יורי שטרן

יורי שטרן
Юрий Штерн

יורי שטרן, 2004
יורי שטרן, 2004
לידה	29 במרץ 1949 מוסקבה, ברה"מ
פטירה	16 בינואר 2007 (בגיל 57) כ"ו בטבת ה'תשס"ז ירושלים, ישראל
מדינה
תאריך עלייה	1981
מקום קבורה	בית העלמין גבעת שאול, הר המנוחות, ירושלים
השכלה	אוניברסיטת מוסקבה
מפלגה	ישראל בעליה, ישראל ביתנו
סיעה	ישראל בעליה, עלי"ה, ישראל ביתנו
חבר הכנסת 17 ביוני 1996 – 16 בינואר 2007 (10 שנים) כנסות 14 - 17
יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים ה־3 27 ביולי 1999 – 14 במרץ 2001 (שנה ו־33 שבועות) → יצחק כהן איוב קרא ←
יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה ה־15 11 במרץ 2003 – 8 בפברואר 2005 (שנה ו־47 שבועות) → משה גפני ראלב מג'אדלה ←
יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה ה־13 9 בפברואר 2005 – 25 ביולי 2005 (23 שבועות ו־6 ימים) → אמנון כהן מלי פולישוק-בלוך ←
16 במאי 2006 – 13 בדצמבר 2006 (30 שבועות ויומיים) → מלי פולישוק-בלוך זבולון אורלב ←
תפקידים בולטים סגן שר במשרד ראש הממשלה

אנדרטת יורי שטרן בדימונה

יורי רפאל שטרן (ברוסית: Юрий Штерн; ‏29 במרץ 1949 – 16 בינואר 2007, ה'תש"ט – כ"ו בטבת ה'תשס"ז) היה חבר הכנסת, ובעל תואר דוקטור לכלכלה.

ביוגרפיה

נולד בשנת 1949 לאסתר ולייביש שטרן במוסקבה. שני הוריו היו מהנדסים; אמו – מהנדסת בנין ואביו – מהנדס חשמל. הייתה לו אחות, אלה, צעירה ממנו בשמונה שנים. סבו, ד"ר יוסף קמינסקי, היה רופא בכיר, ונמנה עם המייסדים והפעילים הבולטים של התנועה הציונית ברוסיה. בעקבות פעילותו זו הוא נשלח למחנה ריכוז סובייטי בשנת 1934 והוצא שם להורג בשנת 1938. למד כלכלה באוניברסיטת מוסקבה ובגיל 29 זכה באוניברסיטה זו בתואר דוקטור בכלכלה. עבודת הדוקטורט שלו עסקה במודלים כלכליים. במהלך לימודיו, בשנת 1968, הכיר בפקולטה את רעייתו לעתיד, לנה קריינצן. השניים נישאו בטקס אזרחי ב-1970. עד עזיבתו את ברית המועצות עסק שטרן במחקר כלכלי באוניברסיטה לצד פרופ' חצ'טורוב. באמצע שנות ה-70 הכניס את בתו לגן ילדים יהודי מחתרתי. בעקבות ההכרות עם משפחות יהודיות אחרות מגן הילדים החלו בני הזוג שטרן בלימודי עברית ותרבות יהודית. בסוף שנות ה-70 נולד הבן מריק והתגבשה בקרבם ההכרה בצורך לעזוב את ברית המועצות ולעלות לישראל. נלחם בארץ הולדתו במשך שנים רבות על חופש הגירה וחופש דת ליהודי ברית המועצות. בהפגנות רבות ברחבי העולם, שהתקיימו בשנות ה-70, בלטה תמונתו לצד חבריו יוסף מנדלביץ, אידה נודל, אנטולי שרנסקי ויולי אדלשטיין על גבי כרזות ושלטים גדולים. פלישת הכוחות הסובייטים לאפגניסטן בשנת 1980 השפיעה על יורי באופן מיוחד. שטרן יחד עם קבוצת פעילי עלייה הכינו מסמך החושף את מצבם העגום של יהודי ברית המועצות. המסמך הוברח על ידי מספר עיתונאים ופורסם בתקשורת במערב. לאחר פרסומו ב-1981 החליטו השלטונות ל"היפטר" מהמשפחות החתומות על המסמך ושלושה חודשים בלבד לאחר הגשת בקשת ההגירה התאפשרה יציאתה של משפחת שטרן מברית המועצות. הוריהם וקרוביהם של בני הזוג נותרו בברית המועצות.

לאחר עלייתם לישראל הגיעה משפחת שטרן למרכז הקליטה במבשרת ציון. שטרן הקים יחד עם חבריו ועם יוסף מנדלביץ' מרכז למידע על יהדות ברית המועצות. כעבור שנה עברה המשפחה לשכונת גילה בירושלים. בשנת 1983 הוקמה ההתנחלות "אל-דוד" למרגלות הר ההרודיון (לימים "נוקדים"). המתיישבים וארגון "אמנה" הציעו לו את תפקיד מזכיר היישוב. שטרן נאלץ תחילה להגיע ליישוב באוטובוסים, כיוון שלא היו לו רישיון נהיגה ורכב. כדי לפתור את בעיות העולים הקימו שטרן ונתן שרנסקי את "לשכת המידע על עולים מברית המועצות", אשר היוותה את הבסיס להקמתו של "הפורום הציוני" בשנת 1988. הפורום נאבק למען זכויות העולים, הקים מוסדות סדירים לניהול עניינו של הארגון, קיים אספות כלליות ובחר את מוסדותיו.

בשנת 1996 נבחר שטרן לכנסת הארבע עשרה במסגרת סיעת ישראל בעלייה. לקראת הבחירות לכנסת ה-15 חבר יחד עם מיכאל נודלמן, שאיתו הקים את מפלגת עלי"ה, למפלגת ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן. כיהן כחבר בוועדות שונות, וכן עמד בראשות הוועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים (בכנסת החמש עשרה), בוועדת הפנים והגנת הסביבה (בכנסת השש עשרה), שבמסגרתה קידם את חקיקת חוק הקרינה הבלתי מייננת, ובוועדה לענייני ביקורת המדינה, שבראשה עמד בכנסות השש עשרה והשבע עשרה. בכנסת השבע עשרה צמצם את פעילותו הפרלמנטרית בעקבות מחלת הסרטן שבה חלה, אך עם זאת המשיך להשתתף בדיונים. תמך במאבק נגד תוכנית ספדי לבנייה במערב ירושלים. ב-5 בינואר 2004 הקים את "שדולת בעלי הברית הנוצריים" בלווית ההצהרה הבאה: "מטרתה של שדולת בעלי-ברית נוצריים בכנסת היא לבנות חיבור ישיר של תקשורת, שיתוף פעולה ותיאום בין הכנסת למנהיגים נוצריים ברחבי העולם... השדולה עובדת עם נוצרים שתומכים בישראל ועם כאלה שמתלבטים באשר לעמדתם כלפי ישראל. נוצרים רבים מכירים בכך שאמונתם בתנ"ך מחברת אותם לארץ ישראל ולעם ישראל...".

שטרן כיהן במשך כשנה (2001–2002) כסגן שר במשרד ראש הממשלה, תחת ראש הממשלה אריאל שרון.

ב-16 בינואר 2007 (כ"ו בטבת ה'תשס"ז) נפטר שטרן ממחלת הסרטן. הותיר אחריו את רעייתו, לנה, בן ובת.

הנצחה

ב-2009 נוסד לזכרו ועל שמו פרס שר העלייה והקליטה לעולים יוצרים ע"ש יורי שטרן, במסגרתו מעניק משרד העלייה והקליטה פרסי הצטיינות ליוצרים עולים על הישגים מיוחדים בתחומי האומנות השונים ועל תרומתם המיוחדת לתרבות הישראלית ולשילוב תרבויות. הפרס ניתן מדי שנה בטקס חגיגי במעמד שר העלייה וקליטה. בין הזוכים בפרס זה: יבגני אריה, איגור ברזין, אולה שור-סלקטר, אוולין קפלון ונוספים.

שטרן הונצח ברחוב על שמו בשכונת פסגת זאב בירושלים, באנדרטה על שמו בדימונה וגן שעשועים על שמו באשקלון. ומתנ"ס על שמו בבאר שבע בשכונת נחל בקע.

לאחר מותו הוסב שם מוזיאון הווטרנים נשר ל"מוזיאון הווטרנים על שם חבר הכנסת יורי שטרן". על שמו קרוי "המרכז לסיוע הוליסטי ע"ש יורי שטרן" הנתון מענים של רפואה משלימה לחולי סרטן במרכזי פעילות בירושלים ובהרצליה.

קישורים חיצוניים

• יורי שטרן, באתר הכנסת
• יורי שטרן, באתר כנסת פתוחה
• אטילה שומפלבי, ח"כ יורי שטרן נפטר בגיל 58 ממחלת הסרטן, באתר ynet, 16 בינואר 2007
• אתר הנצחה ליורי שטרן
• יורי שטרן (1949-2007), דף שער בספרייה הלאומית