יחסי אסטוניה–ישראל
| יחסי אסטוניה–ישראל | |
|---|---|
|
|
| |
| אסטוניה | ישראל |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 45,228 | 22,072 |
| אוכלוסייה | |
| 1,319,955 | 9,881,600 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 38,101 | 522,033 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 28,865 | 52,829 |
| משטר | |
| דמוקרטיה פרלמנטרית | דמוקרטיה פרלמנטרית |
.jpg)
בתמונה מארט לאר משמאל, במרכז יצחק רבין ומשמאלו דני יתום, יולי 1993
יחסי אסטוניה–ישראל הם היחסים דיפלומטיים בין אסטוניה לבין ישראל. לישראל יש שגריר שאינו תושב באסטוניה. נכון לשנת 2022, שגרירת ישראל לאסטוניה היא חגית בן יעקב, אשר ממוקמת בפינלנד, ושגריר אסטוניה בישראל הוא וייקו קאלה.
כינון היחסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אסטוניה מינתה לאחר הקמתה, בשנת 1930, את משה ליטוינסקי, בנקאי וגואל אדמות תל אביבי כקונסול הכבוד שלה בארץ ישראל. ליטוינסקי מילא תפקיד זה עד פלישת ברית המועצות למדינה ביוני 1940.
ישראל הכירה באסטוניה עם התפרקות ברית המועצות ב-1991. ב-9 בינואר 1992 כוננו יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות. החל מתחילת כינון היחסים ישראל מינתה את השגריר שלה בריגה, לטביה לשגריר באסטוניה שאינו תושב. בשנת 2003, הוחלף מיקום השגרירות, ושגריר ישראל בפינלנד מונה לשגריר אסטוניה במקביל.
יחסים כלכליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1995 נחתם בין ישראל לבין אסטוניה הסכם לעידוד ואבטחת השקעות. ב-1997 חתמו שתי המדינות על הסכם לשיתוף פעולה בתחומי התקשורת, הדואר והמחשוב. בשנת 1998 נחתם הסכם נוסף לשיתוף פעולה בתחומי התרבות, המדע והחינוך. ב-2001 חתמו שתי המדינות הסכם לביטול הדדי של הצורך באשרות כניסה.
במאי 2007 הוקמה הקבוצה הפרלמנטרית אסטוניה-ישראל בפרלמנט של אסטוניה ובסוף 2009 נוסדה בכנסת קבוצת-הידידות הפרלמנטרית ישראל-אסטוניה בראשותה של חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי. נכון לשנת 2017, בראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל-אסטוניה עמדה חברת הכנסת קסניה סבטלובה.
אסטוניה פתחה שגרירות בישראל ב-18 בנובמבר 2009. לפני כן פעל בתל אביב קונסול הכבוד של אסטוניה ואילו שגריר אסטוניה לישראל ישב בטאלין.
ב-29 ביוני 2009 חתמו ישראל ואסטוניה על אמנה למניעת כפל מס.[1]
קשרי תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שתי המדינות מעודדות קשר ישיר אחת עם השנייה בכל הנוגע לאירועי תרבות וחינוך. שתי המדינות מזמינות זו את זו לכנסים בינלאומיים, לסמינרים ותומכות בשיתוף פעולה בין ארגוני הספורט והנוער.
בנובמבר 2001 ובאוקטובר 2003 הופיעה המקהלה הפילהרמונית של אסטוניה בישראל.
בשנת 2014 נוסד מוסטונן-פסט טאלין-תל אביב, שנהיה אחד מהפסטיבלים הבינלאומיים הגדולים בישראל. הפסטיבל הוא אירוע שנתי המארח מקהלות וסולנים מאסטוניה עם תזמורות, הרכבים וסולנים ישראלים, ומציג מספר תוכניות בהן מוזיקה קלאסית, עממית וג'אז. מנהלו המוזיקלי של הפסטיבל הוא הכנר והמנצח האסטוני אנדרס מוסטונן.
ביקורים ומפגשים רשמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביקורים רשמיים מאסטוניה לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנובמבר 2004 ביקר בישראל ראש ממשלת אסטוניה, יוהאן פארטס. ביוני 2010 ביקר נשיא אסטוניה תומאס הנדריק אילווס בישראל.
בינואר 2007 ביקר בישראל שר החוץ האסטוני ארמוס פאט, שהגיע לביקור נוסף בנובמבר 2009.
בנובמבר 2012 ביקר בישראל שר התרבות האסטוני, ריין לנג. בדצמבר אותה שנה ביקר בישראל אנדרוס אנסיפ, ראש ממשלת אסטוניה.
בנובמבר 2013 ביקר בישראל שר החקלאות האסטוני הליר-ולדור סאדר (Helir-Valdor Seeder).
בינואר 2016 הגיעה לביקור בישראל שרת החוץ של אסטוניה, מרינה קאליורנד (Marina Kaljurand).
ביקורים רשמיים מישראל לאסטוניה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנובמבר 2001 ביקר באסטוניה שר התשתיות אביגדור ליברמן. בספטמבר 2005 ביקר באסטוניה נשיא מדינת ישראל משה קצב.
במאי 2007 ביקרו באסטוניה המשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל שמעון פרס יחד עם הרב הראשי לישראל יונה מצגר לרגל פתיחת בית כנסת באסטוניה.
באוגוסט 2010 ביקר באסטוניה שר בלי תיק מיכאל איתן באסטוניה.
במאי 2011 ערך סגן שר החוץ דני אילון ביקור רשמי באסטוניה.
בספטמבר 2013 ביקרה באסטוניה רינה פרנקל, יושבת ראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל-אסטוניה.
