יחסי ישראל–סנגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי ישראלסנגל
ישראלישראל סנגלסנגל

לחצו כדי להקטין חזרה

איראןטורקיהיווןיווןאיטליהספרדפורטוגלטורקמניסטןאפגניסטןכוויתעיראקסוריהלבנוןקפריסיןעומאןתימןאיחוד האמירויות הערביותקטרערב הסעודיתירדןישראלמצריםלובתוניסיהאלג'יריהמרוקוהאיים הקנרייםסהרה המערביתמאוריטניהמאליניז'רצ'אדסודאןדרום סודאןאריתריאהג'יבוטיסומליהאתיופיההרפובליקה המרכז-אפריקאיתקמרוןניגריהבניןטוגוגאנהחוף השנהבבורקינה פאסוליבריהסיירה לאוןגינאהסנגלגינאה ביסאוגמביהגינאה המשווניתגינאה המשווניתגבוןהרפובליקה של קונגואנגולהאנגולההרפובליקה הדמוקרטית של קונגואוגנדהקניהרואנדהבורונדיטנזניהמלאווימוזמביקזמביהנמיביהבוטסואנהזימבבואהדרום אפריקהלסוטואסוואטינימדגסקרראוניוןמאוריציוסקומורו
ישראל סנגל
שטחקילומטר רבוע)
22,072 196,722
אוכלוסייה
9,855,000 18,065,726
תמ"ג (במיליוני דולרים)
522,033 27,684
תמ"ג לנפש (בדולרים)
52,971 1,532
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית רפובליקה

בין ישראל וסנגל מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים. שגרירות ישראל בסנגל ממוקמת בעיר דקר, לישראל שיתופי פעולה שונים עם סנגל בין השאר בתחום החקלאות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-16 בספטמבר 1960 סנגל ביקשה ממספר מדינות ובין היתר מישראל שיכירו בה כמדינה.[1] ב-27 בספטמבר הודיעה ישראל כי היא מכירה בסנגל כמדינה.[2] בשנת 1962 פורסם כי היחסים בין המדינות מתחממים.[3] כן באותה שנה מינתה ישראל שגריר בסנגל.[4]

ב-1966 ביקר ראש הממשלה לוי אשכול בסנגל, היה זה הביקור הראשון של ראש ממשלת ישראל.[5]

ב-1971 הגיעה לישראל משלחת של ארבעה נשיאים ממדינות אפריקה מניגריה, קונגו, קמרון וסנגל לטובת קידום השלום במזרח התיכון וליישום החלטת מועצת הביטחון 242 (לסיום השליטה בשטחים שכבשה ישראל ב-1967). בעת ביקורו בארץ, הנשיא לאופולד סנגהור - שכיהן בתפקיד מאז סנגל הפכה למדינה עצמאית ב-1960 ועד לשנת 1980 - השווה את הציונות לתנועות השחרור הלאומי והדה-קולוניזציה באפריקה.

בשנת 1973, הודיע נשיא סנגל, כי על אף ששיתוף הפעולה בין המדינות הוקפא, היחסים לא ינותקו.[6] בשנת 1978 הודיע הנשיא כי יחדש את הקשרים עם ישראל, עד אשר יוכח כי השלום עם מצרים מתקדם דיו.[7]

ב-1994 נחתם הסכם שיתוף פעולה כלכלי בין שתי המדינות,[8] בשנת 2010 עמד היצוא מישראל לסנגל על 3.3 מיליון דולר.[9]

בשנת 2008 דווח כי התקיימו דיונים בין הפת"ח לחמאס בתיווך נשיא סנגל עבדוליי ואד, כאשר נידונו גם נושאים הקשורים לעמדה בנוגע להסדר קבע עם ישראל.[10]

משרד החקלאות מקיים פרויקטים משותפים במטרה לספק מענה למחסור במים לחקלאי סנגל. פרויקט "טיפה" כלל הטמעת מערכת השקיה מתקדמת על ידי ישראל.[11]

בספטמבר 2016, נפגש ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא סנגל מאקי סאל, בפגישה אמר נתניהו: "יש לנו מערכת יחסים נהדרת בין ישראל לסנגל, ואנחנו עתידים לעשותה נהדרת עוד יותר", ואף הזמין את הנשיא לביקור בישראל.[12]

בדצמבר 2016, בעקבות קבלת החלטה 2334 של מועצת הביטחון של האו"ם, שהוגשה ונתמכה בין היתר גם על ידי סנגל, הורה ראש הממשלה נתניהו להחזיר את שגריר ישראל בסנגל להתייעצות, לבטל את תוכניות הסיוע ולבטל את ביקורו של שר החוץ של סנגל בישראל.[13]

ביוני 2017 הודיעו ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ונשיא סנגל מאקי סאל על סיום המשבר בין שתי המדינות.[14]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי ישראל–סנגל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "סנגל ביקשה הכרת ישראל", דבר, 16 בספטמבר 1960
  2. ^ "ישראל הכירה אתמול ברפובליקות סנגל ומאלי", למרחב, 29 בספטמבר 1960
  3. ^ ד"ר י.בן אור, "סנגל המוסלמית מחממת יחסיה עם ישראל", הבקר, 11 במאי 1962
  4. ^ "ויקטור אלישר - שגריר ישראל בסנגל", הבקר, 16 בפברואר 1962
  5. ^ חמישים שנה לביקורו של ראש הממשלה לוי אשכול באפריקה, באתר israelidocuments.blogspot.co.il
  6. ^ "נשיא סנגל: לא ינותקו היחסים עם ישראל", דבר, 1 באפריל 1973
  7. ^ "סנגור: "נחדש היחסים עם ישראל כשניווכח שהשלום מתקדם דיו", מעריב, 1 באוקטובר 1978
  8. ^ הסכם בדבר שיתוף פעולה כללי בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של סנגל
  9. ^ אפריקה שמדרום לסהרה, תמצית יחסי סחר עם ישראל בשנים 2000-2010, באתר משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
  10. ^ ""פתח וחמאס מתאמים עמדות על הסכם עם ישראל" - וואלה! חדשות". וואלה! חדשות. נבדק ב-2016-12-24.
  11. ^ שרי חקלאות ובכירים מ- 10 מדינות באפריקה לראשונה בישראל, באתר 2016
  12. ^ IsraeliPM (2016-09-21), PM Netanyahu Meets President of Senegal Macky Sall, נבדק ב-2016-12-24
  13. ^ תגובת ראש הממשלה נתניהו בעקבות החלטת מועצת הביטחון של האו"ם, באתר משרד החוץ
  14. ^ טל שלו‏, ישראל וסנגל הודיעו על סיום המשבר המדיני, באתר וואלה!‏, 4 ביוני 2017