יזד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יזד
یزد
פוטומונטז' של יזד
פוטומונטז' של יזד
פוטומונטז' של יזד
מדינה / טריטוריה איראןאיראן איראן
פרובינציה יזד
שטח 131.551 קמ"ר
גובה 1,216 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 529,673 (2016)
קואורדינטות 31°54′N 54°22′E / 31.900°N 54.367°E / 31.900; 54.367
אזור זמן UTC +3:30
https://yazd.ir
אתר מורשת עולמית
העיר ההיסטורית של יזד
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2017, לפי קריטריונים 3, 5
שטח האתר 1.96 קמ"ר
שטח אזור החיץ 6.66 קמ"ר

יזדפרסית: ‏یزد?‏) היא עיר במרכז איראן ובירת הפרובינציה הקרויה על שמה, כ-502 ק"מ דרום-מזרחית לבירה טהראן. העיר שוכנת בשיפולים המזרחיים של הרי הזגרוס, מערבית למדבר לוט ודרומית למדבר כוויר (אנ'), בגובה 1,216 מטרים מעל פני הים, כשההרים הסובבים אותה מתנשאים עד לגובה של כ-4,000 מטרים. במפקד האוכלוסין האחרון של איראן, בשנת 2016, התגוררו בעיר יזד 529,673 בני אדם.

יזד היא אחת הערים ההיסטוריות החשובות באיראן. העיר נבנתה בתקופת האימפריה הפרסית על ידי המלך יזדגרד הראשון, ששלט בשנים 339–420 והנציח את שמו בעיר. בסביבתה של העיר מגדלים דגנים, ירקות ופירות לצורכי המקום, ולייצוא - כותנה, פרג אופיום ותות לתולעי משי. יזד ידועה כמרכזה של הדת הזורואסטרית, ואחד מאתרי העיר הוא מגדל השתיקה בו מניחים מאמיני הדת את מתיהם מאכל לציפורים, בהתאם למצוות הדת האוסרת את קבורת הגוף באדמה או את שריפתו.

ב-2017 הוכרז המרכז ההיסטורי של העיר כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

מבנים ואתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביזד נמצאת מערכת מים מפותחת, הכוללת תעלות מים מסועפות. בגלל מזג האוויר החם השורר בעיר, בתים רבים כוללים "ארובות רוח" (פרסית: بادگیر): מבנים צרים וגבוהים המשמשים ל"לכידת" רוח לשם קירור הבתים. כמו כן מצויים בעיר "בורות קרח" (פרסית: یخچال) שהם מבנים חרוטיים אשר שימשו לאחסון קרח ודברי מזון.

בחוצות העיר ניצב מגדל שתיקה זורואסטרי, בו נהגו הזורואסטרים להניח את מתיהם. בעיר נמצא גם מקדש אש זורואסטרי הפעיל משנת 470.

במאה ה-12 נבנה ביזד המסגד הגדול בעיר (مسجد جامع یزد). תרשים המסגד מופיע על גבי שטר 200 ריאל.

יהדות יזד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – קהילת יהודי יזד

בגלל בידודה היחסי של יזד משאר איראן, נחשבים היהודים היזדים לעדה בפני עצמה והם משמרים מנהגים ומסורות נפרדות מזו של שאר יהדות איראן.

היהודים ביזד התפרנסו בעיקר ממסחר במשי ומכירת תותי עץ.

רוב היהודים ביזד הם שומרי מסורת תורה ומצוות. כיום חיים ביזד כ-8 משפחות יהודיות, אשר מונות כ-40 תושבים יהודים.

ביזד קיימים כיום בתי כנסת עתיקים רבים, אך לצורך תפילה במניין, כל התושבים היהודיים מתפללים ביחד באותו בית הכנסת. התפילות מתנהלות באופן קבוע, שחרית מנחה וערבית, גם בימי חול וגם בשבתות וחגים.

רובם של התושבים ביזד הם אוכלי בשר כשר, ולכן רובם יודעים לשחוט בעצמם עופות. את הבשר הכשר הם קונים בערים הגדולות.

הילדים היהודים ביזד לומדים בבתי ספר מעורבים. כדי לשמור על היהדות והמסורת, הולכים הילדים אחרי הצהרים לחוגי יהדות, עברית ומסורת ישראל.

נשיאה השמיני של מדינת ישראל, משה קצב, הוא יליד העיר.

יהדות יזד בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר עלייתם ארצה של קהילה גדולה מיהודי יזד, שוכנו העולים בשכונת הבוכרים בירושלים. הקהילה בנתה לעצמה את בית כנסת היזדים, ברחוב אדניהו הכהן, המשמש כבית כנסת מרכזי של בני העדה שעלו לארץ ישראל עד היום, בהנהגתו של רב העדה היזדית בארץ ישראל, הרב יוסף שרגא.

קבוצות הספורט של העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יזד בוויקישיתוף