ים בלינגסהאוזן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ים בלינגסהאוזן
Bellingshausen Sea
מידע כללי
על שם פביאן גוטליב פון בלינגסהאוזן עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום האוקיינוס הדרומי עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג ים שולי עריכת הנתון בוויקינתונים
ים של האוקיינוס הדרומי
מידות
שטח 487,000 קמ"ר
עומק מרבי 4,470 מטר
מידע נוסף
קואורדינטות 71°S 85°W / 71°S 85°W / -71; -85
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מפת חצי האי האנטארקטי מציגה את ים בלינגסהאוזן בתחתית המפה משמאל)

ים בלינגסהאוזן הוא ים שולי של האוקיינוס הדרומי, המשתרע לאורך הצד המערבי של חצי האי האנטארקטי, מערבית לארץ אלכסנדר, מזרחית לכף פלאיינג פיש שעל האי ת'רסטון, ודרומית לאי פיוטר הראשון (שם ה"ווסטוקיסטן" הדרומי). בדרום, ממערב למזרח, נמצאים "חוף אייטס", "חוף בריאן" ו"החוף האנגלי" (החלק המערבי של אנטארקטיקה המערבית. ממערב לכף פלאיינג פיש הוא מצטרף לים אמונדסן.

שטחו של ים בלינגסהאוזן 487,000 קמ"ר ועומקו המקסימלי 4,470 מטרים.

הים נקרא על שמו של אדמירל פביאן גוטליב פון בלינגסהאוזן, שחקר את האזור בשנת 1821.

בשלהי תקופת הפלאוקן, לפני כ-2.15 מיליון שנים, נפל לים האסטרואיד אלטאנין. מכתש הפגיעה שיצר הוא המכתש היחיד הידוע בעולם באגן אוקייני עמוק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ים בלינגסהאוזן בוויקישיתוף