יחזקאל פלומין
_%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F.jpg) | |||||
| עו"ד ורו"ח יחזקאל (שמחה) פלומין | |||||
| לידה |
2 באוגוסט 1935 ירושלים, פלשתינה (א"י)  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
16 באוקטובר 2019 (בגיל 84) | ||||
| מדינה |
 ישראל | ||||
| מקום קבורה | בית עלמין רמת השרון החדש (מורשה) | ||||
| השכלה | אוניברסיטת תל אביב | ||||
| מפלגה |
הליכוד | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
  | |||||
יחזקאל פְלוֹמִין (2 באוגוסט 1935 – 16 באוקטובר 2019) היה חבר הכנסת מטעם הליכוד בשנים 1974–1981. כיהן כסגנו של שר האוצר שמחה ארליך והיה ממתכנני המהפך הכלכלי. פרסם ספרים בנושאי מס.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פלומין נולד להלה ואלימלך פלומין בשנת 1935 בירושלים, ובגיל שנתיים עבר עם הוריו לתל אביב. שם למד בבית הספר התיכון עירוני א', ולאחר מכן למד משפטים וכלכלה בבית הספר הגבוה למשפט וכלכלה, שלימים הייתה לאוניברסיטת תל אביב. הוא סיים את לימודי המשפטים בשנת 1960[1] והוסמך כעורך דין[2] ורואה חשבון[3] ונמנה בין חמישה אנשים בלבד אשר הורשו לעסוק בשני המקצועות במקביל. בין השנים 1962–1969 נמנה עם סגל ההוראה באוניברסיטה. בשנים 1971–1972 לימד גם באוניברסיטה העברית בירושלים.
בשנת 1953 הצטרף פלומין אל הציונים הכלליים ובשנת 1961 תמך באיחוד עם הפרוגרסיבים שיצר את המפלגה הליברלית הישראלית. הוא כיהן כיו"ר הדור הצעיר במפלגה[4] ונמנה בין חברי הנהלת המפלגה. במסגרת זאת הקים בשנת 1971 תנועת נוער שפעלה לצד המפלגה הליברלית[5]. בשנים 1974–1981 הוא כיהן כחבר הכנסת מטעם רשימת הליכוד. בתקופת כהונתו הראשונה היה חבר בוועדת הכספים ודרש להוריד מיסים ולצמצם את היקף הוצאות המדינה שהובילו לאינפלציה[6]. הוא ניסה לקדם חוק שיאסור על כהונת ראשי רשויות בכנסת[7], אך נתקל בהתנגדות סיעתו[8]. פלומין גם היה מיוזמי הסיבוב השני בבחירות האישיות לראשי רשויות, אל מול העמדה שבקשה שמועצת העירייה תבחר את ראש העיר במקרה שאף מועמד לא קיבל מספיק קולות בסיבוב הראשון[9]. בנושאי ביטחון, נחשב פלומין ליונה[10]. הוא תמך בשנת 1974 בהידברות עם הפלסטינים[11], צעד שגרר ביקורת בסיעתו, וסירב בתחילה לחתום על עצומה הקוראת שלא למסור שטחים ביהודה ושומרון לשלטון זר[12]. אולם לאחר ועידת רבאט הוא חתם על העצומה[13]. עם זאת, פלומין תמך בהתנחלות בשומרון[14] ובעונש מוות למחבלים[15].
בממשלת ישראל השמונה עשרה כיהן כסגן שר האוצר שמחה ארליך והיה ממתכנני המהפך הכלכלי. בתחילה פלומין לא התרגש מהתגברות עליית המחירים והאשים את הציבור בהסתערות על החנויות שגורמת לאינפלציה[16]. בהמשך פלומין נאבק נגד חריגות מהתקציב[17] והדפסת כסף ולצורך כך דרש את ביטול הסובסידיות והעלאת מחירים, אולם הדבר לא עלה בידו ועל כן הוא התפטר ביולי 1979[18].
את פעילות המפלגה הליברלית בכנסת התשיעית סיכם ככישלון: "הממשלה התחילה עם המהפך הכלכלי בדרך התואמת את ההשקפה הליברלית, אולם מיד בסמוך נסוגה. התקציב הוגדל, הופסקה מכירת חברות ממשלתיות ועוד. בנושאים אחרים הכישלון היה גדול יותר. לא רק שאכלנו צפרדעים כמו חוק גיוס בנות, חוק ההפלות, וחוק האנטומיה והפתולוגיה, אלא שגם לא השכלנו לממש דברים שהם בבחינת ציפור נפשנו כמו חוק בריאות ממלכתי וחוק פנסיה ממלכתי."[19].
בשנת 1986, כשכבר לא היה חבר כנסת, פרש מהמפלגה הליברלית והיה בין מייסדי המרכז הליברלי ביחד עם שלמה להט ויוסף לפיד.
עם עזיבתו את הכנסת ב-1981 ועד לפטירתו פנה לעיסוק במגזר הפרטי בין היתר כרו"ח, עו"ד כבורר וכמגשר, בין היתר בתחומי מסחר, מיסוי ונדל"ן.
במקביל היה פעיל בדירקטוריונים של מוסדות כגון בנק לאומי, הבנק הבינלאומי, התעשייה האווירית ואחרים. עמד בראש ועדות ציבוריות שונות וביניהן הוועדה שהכריזה על אילת כאזור סחר חפשי הפטור ממע"מ והצילה את העיר מפשיטת רגל. כיהן שנים כחבר במועצה המייעצת לבנק ישראל וכחבר בוועדה המייעצת למבקר המדינה.
פלומין עמד בראש מספר ועדות ציבוריות לצורך קידום נושאים ציבוריים:
- ועדה חיצונית להפקת לקחים במערכת הביטחון, אשר בעקבותיה שופרו הנהלים הכספיים במערכת הביטחון.
- הוועדה לקידום מעמד האישה במס-הכנסה אשר הסירה עיוותי חקיקה בנושא זה.
- הוועדה לרפורמה במבנה הביטוח הלאומי.
לאורך השנים, כיהן כחבר במספר ועדות ציבוריות:
- ועדת ידלין וועדת גולדשטיין לקידום הספורט בישראל.
- ועדה שניסחה את חוק בנק ישראל.
- המועצה לתכנון לאומי וכלכלי.
- המועצה המייעצת ליד בנק ישראל.
- הוועדה המייעצת למבקר המדינה.
פלומין היה נשוי לשושנה ולהם שלושה ילדים ונכדים. התגורר ברמת השרון. אחותו של יחזקאל פלומין, שרה (ללי) כפיר, נשואה לעיתונאי והסופר אילן כפיר.
בדברים שנשא לזכרו ח"כ גדעון סער במליאת הכנסת אמר, בין היתר:
- "כפרלמנטר צעיר, הוא היה חבר בולט ודומיננטי בוועדת הכספים. “כינור ראשון”, כינו אותו חבריו לוועדה שבה הוא בלט ברצינות גישתו, ביכולתו ובכישוריו המקצועיים. כרואה חשבון ומשפטן בהשכלתו היה לדבריו משקל רב בניסוחי חוקים. הוא זכה להערכה רבה, חוצת מחנות ומפלגות, כפרלמנטר חכם, מוכשר ונעים הליכות. פלומין ראה עצמו כאיש מקצוע שמעוניין לתרום לחברה ולהגשים את תפיסת עולמו באמצעות הפוליטיקה, ולא כפוליטיקאי מקצועי."[21]
פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תכנון מס בעסק, הוצאת סדן, 2007, יחזקאל פלומין.
- דיני ירושה ועיזבון, שאול שוחט, יחזקאל פלומין ונחום פינברג, הוצאת סדן, 2014 (מהדורה שביעית). ארבע מהדורות ראשונות בשיתוף השופט מנחם גולדברג, למהדורה החמישית הצטרף גם ד"ר א' מעוז, למהדורה השישית הצטרף השופט שאול שוחט. מהדורה ראשונה יצאה לאור בשנת 1970.
- מיסים, חשבונאות, ביקורת מאלף עד תו, יחזקאל פלומין, איתן אבניאון ויהלי שפי, איתיאב, 1990.
- מס הכנסה: תיאומים בשל אינפלציה הוראת שעה 1985, יחזקאל פלומין, איתן צחור ואביגדור אבני, הוצאת סדן, 1985.
- חוק מס הכנסה: מיסוי בתנאי אינפלציה, יחזקאל פלומין וזאב דב הלפרין, אידאה, 1983.
- דוחות תיאום אינפלציוניים: מדריך לנישום זכאי, יחזקאל פלומין ואיתן צחור, אידאה, 1983.
- מס שבח דירת מגורים, הוצאת סדן, 1980.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יחזקאל פלומין, באתר הכנסת - יחזקאל פלומין, באתר כנסת פתוחה
- יחזקאל פלומין, באתר של הוצאת סדן
- אברהם תירוש, ה"מקצוען" בין חברי ועדת-הכספים, מעריב, 24 בספטמבר 1976
- דיברי פרידה לאחר פטירתו במליאת הכנסת באתר הכנסת
יחזקאל פלומין (1935-2019), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ היום חלוקת התעודות בשלוחת האוניברסיטה, דבר, 27 באוקטובר 1960
- ^ הוסמכו 75 עורכי דין חדשים, דבר, 17 במאי 1960
- ^ אל הדור הצעיר בישראל, דבר, 8 באוגוסט 1961
- ^ הדור הצעיר של הליברלים בת"א, חרות, 17 במרץ 1965
מדור מיוחד לצעירים יוקם בסוכנות היהודית, דבר, 6 ביוני 1972 - ^ תנועת נוער חדשה של המפלגה הליברלית, מעריב, 17 במרץ 1971
- ^ י. תדמור, התקציב הנוסף הוגש לכנסת, דבר, 21 בינואר 1975
- ^ הצעות חוק פרטיות הוגשו ע"י חברי כנסת, מעריב, 18 בפברואר 1974
- ^ האנטרנציונל הליברלי נתבקש להוקיע רצח הנשים היהודיות בדמשק, מעריב, 17 במרץ 1974
- ^ יהושע ביצור, חוק הבחירות האישיות לעיריות, מעריב, 13 ביוני 1974
- ^ ד"ר פלד ולהט מארגנים, מעריב, 28 באוקטובר 1976
- ^ אישים מהליכוד הצטרפו, מעריב, 12 ביולי 1974
יהושע ביצור, ראשי הליכוד ידרשו מרבין, מעריב, 16 ביולי 1974 - ^ שני ח"כים ליברלים לא חתמו על עצומת ליכוד, מעריב, 28 באוקטובר 1974
- ^ דניאל דגן, בעקבות החלטות רבאט, מעריב, 31 באוקטובר 1974
- ^ יהושע ביצור, הליכוד ידרוש דיון בכנסת בפעולה, מעריב, 7 ביוני 1974
- ^ יהושע ביצור, הכנסת תדון בפרשת מעלות, מעריב, 16 במאי 1974
- ^ דב גולדשטיין, אינני מתרגש מעליית המדד באוקטובר, מעריב, 17 בנובמבר 1978
- ^ פלומין: הגדלת התקציב תחמיר מצבנו מאד, מעריב, 19 בדצמבר 1978
- ^ אברהם תירוש, הסיפור המלא, מעריב, 19 ביולי 1979
פלומין: בעוד חודש וחצי ייגמר התקציב ונצטרך להדפיס כסף, מעריב, 26 ביולי 1979 - ^ צמצום פעילות, מעריב, 19 בדצמבר 1980
- ^ יחזקאל פלומין -עוד,רואה חשבון-סגן שר האוצר בעבר נפטר - חדשות רוטר, באתר Rotter.net
- ^ הישיבה החמישים ושלוש של הכנסת העשרים-ושלוש, "דברי הכנסת", 13 ביולי 2020
| סגני שרי האוצר בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
