יחסי ישראל–מונטנגרו
| יחסי ישראל–מונטנגרו | |
|---|---|
|
|
| |
| ישראל | מונטנגרו |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 22,072 | 13,812 |
| אוכלוסייה | |
| 9,881,600 | 626,196 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 522,033 | 6,096 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 52,829 | 9,735 |
יחסי ישראל–מונטנגרו הם היחסים הדו-צדדיים הרשמיים, הפוליטיים, המדיניים והשיתופיים שבין מדינת ישראל לבין רפובליקת מונטנגרו. למונטנגרו יש שגרירות בישראל.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היחסים הדיפלומטיים בין ישראל למונטנגרו כוננו כאשר תמכה ישראל במונטנגרו ב-2006 והפכה לאחת המדינות הראשונות שהכירה בעצמאותה. היחסים בין ישראל למונטנגרו צמחו במהירות, התבססו על ידידות, הבנה הדדית, דמיון ואינטרסים משותפים. שיתוף הפעולה מתבסס על חזון משותף על מגוון רחב של נושאים בינלאומיים והשקעות משותפות.
בדצמבר 2019 חתמו משרד הביטחון ומשרד ההגנה של מונטנגרו על הסכם לפיו אלביט מערכות תספק לצבא מונטנגרו עמדות נשק שנשלטות מרחוק בסכום של כ-100 מיליון שקל.[1]
ביקורים מדרג גבוה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-6 בפברואר 2013 נפגשו נשיא מונטנגרו פיליפ וויאנוביץ' ויו"ר הפרלמנט של מונטנגרו רנקו קריבוקאפיץ' בפגישות נפרדות עם שגריר החוץ של ישראל למונטנגרו. בפגישות נאמר כי היחסים בין שתי המדינות נמצאים בעלייה.
כמו כן, לפי הודעת הקבינט, הנשיא וויאנוביץ' ציין את היחסים ההדוקים בין ישראל למונטנגרו, הדגיש את הצורך בביטוי מלא של שיתוף פעולה אודות התוכנית הכלכלית הכוללת וציין לשבח את תרומתה החשובה של הקהילה היהודית במונטנגרו ליחסי שתי המדינות, כמו גם את האחדות הרב-דתית והרב-אתנית של המדינה. קריבוקאפיץ' אמר כי החברה במונטנגרו "מקדישה כבוד מלא למסורות הרוחניות והתרבותיות של כל הקהילות הדתיות במונטנגרו".[2]
בשנת 2017 ביקר שר החוץ המונטנגרי סרדיאן דרמנוביץ' את השר לשיתוף פעולה אזורי, צחי הנגבי. שר החוץ ציין כי שיתוף הפעולה הבילטרלי בין מונטנגרו לישראל היה טוב עד כה וישנן אפשרויות ודרכים רבות לשיפורו. דרמנוביץ הביע עניין בחיזוק היחסים הכלכליים בין מונטנגרו לישראל, בעיקר באמצעות שיתוף פעולה עם משקיעים פוטנציאליים, אשר מטרתו הייתה פורום של אנשי עסקים ישראלים ומונטנגרים. השר הנגבי הסכים כי הפורום מהווה הזדמנות אדירה לקידום שיתוף הפעולה הכלכלי בין מונטנגרו לחברות ישראליות וחילופי חוויות בפעילויות כלכליות שונות, תוך התמקדות מיוחדת בשיתופי פעולה בתחומי התיירות, האנרגיה, החקלאות, הבניה ושמירה על איכות הסביבה.[3]
