יחזקאל פוגל
 | |
| לידה |
23 ביוני 1946 (בן 77) טרנסילבניה, רומניה  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השקפה דתית |
יהדות |
| פרסים והוקרה | פרס ירושלים לעבודות תורניות מצטינות, פרס ד"ר יעקב הרצוג, עיטור יקיר ירושלים |
  | |
הרב יחזקאל אריה פוגל (נולד ב-23 ביוני 1946) הוא רב חרדי וחלוץ בתחום האקדמיה החרדית, שהקים את מכללת מבח"ר (מכללת בני ברק החרדית) בשנת 2000. כיום מכהן כיושב ראש הקמפוסים החרדיים של הקריה האקדמית אונו ובעבר שימש כמנהלם. היה בין מקימי המרכז החרדי להכשרה מקצועית (לא אקדמי), המוסד הראשון להכשרה מקצועית לגברים חרדים, שהוקם בשנת 1996 ומנהלו הראשון. כמו כן, הקים את מכון מג"ן לנשים, וכן את "מסילה", בית הספר להכשרת הנדסאים, הראשון למגזר החרדי. כמו כן, ניהל את מוסדות אריאל - הארי פישל, ושימש כמנהל של מכון ירושלים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יחזקאל אריה פוגל, נולד ב-23 ביוני 1946, בעיירה רומולי, בחבל ארץ טרנסילבניה שברומניה, לאביו מנחם מנדל, ולאימו פסיה רחל, בת למשפחה מצאצאי הרב יחזקאל פנט בעל ה"מראה יחזקאל", והוא קרוי על שמו. בשנת 1958, בהיותו בן שתים עשרה, עלה עם משפחתו לישראל. למד בישיבה התיכונית נחלים, ולאחר מכן בישיבת חברון בירושלים ובמכון להכשרת רבנים ודיינים "הארי פישל". כיהן כרב קהילה בפילדלפיה, וכן שימש כרב צבאי בצה"ל.
ב-2017 העניקה לו עיריית ירושלים את התואר יקיר ירושלים, בין השאר על פועלו כחלוץ בתחום האקדמיה החרדית: ”על הנחת התשתית להכשרה אקדמית ומקצועית לאוכלוסייה החרדית ועל הוצאה לאור של ספרות תורנית עשירה ומגוונת”[1].
פעילות קהילתית וספרותית-תורנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב פוגל הוסמך לרבנות על ידי הרב איסר יהודה אונטרמן, הרב יחזקאל סרנא והרב יצחק יעקב וכטפויגל ושימש כרב קהילת "אוהל יעקב" בפילדלפיה, פנסילבניה, בשנים 1972-1978 ולאחר מכן כרב צבאי בקבע כרב בה"ד 4 בבית אל, בשנים 1978-1981.
בשנת 1982 החל לנהל את קריית החינוך באשדוד, שנתמך על ידי הפילנתרופ זאב וולפסון מטרת מוסד זה הייתה להעניק לנערים ממשפחות בעלות רקע מסורתי ומעמד סוציו-אקונומי נמוך, חינוך תורני וכללי ברמה גבוהה, ובשכר לימוד נמוך ביותר. כמו כן, הקים באותה תקופה, את האולפנה הביו-טכנולוגית לבנות באשדוד.
בשנת 1986 החל לכהן כמנכ"ל מוסדות אריאל-הארי פישל בנשיאותו של הרב שאר ישוב כהן הרב הראשי לחיפה.
לאחר פרישתו ממכון אריאל בשנת 1993 עבד זמן קצר כמנכ"ל מכון ירושלים.
עסק במחקר תורני: באנציקלופדיה "תורה שלמה" וכן במפעל התורני "הלכה פסוקה". כמו כן, חקר ופרסם לראשונה כתבי יד של "תוספות תלמידי רבנו פרץ" על מסכת מכות וכן ההדיר את המכונה "תוספות שנץ" על מסכת מכות. כמו כן ערך את סדרת "מקראות תמימות" - פירושי חז"ל על הנ"ך, בהוצאת מכון "יחדיו". בתקופתו כמנכ"ל מכון אריאל, עמד בראש המערכת של המפעל התורני "רש"י השלם על החומש", שיצא לאור על ידי מכון אריאל. על מאמרו המחקרי "מערכות האש על המזבח בבית המקדש זכה ב"פרס ירושלים לעבודות תורניות מצטיינות" לשנת 1971[2]. בשנת 2017 הוציא לאור ספר "המלאכה, העבודה והאומנות במשנת חז"ל לאור תורתם של ראשונים ואחרונים", בהוצאת מכון יחדיו, המקיף את נושא העבודה והמלאכה ביהדות לאור השקפתם והנהגתם של חז"ל.
הדפסת התלמוד הבבלי מחדש[עריכת קוד מקור | עריכה]
המסכת הראשונה של התלמוד הבבלי הודפסה לראשונה בשנת 1492 בעיר טולדו שבספרד ובשנת 1520 הודפס לראשונה התלמוד בשלמותו על ידי דניאל במברג בדפוס שנצינו בוונציה ומאז הודפס בערים שונות ברחבי אירופה.. בפעם האחרונה הודפס התלמוד בצירוף פירושים רבים בדפוס האלמנה והאחים ראם בעיר וילנא בשנת 1880. מהדורת דפוס זו התקבלה בנוסחתה ובעיצובה עלי ידי רוב קהילות ישראל בעולם. בעקבות השמדת לוחות ההדפסה של המהדורה הנ"ל על ידי הנאצים בשואה, החלו להדפיס את התלמוד באמצעות צילום של מהדורת דפוס וילנא.
בשנת תשנ"ג (1993) הגה הרב פוגל את הרעיון להדפיס את התלמוד מחדש בדפוס (שאינו מהדורת צילום של דפוס ווילנא),, ולראשונה בארץ ישראל, ואכן בשנת תשנ"ה (1995) יצאה המסכת ראשונה (קידושין) של התלמוד, על ידי מכון "יחדיו" שהרב פוגל עמד בראשותו. בשנת תשנ"ז (1997) הצטרף למיזם המו"ל אהרן בלום והודפס התלמוד כולו.. בשנת תשס"ה הוציא הרב שטיינזלץ את הש"ס "המתורגם והמבואר", עם עמודי התלמוד של מהדורת ארץ ישראל.
|
הכשרה מקצועית והשכלה אקדמית במגזר החרדי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1996 יזם ד"ר אברהם פוס, עו"ד ניו יורקי שהתגורר בישראל, יחד עם צבי וינברגר, מי שעמד עד אז בראש מכון לב את הקמת המרכז החרדי להכשרה מקצועית בישראל, לצורך הכשרת גברים חרדים נשואים למקצועות טכניים, שאינם דורשים ידע לימודי כללי. לניהול הכללי של המרכז הם גייסו את הרב פוגל. לצורך קבלת אישור ההנהגה התורנית-חרדית, הם נעזרו ברב ירחמיאל בויאר, ראש עיריית בני ברק לשעבר, אשר פנה לרב אלעזר מנחם מן שך בשאלה זו. הרב שך ענה בחיוב מבחינה עקרונית ושלח את בויאר להתייעץ עם מספר ראשי ישיבות, כמו כן, הפנה אותו לרב אלישיב שילווה את המוסד מבחינה תורנית. לשם כך הוקמה ועדת רבנית שהרכבה התבסס על נציגי המגזרים השונים ביהדות החרדית: הרב יוסף ישראלזון מטעם הגרי"ש אלישיב - חותנו, הרב שמואל אליעזר שטרן מטעם הרב הגר"ש וואזנר והרב מרדכי שטיינמץ מטעם האדמו"ר מויזניץ. לאחר שנה, התקבלה גם הסכמתו-אישורו של הרב עובדיה יוסף לפעילותו של המרכז החרדי. (מצ"ב הסכמת הוועדה וכן הסכמת הרב עובדיה יוסף).
תחת ניהולו של הרב פוגל הוקם המרכז החרדי בירושלים ובשלוחותיו בערים חרדיות נוספות: בני ברק, מודיעין עילית, אשדוד. הקורסים בהם הוכשרו האברכים היו בתחומי תיכנות מחשבים, תחזוקת מחשבים ורשתות, הנהלת חשבונות, גרפיקה ממוחשבת, כעבור שנה הוקם במסגרת המרכז החרדי להכשרה מקצועית - מכון מג"ן לנשים, בו הוכשרו נשים ונערות חרדיות למגוון מקצועות: שנה לאחר מכן הוקם מכון מסילה - המכון החרדי הראשון להכשרת הנדסאים והנדסאיות במסגרת מה"ט (מכון ממשלתי טכנולוגי) של משרד העבודה והרווחה, בו הוכשרו אלפי תלמידים, לתואר הנדסאי במגוון מקצועות: מחשבים, אלקטרוניקה, תעשייה וניהול, הנדסאות בניין ואדריכלות.
בשנת 1999, בהמשך למאמצים למציאת אפשרויות תעסוקה הולמת לבוגרי הישיבות, עלה הרעיון אצל היזמים לפתוח מסגרת להכשרה אקדמית. הרעיון הובא בפני וועדת הרבנים, אשר הקדישה לכך זמן ומחשבה רבה, בהיות השכלה גבוהה ואקדמית, מזוהה עם תנועת ההשכלה. וועדת הרבנים, יחד עם הרב פוגל, פנו בעניין כבד משקל זה לגדולי ישראל, להגרי"ש אלישיב, ולאחר מכן להגראי"ל שטיינמן והגר"ש וואזנר, אשר נתנו את הסכמתם לרעיון ובלבד שלא ילמדו לתארים בהם יש הגות וכפירה.
פוגל פנה לפרופסור נחמיה לבציון (יו"ר ות"ת דאז), אשר כינס ישיבה עם ראשי אוניברסיטאות - ביניהם נשיא האוניברסיטה הפתוחה וכן נשיא מכון לב דאז פרופ' יוסף בודנהיימר והציע להם להקים מסגרת אקדמית מיוחדת ומותאמת לחרדים. הם נענו בחיוב ובהמשך אכן פתחו מסגרות כאלו עבור אנשים חרדים.
הבעיה העיקרית הייתה בעיית החוסר בלימודים כלליים קודמים בכלל ותעודת בגרות בפרט. פרופ' נחמיה לבציון ופוגל גייסו את ד"ר פלטי סתוי, מנכ"ל האגודה לקדים החינוך דאז, אשר ניהלה את המכינות הקדם אקדמיות, וטבעו את המודל של המכינה הקדם אקדמית לחרדים שהייתה מבוססת על ארבעה תחומי לימוד בסיסיים: מתמטיקה, אנגלית, אוריינות ומחשבים.
בשנת 2000 פתח הרב פוגל יחד עם ד"ר פוס את המכללה החרדית האקדמית הראשונה בבני ברק בשמה מבח"ר (מכללת בני ברק החרדית), בה למדו גברים, אברכי כוללים, וכן נשים חרדיות בימים נפרדים ובאווירה המתאימה לציבור החרדי. לנשיאה הראשון מונה פרופ' מאיר ברוקהיימר, שיצא אז לגמלאות מעבודתו במכון ויצמן.
בשיתוף פעולה אקדמי עם אוניברסיטת בר-אילן נפתחו מסלולי לימודים לתארים אקדמיים, במדעי המחשב לגברים ולתואר בעבודה סוציאלית לנשים. בהמשך נפתחו מסלולי לימודים נוספים: לגברים - עבודה סוציאלית בשיתוף אוניברסיטת חיפה, לנשים - תואר בהפרעות בתקשורת עם אוניברסיטת תל אביב וכן תואר בריפוי בעיסוק בשיתוף אוניברסיטת חיפה.
בשנת 2004 התבקש הרב פוגל על ידי מר רנן הרטמן, מייסדה ומנכ"לה של הקריה האקדמית אונו לעמוד בראש הקמפוס החרדי של הקריה - באור יהודה.[3].החידוש שהציעה שהקריה לסטודנטים של הקמפוס החרדי הוא תנאים זהים לסטודנטים הלומדים בקמפוס הכללי, הן מבחינה פיזית (כיתות לימוד, ציוד טכנולוגי מתקדם, ספריה מצוידת) והן מבחינה לימודית (מרצים מן השורה הראשונה המלמדים קורסים זהים בשני הקמפוסים, רמת לימודים אחידה, בחינות זהות ותארים זהים).
בשנת 2007 הוקם הקמפוס החרדי בירושלים ותחת הנהלתו של הרב פוגל למדו בקמפוסים החרדיים כ- 3000 סטודנטים מדי שנה, לתארים ראשונים מגוונים: משפטים, מנהל עסקים, חשבונאות, הפרעות בתקשורת, ריפוי בעיסוק, חינוך וחברה, פרסום ותקשורת שיווקית, וגם לתואר שני: במנהל עסקים, ובמשפטים. במהלך שנות ניהולו של הרב פוגל הוציא הקמפוס החרדי אלפים רבים של בוגרים אשר השתלבו בשוק התעסוקה הרחב.
החל משנת 2016 הרב פוגל משמש כיושב ראש הקמפוסים החרדיים של הקריה האקדמית אונו.
ספריו וחיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מערכות האש על המזבח בבית המקדש מופיע בתוך קובץ "תחומין" כרך ט' (מחקר תורני זוכה פרס ירושלים לתרבות תורנית).
- תוספות רבנו פרץ על מסכת מכות בהוצאת מכון הארי פישל.
- תוספות "שנץ" על מסכת מכות, בהוצאת מכון הארי פישל
- המלאכה, העבודה והאומנות במשנת חז"ל - על פי תורתן של ראשונים ואחרונים, בהוצאה מכון יחדיו.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
פוגל היה נשוי לאמרמה, בתו של הרב מרדכי הכהן.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד זולדן, החלוץ, פרק בספרו "החרדים החדשים". (פרק זה עוסק בפועלו של הרב פוגל).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תמר רותם, ואז התפוצצה הבועה, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2004
- תמר רותם, תנועת ההשכלה, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2002
- יחזקאל פוגל, לשבור את חומת הפחד החילוני, אתר וואלה
- יחזקאל פוגל, החרדים כבר לא פרזיטים, באתר ynet, 29 ביולי 2009
- קווים לדמותם של החרדים העובדים -פאנל שהתקיים בחסות כתב העת "צריך עיון"
- מקים המוסדות הבלתי נלאה שיש לו גם נציגים בכנסת, ראיון עם הרב פוגל באתר כיכר השבת (על הקמת המוסדות החרדים).
יחזקאל פוגל (1946-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שלמה פיוטרקובסקי, פורסמו שמות יקירי ירושלים לשנת תשע"ז, באתר ערוץ 7, 24 בינואר 2017.
- ^ על פרסום מחקר תורני:: מערכות האש על המזבח בבית המקדש.
- ^ הרב פוגל - מנהל הקמפוס בקריה האקדמית, באתר ערוץ 7, 12 במאי 2004; ספיר פרץ, הזוכה ב"אות גלובס": הקריה האקדמית אונו-הקמפוס החרדי, באתר גלובס