יחסי אוסטריה–ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי אוסטריהישראל
אוסטריהאוסטריה ישראלישראל
אוסטריה ישראל
שטחקילומטר רבוע)
83,871 22,072
אוכלוסייה
8,971,100 9,855,000
תמ"ג (במיליוני דולרים)
471,400 522,033
תמ"ג לנפש (בדולרים)
52,547 52,971
משטר
רפובליקה פדרלית דמוקרטיה פרלמנטרית
שגרירים
ניקולאוס לוטרוטי מרדכי רודגולד
סבסטיאן קורץ נפגש עם בנימין נתניהו בעת ביקורו של שר החוץ האוסטרי בישראל, אפריל 2014

בין מדינת ישראל והרפובליקה של אוסטריה קיימים יחסים דיפלומטיים מלאים, וכן שיתוף פעולה ידידותי בנושאים שונים, הקשורים לשתי המדינות. עם זאת, ביחסי שתי המדינות לאורך השנים התרחשו עליות ומורדות, כאשר האירועים המרכזיים שפגעו ביחסים ההדדיים היו כהונתו של קורט ולדהיים כנשיא אוסטריה בין השנים 19861992, וכן עליית כוחה של מפלגת החירות האוסטרית בראשות מנהיגה יורג היידר, החל מראשית שנות ה-2000.

נכון לשנת 2021, לאוסטריה שגרירות בתל אביב ו-3 קונסוליות כבוד (באילת, בחיפה ובירושלים). במקביל יש לישראל שגרירות בווינה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל מינתה את ד"ר דניאל קורט לוין כנציגה לאוסטריה בשנת 1948, והוא הוכר על ידי שלטונות הכיבוש האמריקאים כמוסמך להוציא ויזות. שר החוץ של אוסטריה אמר שארצו תסכים למנות נציג בתל אביב, אך אינה יכולה להכיר בישראל כל עוד היא תחת כיבוש.[1]

אוסטריה הכירה דה פקטו בישראל ב-15 במרץ 1949,[2] לאחר מסע שתדלנות מצד ישראל. עניין זה עורר פולמוס בישראל, בשל החלק שלקחה אוסטריה בשואה.[3][4] ישראל המשיכה לנהל מדיניות מסויגת עם אוסטריה, אולם ניהלה איתה משא ומתן מסחרי להשגת צרכים ישראליים חיוניים.[5] בתחילת 1950 היה לוין בדרגת קונסול משנה באוסטריה, ואוסטריה מינתה את ד"ר פריץ הארטל, איש תנועת ההתנגדות הצרפתית ואוהד ישראל, לקונסול אוסטריה בישראל ונפתחה קונסוליה אוסטרית בתל אביב.[6] עם השנים היחסים עם אוסטריה התמסדו והקונסול הישראלי, אריה אשל, מילא את כל הפעילויות הדיפלומטיות, הגם שנחשב לקונסול ולא לשגריר.[7][8] במרץ 1953 ביקר השר יוסף בורג בווינה,[9] ובספטמבר 1954 ביקרה משלחת של הכנסת באוסטריה.[10] בין לבין התקיים משא ומתן בין המדינות על פיצויים.[11] לאחר שהושג הסכם פיצויים, ביולי 1955,[12] ביקשה אוסטריה להדק את היחסים בין המדינות.[13]

במהלך שנות המלחמה הקרה, שימשה אוסטריה כתחנת מעבר ליהודים אשר ברחו מברית המועצות ומדינות מזרח אירופה בדרכם לישראל[14] ולמדינות המערב. על רקע זה התקיים שיתוף פעולה חשאי בין שתי המדינות.

בינואר 1970 נחתמה האמנה למניעת כפל מס בין אוסטריה לבין ישראל בחתימתם של השגריר הישראלי זאב שק ושל המנהל הכללי במשרד הכספים הפדרלי האוסטרי, יוזף המרשמידט.[15]

בשנות כהונתו של ברונו קרייסקי כקנצלר אוסטריה (1970–1983) בלט קרייסקי בהתבטאויותיו הפרו-ערביות, אולם במקביל, סייע להגירת היהודים מברית המועצות שחלקם פנו לעליה לישראל. דבר זה התקבל באופן שלילי במדינות ערב.[16] קרייסקי אף ניסה ליזום מתווה להסדר מדיני בין ישראל ומדינות ערב.

בספטמבר 1973 התחוללה "פרשת שנאו": מחבלים פלסטינים השתלטו על רכבת נוסעים שהובילה גם יהודים מברית המועצות אל מחנה מעבר באוסטריה, ממנו היו אמורים העולים להמשיך לישראל. קרייסקי נכנע לדרישת המחבלים והתחייב לסגור את המחנה.[17] ב-9 ביולי 1979 תקף אותו בגין על קשריו עם יאסר ערפאת, תוך רמיזה למוצאו היהודי של קרייסקי: "נתגבר על הערפאתים הנאצים וגם על משרתיהם, יהיה מוצאם אשר יהיה".[18]

היחסים בין שתי המדינות נפגעו בעקבות בחירתו של קורט ולדהיים, פוליטיקאי אוסטרי ולשעבר מזכ"ל האו"ם, כנשיא אוסטריה בשנת 1986, וזאת כתוצאה ממעורבותו של ולדהיים בפשעי מלחמה במהלך מלחמת העולם השנייה, במסגרת שירותו בוורמאכט. מעורבותו, אשר היוותה את הסיבה העיקרית לסיום תפקידו של ולדהיים כמזכ"ל האו"ם שנה קודם לכן, הפכה את הנשיא לאישיות בלתי רצויה ברבות ממדינות העולם, וביניהן ישראל. ב-11 ביוני 1986, בעת דיון בכנסת על עברו של ולדהיים, קרע חבר הכנסת מאיר כהנא את דגל אוסטריה על דוכן הנואמים.[19] עם זאת, גם בתקופה זו נמשך שיתוף הפעולה החשאי בנושא הפליטים היהודים מברית המועצות.

פגיעה נוספת ביחסים בין שתי המדינות התרחשה בשנת 2000, לאחר שמפלגת החירות האוסטרית, מפלגת ימין קיצוני בראשותו של ירג היידר, הצטרפה לממשלה הקואליציונית האוסטרית.[20] בעקבות הצטרפות זו ישראל החזירה את שגרירה באוסטריה לארץ. היחסים לבסוף שוקמו לאחר שיחות שהתנהלו בירושלים עם שר החוץ האוסטרי, בניטה פררו-ולדנר, בשנת 2003.[21]

בחודש מאי 2012 התרחשה תקרית דיפלומטית חמורה בין שתי המדינות, בשעה שבמסגרת ריאיון שהתקיים בכלי התקשורת האוסטרית, תקף שר ההגנה האוסטרי את שר החוץ הישראלי, אביגדור ליברמן, וכינה אותו "בלתי נסבל". במהלך הריאיון הביע גם שר ההגנה את התנגדותו לתקיפה ישראלית באיראן, והגדיר אותה "מהלך מיותר".[22]

במהלך חודש יוני 2013, החליטה ממשלת אוסטריה להחזיר את חייליה, אשר לוקחים חלק במשימת כוח השלום הבינלאומי בגולן. בתגובה הודיע משרד החוץ הישראלי כי הוא "מצר על ההחלטה".[23]

ב-26 בספטמבר 2016 דוריס בורס, נשיאת הפרלמנט האוסטרי, הגיעה לביקור רשמי במשכן הכנסת ונפגשה עם יושב ראש הכנסת, יולי אדלשטיין, ועם אגודת הידידות הבין פרלמנטרית של ישראל ואוסטריה בראשות חבר הכנסת עמיר פרץ.[24] בנובמבר חתמו שרי האוצר של המדינות, משה כחלון והאנס יורג שלינג, על אמנה חדשה למניעת כפל מס.[25][26]

בפברואר 2019 ביקר נשיא אוסטריה אלכסנדר ואן דר בלן בישראל ונפגש עם נשיא ישראל ראובן ריבלין. הוא הודה כי לאוסטריה אחריות משותפת לשואה וכי אוסטרים רבים היו בין מחולליה ואף אמר כי אוסטריה הודתה באחריותה המשותפת מאוחר מדי.[27]

במרץ 2021 ביקר קנצלר אוסטריה סבסטיאן קורץ בישראל ונפגש עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו וראש ממשלת דנמרק מדה פרדריקסן. במהלך הפגישה סוכם כי ישראל, אוסטריה ודנמרק ישתפו פעולה בנושא מחלת הקורונה ויקימו תאגיד משותף להקמת מפעל מחקר, פיתוח וייצור חיסונים נגד מוטציות הקורונה.[28][29]

ב-17 במרץ 2021 ביקרו הנשיא ראובן ריבלין והרמטכ"ל אביב כוכבי בווינה, שם נפגשו עם נשיא אוסטריה אלכסנדר ואן דר בלן.[30]

ב-14 במאי 2021 במהלך מבצע שומר החומות, הביע קנצלר אוסטריה סבסטיאן קורץ סולידריות עם ישראל, וכחלק מכך הונף דגל ישראל לצד דגל אוסטריה.[31] יום לאחר מכן, ב-15 במאי 2021, לאחר ירי רקטות לעבר אזור המרכז, הודיעה שגרירת אוסטריה, האנה ליקו, שאחת הרקטות נחתה בסמוך לשגרירות ולא היו נפגעים, ושהדבר חייב להיפסק.[32]

מימין: שר החוץ האוסטרי אלכסנדר שלנברג, שר החוץ הישראלי יאיר לפיד וקנצלר אוסטריה קארל נהאמר מניחים פרחים לזכר הנספים במחנה הריכוז מאוטהאוזן, ינואר 2022 (במהלך מגפת הקורונה באוסטריה)

בינואר 2022 שר החוץ הישראלי יאיר לפיד הגיע לאוסטריה לביקור מיוחד לרגל יום השואה הבינלאומי במהלכו השתתף בטקסים במחנה מאוטהאוזן, בו נספה סבו של לפיד, ובאנדרטה לזכר השואה בווינה בנוכחות הנשיא האוסטרי ואן דר בלן, הקנצלר קארל נהאמר, שר החוץ אלכסנדר שלנברג, שר הפנים גרהרד קרנר וראש הקהילה היהודית במדינה אוסקר דויטש.[33] ביולי ביקר נהאמר בישראל, נפגש עם ראש הממשלה לפיד וחתם על הסכם לשותפות אסטרטגית בתחומים שונים.[34]

באוקטובר 2023, בעקבות מתקפת הפתע על ישראל, ביקר קנצלר אוסטריה בישראל והביע סולדריות עם ישראל, ובנוסף הביע התנגדות נחרצת למעשי חמאס.[35] באותו החודש הייתה אוסטריה אחת מ-13 המדינות היחידות שהצביעו לצד ישראל נגד החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית של האו"ם הקוראת להפסקת אש הומניטרית במלחמה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוסף גוברין, רישומים משליחותי כשגריר ישראל באוסטריה, סלובניה וסלובקיה, הוצאת מאגנס, 2016

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תוך שנה יועברו כל הנדחים מאוסטריה לארץ־ישראל, הצופה, 5 בספטמבר 1948
  2. ^ אוסטריה הכירה בישראל, הצופה, 16 במרץ 1949
  3. ^ אוסטריה, דבר, 27 במרץ 1949
  4. ^ בל תכיר ישראל באוסטריה, חרות, 2 בפברואר 1949
  5. ^ ישראל תנתק את יחסה עם גרמניה, הצופה, 14 בנובמבר 1949
  6. ^ קונסול אוסטרי לישראל, דבר, 15 בינואר 1950
  7. ^ רח' קולין 19, מעריב, 24 באוגוסט 1951
  8. ^ הקונסוליה הישראלית בווינה, הצופה, 12 בדצמבר 1952; המשך
  9. ^ שר ישראלי מבקר בווינה, הצופה, 16 במרץ 1953
  10. ^ חברי הכנסת בוועידה הבינ־פרלמנטארית בווינה, הצופה, 16 בספטמבר 1954
  11. ^ ישראל מאוכזבת, על המשמר, 4 במרץ 1954
  12. ^ פרטי הסכם הפיצויים עם אוסטריה, חרות, 21 ביולי 1955
  13. ^ אוסטריה רוצה ביחסים דיפלומאטיים עם ישראל, הצופה, 23 באוקטובר 1955
  14. ^ דנים בבעיות הנדחים באוסטריה, הצופה, 10 במאי 1949
  15. ^ אמנה בין מדינת ישראל ובין הרפובליקה של אוסטריה בדבר מניעת מסי כפל לגבי מסים על הכנסה והון
  16. ^ תום שגב, בין שני עולמות, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2006
  17. ^ תום שגב, המיליון השביעי: הישראלים והשואה, ז, 1, עמ' 369.
  18. ^ תום שגב, המיליון השביעי, ז, 2, עמ' 377; עמ' 526, הערה 26.
  19. ^ תום שגב, המיליון השביעי, עמ' 429.
  20. ^ חדשות נענע, השר מלכיאור: כניסת היידר לקואליציה תפגע ביחסי ישראל-אוסטריה, באתר nana10‏, 26 בינואר 2000
  21. ^ Israel to resume Austria ties באתר BBC
  22. ^ סוכנויות הידיעות, ‏שר ההגנה האוסטרי תוקף: "אביגדור ליברמן הוא בלתי נסבל", באתר ‏מאקו‏, 20 במאי 2012
  23. ^ שלמה צזנה, אוסטריה תסיג את חייליה מהגולן, באתר ישראל היום, 6 ביוני 2013
  24. ^ יו"ר הכנסת: נשמח לסייע לאוסטריה בתחום ההגירה; יו"ר פרלמנט אוסטריה: נקים צוות משותף, באתר הכנסת, ‏26 בספטמבר 2016.
  25. ^ שר האוצר חתם עם מקבילו האוסטרי על אמנה למניעת כפל מס, באתר משרד האוצר, ‏29 בנובמבר 2016
  26. ^ אמנה בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפלובליקה של אוסטריה בדבר מניעת כפל מס ומניעת התחמקות ממסים בזיקה למסים על הכנסה ועל הון
  27. ^ נועה לנדאו, נשיא אוסטריה בישראל: "נושאים באחריות משותפת לשואה"; שרת החוץ התבקשה לא לבוא, באתר הארץ, 4 בפברואר 2019
  28. ^ איתמר אייכנר וסוכנויות הידיעות, אוסטריה ודנמרק: נפתח עם ישראל חיסונים לווריאנטים, באתר ynet, 2 במרץ 2021
  29. ^ שלמה ריזל, נתניהו בהצהרה עם קנצלר אוסטריה: "נקים קרן מחקר ופיתוח משותפת", באתר רדיו קול חי, ‏4 במרץ 2021
  30. ^ יאיר קראוס, בליווי מטוסי קרב: ריבלין וכוכבי הגיעו לאוסטריה, באתר מקור ראשון, ‏17 במרץ 2021
  31. ^ Kritik an Österreichs HaltungBundeskanzleramt in Wien hisst israelische Flagge, Kleine Zeitung, 14. Mai 2021
  32. ^ A rocket exploded near the Austrian embassy in Israel, PledgeTimes, May 15th, 2021
  33. ^ Berman, Lazar (2022-01-27). "Lapid pays respects to grandfather killed at Mauthausen camp; Austrians apologize". The Times of Israel (באנגלית). נבדק ב-2022-01-30.
  34. ^ ראש הממשלה לפיד נפגש עם קנצלר אוסטריה קארל נהאמר, באתר GOV.IL
  35. ^ איתמר אייכנר, מנהיגי צ'כיה ואוסטריה בישראל: "אנחנו אתכם עכשיו ולתמיד, תסמכו עלינו", באתר ynet, 25 באוקטובר 2023