יחסי לוב–שווייץ
| יחסי לוב–שווייץ | |
|---|---|
|
|
| |
| לוב | שווייץ |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 1,759,540 | 41,277 |
| אוכלוסייה | |
| 6,945,193 | 8,837,800 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 45,752 | 807,706 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 6,588 | 91,392 |
| משטר | |
| רפובליקה | רפובליקה קונפדרטיבית |
יחסי לוב–שווייץ הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין מדינת לוב לבין הקונפדרציה השווייצרית.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין מדינת לוב לבין הקונפדרציה השווייצרית מתקיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים. על פי משרד החוץ השווייצרי, היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין מדינת לוב לבין הקונפדרציה השווייצרית הם יחסים דיפלומטיים קרירים. שווייץ נוהגת לספק סיוע הומניטרי רחב לפליטים הלובים המפוזרים בכל רחבי המדינה, עקב היותה מדינה משוסעת ורעועה ביטחונית.
שווייץ הכירה במדינה הלובית החדשה שנוסדה מעט לאחר הכרזת העצמאות שלה בשנת 1951. כשנים עשר אזרחים שווייצרים גרו בלוב בשנות החמישים של המאה העשרים. המספר גדל באופן משמעותי לאחר שחברות נפט שונות החלו בפעילותן בלוב, רוב השווייצרים שהגיעו ללוב בגל ההגירה הזה היו גאולוגים, מדענים, ונציגי האומות המאוחדות. החל מ-1962 ועד שנת 1965, האינטרסים של שווייץ בלוב יוצגו על ידי השגרירות השווייצרית בתוניסיה, בשנת 1965 שווייץ פתחה קונסוליה בטריפולי, ששודרג מעמדה לשגרירות בשנת 1968.
בשנת 2008 עד שנת 2010 התקיים סכסוך מתוקשר בין לוב לבין שווייץ בו שווייץ הפעילה סנקציות על לוב של מועמר קדאפי.
שווייץ מכירה במועצת המעבר הלאומית כשליטה הלגיטימית בלוב.
נציגויות דיפלומטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שווייץ מיוצגת בלוב בדרג השגרירות באמצעות שגרירות שהיא מחזיקה בטריפולי, בירת המדינה.[1] השגרירות הייתה סגורה בעבר בעקבות המצב הביטחוני הרעוע שבלוב.
- לוב מיוצגת בשווייץ בדרג השגרירות באמצעות שגרירות שהיא מחזיקה בברן, בירת המדינה.[2]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Bilateral relations, אתר משרד החוץ השווייצרי
