יחידת השתלטות

לוחמי הימ"מ, היחידה המיוחדת ללוחמה בטרור של משטרת ישראל, בתרגיל פריצה והשתלטות, 2018

יחידת השתלטות היא יחידה מיוחדת ללוחמה בטרור, המתמחה בתגובה למצבי קיצון בתנאי שטח סבוכים, כגון פיגועי מיקוח, ובפרט בחילוץ בני ערובה המתרחשים במבנה סטטי, מטוס, רכבת, אוטובוס, אונייה וכדומה. ובנוסף לכך, לצוות ההשתלטות מיומנות יוצאת דופן ב'תורת ההפתעה'. בהתאם לכך, יחידת ההשתלטות מוכשרת בפריצה חמה ומתוחכמת, המכונה 'התגנבות', למתחם בו שוהים בני הערובה, ואמונה על שחרורם כדבעי ובנטרול המחבלים בכוח. לרוב, יחידות השתלטות מופעלות על ידי המשטרה, הצבא, השירות חשאי או הז'נדרמריה (משטרה צבאית למחצה).

מבנה ומאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידות ההשתלטות הן לרוב יחידות עילית המורכבות מיחידות משטרה טקטיות מיוחדות של המשטרה או הז'נדרמריה, או מכוחות מיוחדים של הצבא. מוטלים עליהן תפקידים רגישים ומסוכנים הדורשים מיומנות גבוהה, מקצוענות, משמעת טקטית, שיקול דעת וניסיון מבצעי ולכן כוח האדם שלהן מורכב מלוחמים בשירות קבע, שעוברים הליך מיון וגיבוש קפדני ואחריו (אם הם עוברים) תקופת אימון ארוכה ויסודית בה נלמדות מיומנויות הבסיס (כגון קליעה, קרב מגע, כושר גופני ותפעול אמצעי לחימה וקשר), מיומנויות מתקדמות (כגון פריצה, לש"ב, עבודת צוות וצניחה) ואחריה אימון התמחות בתפקיד ספציפי (כגון צלף, חבלן, לוחם טג"ח או כלבן). מלבד ההכשרה הלוחמים מתאמנים באופן קבוע על מנת לשמור על כשירות ולשפר את תפקודם. הלוחמים מתאמנים הרבה עד שפעולות טקטיות נעשות באופן כמעט אוטומטי, דבר המאפשר להם להגיב במהירות ויעילות במצבי לחץ, כגון תחת אש.

מקצועות הלוחמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה יחידת ההשתלטות כולל צוות לוחמים רב-היקפי בתפקידיו:

לוחמי חוד, לוחמי פשיטה ולוחמי פריצה: לוחמים המתמחים בקרב מגע ומיומנות גבוהה בכלי נשק קצרים חמים וקרים, כגון אקדחים וסכינים.
"קופים": לוחמי טג"ח המתמחים בטיפוס, גלישת חבלים וסנפלינג.
צלפים: לוחמים המומחים בירי מדויק ביותר מכל הטווחים. מטרתם לנטרל חמושים מרחוק במינימום סיכון. לעיתים קרובות הם מבצעים גם משימות של תצפיתן, והם בעלי הכשרה ענפה בעריכת תצפית מבצעית.
חבלנים: מומחים בחבלה התקפית, פריצה חמה, חבלה וסילוק פצצות.
כלבנים: לוחמים המומחים בהפעלת כלבי משטרה וכלבי תקיפה.
צוותי משא ומתן.

אמצעי לחימה וציוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוחמי יחידות ההשתלטות חמושים ברובה סער קרבין בתור רובה שירות, ובאקדח שירות, אותו הם נושאים גם מחוץ לפעילות ו"על אזרחי".

בנוסף חמושים הלוחמים בתת-מקלע, נשק אוטומטי וקטן היעיל לטווחים קצרים, ורובה שוטגאן לפריצת דלתות ולחימה בשטח בנוי.

רוב יחידות ההשתלטות מפעילות צלפים החמושים במערכת נשק צלפים הכוללת רובה צלפים, כוונת טלסקופית, משתיק קול, דורגל או חצובה, ותחמושת צליפה.

יחידות השתלטות מצוידות ברימוני יד, בעיקר ברימוני הלם ורימוני גז שמטרתם להמם ולנטרל את החשודים ולא להרגם, אך לעיתים גם ברימוני רסס, שהם נשק קטלני לכל דבר ועניין.

לעיתים מפעילות יחידות אלו גם רובוטים (רובם מבוססים על רובוט חבלה), בעיקר לסיור, איסוף מודיעין וחבלה וסילוק פצצות.

ציוד שאיננו נשק כולל אמצעי קשר, אמצעי תצפית, אמצעי ראיית לילה וציין לייזר. הלבוש כולל מדים, וסט מודולרי, אפוד מגן (העשוי מקוולאר ולעיתים מחוזק בלוח קרמי), קסדה, משקפי מגן, מסכת אב"כ, מסכות פנים ומגיני ברכיים ("ברכיות").

יחידות ההשתלטות במדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

/: הימ"מ - יחידת ההשתלטות הבכירה של משטרת ישראל, מוגדרת כיחידת השתלטות לאומית.
/: סיירת מטכ"ל - יחידת ההשתלטות הבכירה של צה"ל, תחת פיקוד אגף המודיעין.
/: לוט"ר אילת - יחידת השתלטות במילואים של צה"ל שנועדה לתת מענה לאזור אילת והערבה.
/: שייטת 13 - יחידת ההשתלטות הימית הבכירה של צה"ל, תחת פיקוד חיל הים הישראלי.
/: יחידת מצדה - יחידת ההשתלטות של שירות בתי הסוהר, נועדה לתת מענה בעיקר למצבי בני ערובה בכלא.

הכשרה ופעילות מבצעית במדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל ישנה הבחנה ברורה בהכשרה ובפעילות המבצעית, בין צוות התערבות לצוות השתלטות ביחידת הלוט"ר, בית הספר ללוחמה בטרור, המהווה את הגוף הצה"לי האמון על גיבוש תורות הלחימה והכשרת היחידות הצה"ליות להשתלטות. יחידת השתלטות, משמשת במעגל הפנימי של זירת האירוע והיא יחידה שמוסמכת לגבש תוכנית פעולה ולבצע חילוץ של בני ערובה על ידי פריצה וביצוע פעולות התקפיות. בעוד שיחידת התערבות, משמשת במעגל החיצוני של זירת האירוע והיא מוסמכת רק לבודד את הזירה, "להקפיא את המצב", ופורצת רק כאשר אין ברירה ולעיתים רחוקות מאוד. ישנה אינטראקציה בין המעגלים, ובמקרים רבים קיימים מעגלים נוספים, זה תלוי במודל המבצעי ובאופי האירוע.

היחידות אשר עוברות הכשרה של צוות השתלטות בצה"ל במהלך השירות הסדיר הן סיירת מטכ"ל, ושייטת 13 בלבד. יחידת עוקץ, עוברת הכשרה אינטגרטיבית הכוללת רכיבים של לוחמים בצוות השתלטות והתערבות. שאר היחידות המיוחדות, עוברות בעיקר הכשרה של צוות השתלטות במהלך השירות הסדיר. יחידות השתלטות נוספות בישראל, עוברות את הכשרתן תחת חסותם של גופי האם שלהן בהתאם.

פרספקטיבה היסטורית ישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר סיירת מטכ"ל הייתה יחידת ההשתלטות הלאומית של ישראל ולזכותה נזקפים מספר מבצעים הירואיים של חילוץ בני ערובה: מבצע סבנה, מבצע אנטבה והפיגוע במשגב עם. בעקבות ניסיון חילוץ כושל שהפך לאסון מעלות (1974) הוחלט על הקמת יחידת השתלטות משטרתית, שתתמחה בהתמודדות עם פיגועי מיקוח ומצבים של בני ערובה, על רקע לאומני ופלילי. את היחידה הוחלט להקים במסגרת משמר הגבול, כוח המשלב בין רמת קרביות צבאית לתפישת פעולה משטרתית בסביבה אזרחית. ואכן, ב-1974 נוסדה יחידה מרכזית מיוחדת ללוחמה בטרור, שידועה בראשי התיבות של שמה: ימ"מ. עם זאת, גם אחרי הקמתה המשיכה סיירת מטכ"ל לבצע פעולות השתלטות וטיפול בפיגועי מיקוח, ובין שתי היחידות שררה תחרות מי תהיה יחידת ההשתלטות הבכירה של ישראל וכן מאבקים מאחורי הקלעים כל פעם שהיה פיגוע מיקוח מי תוזנק לטפל בו. בעקבות רצף פעולות השתלטות מוצלחות של הימ"מ (כגון אוטובוס האמהות) ויירוטם (חיסולם או מעצרם) של מאות מחבלים במהלך האינתיפאדה השנייה, המוניטין שלה עלה והיא זכתה ליוקרה בקרב מקבלי ההחלטות. במהלך העשור השני של המאה ה-21 המשיך מעמדה של הימ"מ להשתפר וב-2022 הוגדרה כיחידת ההשתלטות הלאומית (והבכירה) של ישראל.

בעקבות מספר פיגועים בדרום הערבה וחבל אילות, אזור מרוחק ומבודד יחסית משאר חלקי ישראל, הוחלט על הקמת יחידת התערבות במילואים שתיתן מענה ראשוני לפיגועי מיקוח, עד שיחידת השתלטות ממרכז הארץ תגיע לזירה. ב-1974 הוקמה לוט"ר אילת ומאוחר יותר סופחה לצה"ל. בעקבות התערבות מוצלחת של היחידה בפיגוע מיקוח בקיבוץ לוטן ב-1989 היא הוסמכה גם כיחידת השתלטות.

ב-2003, בעקבות התגברות אירועי קיצון אלימים בבתי הכלא, הקים שירות בתי הסוהר את יחידת מצדה. ב-2006 הוסמכה היחידה כיחידת השתלטות מטכ"לית המוסמכת לבצע פעולות השתלטות גם מחוץ לבתי הסוהר וכן בבתי כלא צבאיים.