יחסי ישראל–קרואטיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי ישראלקרואטיה
ישראלישראל קרואטיהקרואטיה
ישראל קרואטיה
שטחקילומטר רבוע)
22,072 56,594
אוכלוסייה
9,855,000 3,993,876
תמ"ג (במיליוני דולרים)
522,033 70,965
תמ"ג לנפש (בדולרים)
52,971 17,768
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית רפובליקה
קולינדה גרבר-קיטרוביץ' נשיאת קרואטיה בביקור בישראל ביחד עם נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין

בין מדינת ישראל והרפובליקה של קרואטיה מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים החל משנת 1997, מספר שנים לאחר התפרקותה של יוגוסלביה במהלך מלחמות יוגוסלביה, והיווסדה של קרואטיה כמדינה עצמאית. לישראל יש שגרירות רשמית בזאגרב, בעוד שלקרואטיה יש שגרירות רשמית בתל אביב, וכן ארבע קונסוליות כבוד בירושלים, אשדוד, קיסריה וכפר שמריהו. נכון לשנת 2013, שתי המדינות מקיימות שיתוף פעולה בתחומים מגוונים, ובעיקר בתחום התיירות ההולכת וגוברת שבין שתי המדינות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות החלו בשנת 1997, בעקבות פרסום הצהרה משותפת לשתי המדינות בדבר רצונן למסד יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות. הצהרה זו באה בעקבות משא ומתן חשאי שנמשך מספר חודשים, בין מנכ"ל משרד החוץ הישראלי, איתן בנצור, לבין מנכ"ל לשכת נשיא קרואטיה פרניו טוג'מן, חרבויה שריניץ', אשר נערך בבודפשט. במסגרת המשא ומתן החשאי, הביע טוג'מן את רצונו לקיים ביקור רשמי בישראל, ובהזדמנות זו להתנצל על הפשעים שביצעו בני העם הקרואטי בקהילה היהודית בקרואטיה במהלכה של מלחמת העולם השנייה. הדבר הגיע בתגובה להאשמות כנגד טוג'מן בדבר אנטישמיות והכחשת השואה, אשר הועלו כנגדו לאורך השנים.

במהלך חודש פברואר 2012, קיים נשיא קרואטיה, איוו יוסיפוביץ', ביקור רשמי בישראל, אשר במהלכו נשא נאום בכנסת. במהלך נאומו, הביע יוסיפוביץ' מחד תרעומת על אדישות העולם ביחס לאירועי הדמים בסוריה, ומאידך הביע התנצלות רשמית, בשם בני העם הקרואטי, על הפרעות בבני העם היהודי שנעשו ביהודי קרואטיה לאורך מלחמת העולם השנייה, בהשתתפות רבים מאזרחי קרואטיה[1]. כמו כן, במהלך פגישתו עם נשיא מדינת ישראל, שמעון פרס, הבהיר הנשיא את רצונו לחזק ולהעמיק את הקשרים שבין שתי המדינות[2].

בדצמבר 2017, בהצבעה הקוראת לביטול הצהרת נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, להכרתה של ירושלים כבירת מדינת ישראל, קרואטיה הצביעה בניגוד למדיניות האיחוד האירופי, שהייתה לתמוך בהצעה, ונמנעה.[3]

נשיאת קרואטיה קולינדה גרבר-קיטרוביץ' ביקרה בישראל ביולי 2015[4] וכעבור ארבע שנים ביולי 2019.[5]

ב-27 באוקטובר 2023 הייתה קרואטיה אחת מ-13 המדינות היחידות שהצביעו לצד ישראל נגד החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית של האו"ם הקוראת להפסקת אש הומניטרית במלחמת חרבות ברזל.

כלכלה, מסחר וביטחון פנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היקף הסחר ההדדי בין שתי המדינות עלה בצורה משמעותית לאורך העשור הראשון של המאה ה-21. בשנת 2007, בשעה שהיקף הסחר ההדדי בין שתי המדינות עמד על סך של למעלה ממיליארד דולר בשנה, הושקה לראשונה לשכת המסחר ישראל קרואטיה, בתמיכתם של אנשי עסקים מקרואטיה ומישראל[6].

בין השנים 2009-2007 התקיימו 6 פרויקטים משותפים לשתי המדינות, בתחומי ביו-רפואה וביו-טכנולוגיה, אופטיקה, איכות הסביבה וכימיה, אשר מומנו על ידי שתיהן במשותף[7].

בשנת 2009 הושקה לראשונה תוכנית משותפת, אשר נועדה לקדם את תחום המחקר והפיתוח המשותף לשתי המדינות, ולסייע בהוצאתם לפועל של פרויקטים עסקיים משותפים בין השתיים. כמו כן, בתאריך 31 במרץ 2011 הגיע ראש ממשלת קרואטיה, יחד עם שר הכלכלה הקרואטי, לביקור רשמי בישראל, אשר במסגרתו נפגשו עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, וכן עם שר התמ"ת, שלום שמחון, במטרה לבחון דרכים חדשות להרחיב ולהעמיק את הסחר ההדדי שבין שתי המדינות[8].

ב-26 בנובמבר 2020 אשררה ממשלת ישראל הסכם בינה לבין ממשלת הרפובליקה של קרואטיה, בדבר שיתוף פעולה בסוגיות של ביטחון פנים וביטחון הציבור.[9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]