יחיאל ישעיהו טרונק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחיאל ישעיהו טרונק
יחיאל־ישעיה טרונק
לידה 15 במרץ 1887
אוסמולסק, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 ביולי 1961 (בגיל 74)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה יידיש, עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יחיאל ישעיה טרוּנק (Trunk;‏ 15 במרץ 18877 ביולי 1961[1]) היה סופר יידיש, היסטוריון חוקר תולדות יהדות פולין, מסאי ועורך.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

י"י טרונק נולד בכפר אוסמולסק שליד לוֹביץ' שבפולין למשפחת רבנים מיוחסת: אביו חיים אברהם טרונק, היה בנם של הרב משה פנחס טרונק רבה של קוטנא ונכדו של רבי ישראל יהושע טרונק, רבהּ של קוטנא ומגדולי פוסקי ההלכה בזמנו, ושל האדמו"ר ר' יצחק מוורקה; אמו הייתה בתו היחידה של הגביר ברוך גז'יבאץ בן למשפחת גז'יבאץ העשירה. בנעוריו עברה משפחתו ללודז'. בזמן מלחמת העולם השנייה, בשנת 1941, הצליח להגיע לארצות הברית והשתקע בניו יורק. הוא פרסם אסופות של סיפורים קצרים ורומנים עממיים. בפעילותו כחוקר מסאי ועורך, עסק רבות בספרות יידיש ותולדותיה, בזיכרונות מפולין ובמחקרים על יהדות פולין.

י"י טרונק ערך, יחד עם אהרון צייטלין, אנתולוגיה גדולה של סיפורת יידיש. האנתולוגיה כוללת עשרות סופרים יהודים שיצרו ביידיש בין שתי מלחמות העולם: אנטאלאגיע פון דער יידישער פראזע אין פוילן: צווישן ביידע וועלט מלחמות (1914–1939) (ניו יורק: ציקא, 1946).

ספרו החשוב הוא 'פּוילן: זכרונות און בילדער', שנדפס בשבעה כרכים בניו-יורק 1944–1953. שני הכרכים הראשונים תורגמו לעברית על ידי עזרא פליישר בכותרת "פולין: זכרונות ותמונות" (ספרית פועלים, 1962). תרגום חדש של חמשת הכרכים האחרים מאת יהודה גור-אריה, בעריכת דוד אסף, אברהם נוברשטרן ובן-ציון קליבנסקי, עומד לראות אור מטעם אוניברסיטת תל אביב ובית שלום עליכם.

בשנת 1947 זכה בפרס קרן לואי למד על הרומן "פולין".[2] בשנת 1951 זכה בפרס צבי קֶסֶל לספרות יידיש במקסיקו.[3]

טרונק הלך לעולמו ב-1961 בניו יורק.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

באנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Jewish responses to Nazi persecution : collective and individual behavior in extremis, ניו יורק 1979.

ביידיש[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משיח געוויטער : היסטארישער ראמאן פון די צייטן פון שבתי צבי ; יידן קוקן ארויס פון די פענצטער : (עלף מעשיות פון בעל שם), ניו יורק 1961.
  • געשטאלטן און געשעענישן : נייע סעריע, תל אביב 1983.
  • קוואלן און ביימער : היסטארישע נאוועלן און עסייס, ניו יורק 1958.
  • דער פריילעכסטער ייד אין דער וועלט, בוענאָס איירעס 1953.
  • כעלעמער חכמים : אדער יידן פון דער קליגסטער שטאט אין דער וועלט, בואנוס איירס 1951.
  • שטודיעס אין יידישער געשיכטע אין פוילן, בואנוס איירס 1963.

בתרגום עברי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 7 קבצנים: אגדה (בעקבות המעשיות של ר' נחמן מברסלב); עברית: אהרן וייסמן, תל אביב: (דפוס לידור), תשט"ז-1955.
  • רוסים רוסים ופועלים, עברית : אליעזר נחמיה, תל אביב, תשק"ר-1956.
  • פולין: זכרונות ותמונות; עברית: עזרא פליישר, מרחביה: ספרית פועלים, 1962.[4]
  • האפיפיור היהודי: ועוד סיפורים; עברית: אהרן וייסמן, תל אביב: ניב תשכ"ד-1964.
  • יודנראט: המועצות היהודיות במזרח אירופה בתקופת הכיבוש הנאצי, יד ושם, ירושלים תשל"ט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ American Jewish year book, Vol. 64, American Jewish Committee, 1963, p. 498.
  2. ^ Four Writers Receive Awards for Best Works of the Year in Yiddish and Hebrew, JTA, October 29, 1945.
  3. ^ Three Jewish Authors Win 1951 Literary Prizes in Mexico, JTA, December 12, 1951.
  4. ^ ביקורת עם הופעת התרגום העברי: ג. קרסל, שיר מזמור ליהדות פולין, דבר, 12 באוקטובר 1962, המשך.
ערך זה הוא קצרמר בנושא סופרים ובנושא יידיש. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.