסייה יש מוזיאון קטן המוקדש לחאווייר (סביירו בפי היפנים).[13]
- מקדש ג'ואי-ג'י וגני ססהו - מקדש ג'ואי-ג'י (常栄寺) הוא המקדש השני בחשיבותו לאחר רוּריקוֹ-ג'י, והוא ידוע בעיקר בגלל גני ססהו (雪舟庭). מסהירו אוצ'י השליט ה-29 של משפחת אוצ'י ביקש מססהו טויו (雪舟 等楊; 1506-1420), נזיר זן בודהיסטי וצייר יפני המקובל כאחד הציירים הגדולים של תקופת אשיקאגה לתכנן את הגן צפונית למקדש. ססהו השתמש בעיקר באלמנטים של סלעים, מים וטחב על מנת ליצור גן זן המשקף את ציורי הנוף שססהו נהג לצייר.[14]
- מרחצאות יודה (湯田温泉) – מכלול מרחצאות יפניים (אונסן) דרומית למרכז העיר. מעיינות חמים שבהם טמפרטורת המים היא 64°C. על פי האגדה ראה נזיר בודהיסטי לפני 800 שנים שועל לבן מרפא את רגלו במי המעיין, ולכן השועל הלבן הוא סמל המקום.[15]
- מוזיאון האומנות המחוזי (山口県立美術館) – תערוכות צילום ואוספים בנושאי מדע, הנדסה, טבע, גאוגרפיה, אסטרונומיה וספרות. אוסף של תמונות וחפצים הקשורים לרסטורציה של מייג'י.[16]
- מוזיאון המחוז – אוספים של חפצי אומנות הקשורים למחוז או של אמנים שנולדו במחוז.[17]
פסטיבלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין הפסטיבלים הנערכים בעיר:[18]
- פסטיבל מנורות הכוכב (山口七夕ちょうちん祭り) - נערך כל שנה בימים 6 ו-7 באוגוסט. התושבים מדליקים עם רדת החשכה מעל ל-100,000 מנורות נייר אדומות במשך שעתיים (עד שהנר במנורה כבה), זכר למנורות הגדולות שבני משפחת אוצ'י הדליקו לכבוד אבותיהם הקדמוניים.
- פסטיבל גיון-מסטורי הפסטיבל הגדול ביותר בימאגוצ'י. הוא מתבסס על פסטיבל גיון-מסטורי בקיוטו וכמוהו נערך במקדש יסקה-ג'ינג'ה בימאגוצ'י שהוא סניף של המקדש באותו שם בקיוטו. הפסטיבל נערך כל שנה מזה כ-600 שנים בין ה-20 ל-27 ביולי, ומתחיל בריקוד האנפה הקדושה (סגימאי שינג'י).[19]
- פסטיבל המעיינות החמים של יודה – הפסטיבל חוגג את גילוי המעיינות ונערך בסוף השבוע האחרון של חודש אפריל. במסגרתו נערכת ביום תהלוכת מקדשים ניידים ובלילה צועדים ילדים בתחפושות לבנות ובמסכות שועל כשהם נושאים לפידים.
ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לימאגוצ'י ברית ערים תאומות עם
פמפלונה, ספרד
ג'ינאן, הרפובליקה העממית של סין
גונגג'ו, קוריאה הדרומית- מחוז דזואופינג, הרפובליקה העממית של סין
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ימאגוצ'י (ביפנית)- האתר הרשמי של לשכת התיירות של ימאגוצ'י (באנגלית)
- מדריך תיירים בעיר בויקימסע האנגלי (באנגלית)
- האתר הרשמי של עיריית ימאגוצ'י (ביפנית) ו(באנגלית)
- Jan Dodd,Simon Richmond, The rough guide to Japan, הוצאתRough Guides, 2001, עמ' 598-593
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ המספר הקטן ביותר של תושבים בין בירות מחוזות יפן
- ^ ההיסטוריה של מחוז ימאגוצ'י
- ^ Yamaguchi, Japan: Climate, Global Warming, and Daylight Charts and Data אתר climate-charts
- ^ כך במקור היפני
- ^ אתר המוסד
- ^ Yamaguchi Centre for Arts and Media (YCAM) תיאור המבנה וצילומים
- ^ Yamaguchi: Rich With History and Rural Charm
- ^ אתר התיירות של מחוז ימאגוצ'י
- ^ Yamaguchi City אתר Japan National Tourism Organization
- ^ האתר Wa-pedia טוען כי נבנתה ב-1404
- ^ אתר התיירות של מחוז ימאגוצ'י שתי האחרות הן אורייו-ג'י בנארה ודאייגו-ג'י בקיוטו
- ^ The rough guide to Japan עמ' 597
- ^ אתר Wikivoyage, אתר West Japan-Travel ו-The rough guide to Japan
- ^ אתר West Japan-Travel
- ^ אתר Hometown, אתר West Japan-Travel, הספר The rough guide to Japan ואתר התיירות של מחוז ימאגוצ'י
- ^ אתר West Japan-Travel
- ^ אתר West Japan-Travel
- ^ המקור לתיאור הפסטיבלים מאתר Hometown
- ^ אתר Japan National Tourism Organization