יחסי ישראל–קומורו
| יחסי ישראל–קומורו | |
|---|---|
|
|
| |
| ישראל | קומורו |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 22,072 | 2,235 |
| אוכלוסייה | |
| 9,881,600 | 863,671 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 522,033 | 1,243 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 52,829 | 1,439 |
| משטר | |
| דמוקרטיה פרלמנטרית | רפובליקה |
יחסי ישראל–קומורו הם יחסי החוץ שבין מדינת ישראל לבין האיחוד של איי קומורו. קומורו היא מדינה ערבית ואף חברה בארגון הליגה הערבית. קומורו לא מכירה במדינת ישראל.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות חתימת הסכמי אוסלו ב-1993, פנה נשיא איי קומורו, סעיד מוחמד ג'והר (אנ'), לישראל בבקשה לסיוע כלכלי, בתמורה ליצירת קשרים דיפלומטיים והכרה בישראל. בעקבות מגעים בין מכריו של ג'והר לבין גורמים במשרד החוץ הישראלי נחתם ב-10 בנובמבר 1994, בין נשיא איי קומורו ויהודה לנקרי, שגריר ישראל בצרפת ומיופה הכוח מטעם משרד החוץ הישראלי, הסכם עקרוני לכינון יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות. ההסכם נחתם בפריז, בבית שבבעלותו של הנשיא ג'והר.
ג'והר קיווה, בעקבות חתימת ההסכם, לתרומה חד פעמית מממשלת ישראל בסך של 200 מיליון דולרים. שר החוץ אז, שמעון פרס, התחייב במכתב שנמסר לנשיא, שמשרד החוץ יפעל לסייע לקומורו באמצעות המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי. בעקבות הפרסום בכלי התקשורת על חתימת ההסכם, חלק ממדינות ערב, בעיקר לוב ואיראן, גינו את יוזמת הנשיא ולחצו עליו לחזור בו מיוזמתו, תמורת סיוע כלכלי נדיב.[1]
מכיוון שישראל לא נענתה לבקשת הנשיא לסיוע, הממשל של איי קומורו חזר בו וההסכם הפך להצהרה משותפת המודיעה על כינון יחסים בלבד. שגרירות ישראלית לא נפתחה בקומורו.[2]
ב־14 במאי 2013 העבירה ממשלת איי קומורו למשרד התובעת הכללית בבית הדין הבינלאומי לצדק תביעה נגד ישראל בעניין המשט לעזה ב-2010. חצי שנה לאחר מכן הודיעה התובעת שבדיקת המידע שהוגש לה אינה מצדיקה פתיחת חקירה מצדה. נציגי איי קומורו, בהנחיית טורקיה, לא ויתרו והגישו ערעור על החלטת התובעת ב־29 בינואר 2015. הערעור התקבל בשתי ערכאות של בית הדין הבינלאומי. עקב כך חויבה התובעת לבחון מחדש את עמדתה בהקדם האפשרי.
היחסים שבין ישראל לקומורו הוקפאו, על פי משרד החוץ הישראלי. בין שתי המדינות לא מתקיימים יחסים דיפלומטיים וקומורו מצידה השעתה את כל קשריה עם ישראל.[3]
באוקטובר 2021 פורסם כי החלו שיחות נורמליזציה בין ישראל לקומורו לכינון יחסים דיפלומטיים וזאת בתיווך של ארצות הברית, ברוח הסכמי אברהם.[4]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אלדד בק, ביי ביי האג: פוטין משחק על פי כללים משלו, באתר מידה, 28 בנובמבר 2016
- ^ רועי נחמיאס, האם ישראל הציעה כסף עבור נציגות באיי קומורו?, באתר ynet, 31 במרץ 2009
- ^ רשימת מדינות וסטטוס יחסים עם ישראל, אתר משרד החוץ של ישראל
- ^ איתמר אייכנר, ישראל במגעים להסכם נורמליזציה עם איי קומורו – מדינה מוסלמית לחופי אפריקה, באתר ynet, 18 באוקטובר 2021
