יועץ השקעות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

יועץ השקעות הוא אדם העוסק במתן ייעוץ בנוגע לכדאיות ההשקעה (קנייה ומכירה) בניירות ערך ובנכסים פיננסיים.

יועצי השקעות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

יועץ השקעות הוא אזרח או תושב ישראל בעל רישיון מטעם רשות ניירות ערך. בישראל, עיקר הייעוץ בהשקעות ניתן על ידי הבנקים ובתי ההשקעות, כמו כן ישנו מספר מצומצם של יועצי השקעות העובדים באופן עצמאי. החוק מחייב את יועץ ההשקעות לפעול לטובת הלקוח על פי צרכיו.

מבוא[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 1997 חלה חובת רישוי על כל מי שמעוניין לעסוק בייעוץ השקעות או בניהול תיקי השקעות. החובה מוסדרת בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995, והיא עוגנה בחוק בין היתר בעקבות המלצותיה של ועדת בייסקי והחלטות ועדת גבאי.

על בעלי רישיון חלות חובות רבות הנובעות ממספר רב של חוקים:

כמו כן רשות ניירות ערך מפרסמת הוראות אתיות משמעתיות המיוחדות לבעלי הרישיון.

החוקים המרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם שני חוקים מרכזיים הקובעים את היקף האחריות, הסמכות והכללים האתיים החלים על יועץ השקעות: חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995, וכן חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968[1].

חובת הרישוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי לעסוק בייעוץ השקעות חייב המבקש להיות אזרח או תושב ישראל בגיר (מעל גיל 18), עליו להשלים תקופת התמחות ולעבור בחינות מקצועיות.

בעל רישיון רשאי לעבוד באחד מהבאים:

  • כיחיד
  • כעובד בחברה בעלת רישיון יועץ או בחברה בעלת רישיון מנהל תיקים העוסקת גם בייעוץ
  • כעובד בשותפות שהיא בעלת רישיון מנהל תיקי השקעות

תוספת בעקבות ועדת בכר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות ועדת בכר, התווסף סוג רישוי נוסף בתחום הנקרא - משווק השקעות. משווק השקעות הוא יועץ השקעות עם זיקה לנכסים פיננסים ועליו חובת הדיווח בעניין זה. לאור זאת, חברת השקעות המנהלת קרנות נאמנות אינה יכולה להעסיק יועץ השקעות עקב הזיקה שיש לחברת ההשקעות לקרנות הנאמנות של החברה בה הוא מועסק ולכן עליו להחליף את רישיונו (הליך רישומי ברשות לניירות ערך) מיועץ השקעות למשווק השקעות.

עיסוקים שאינם טעונים רישיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי החוק, ישנם מספר עיסוקים שאינם דורשים רישיון "יועץ השקעות" (או רישיון רשמי אחר). לדוגמה:

  • ייעוץ השקעות (או ניהול תיקי השקעות) על ידי יחיד לחמישה לקוחות במהלך שנה קלנדרית אחת.
  • ייעוץ השקעות בכלי התקשורת.
  • ייעוץ השקעות מכוח חברות אדם בוועדת השקעות או בדירקטוריון - לתאגיד בו אדם עובד - ורק לאותו תאגיד.
  • ייעוץ השקעות או ניהול תיקי השקעות עבור בן משפחה (בהתאם להגדרת "בן משפחה" בחוק ניירות ערך).
  • ייעוץ על ידי עורך דין, רואה חשבון או יועץ מס, בתנאי שמדובר בעיסוק נילווה לעיסוקו המרכזי ללקוחו.
  • ייעוץ ללקוחות כשירים בהתאם להגדרתם בחוק.

ההוראות בדבר העיסוקים שאינם מחייבים רישיון מופיעות בסעיף 3 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, השתנ"ה-1995.

השגת רישיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

יועץ השקעות מוסמך בישראל לא חייב להיות בעל תואר אקדמי. על מנת לקבל רישיון על המועמד לעמוד בהצלחה בחמש בחינות. מתוכן ניתן לקבל פטור משלוש בחינות לכל היותר על סמך תואר אקדמי רלוונטי.

הבחינות הן:

  1. כלכלה
  2. חשבונאות
  3. סטטיסטיקה ומימון
  4. דיני ניירות ערך ואתיקה מקצועית
  5. מקצועית א' (לשעבר: ניתוח ניירות ערך ונכסים פיננסיים).

בתחילת אפריל 2009 פרסמה הרשות לניירות ערך תקנות חדשות שאמורות להיכנס לתוקף בתקופה הקרובה, לפיהן, על מנת לקבל רישיון יועץ השקעות, יהיה צורך לעמוד בשתי בחינות:

  1. "דיני ניירות ערך ואתיקה מקצועית", כפי שהיה עד היום.
  2. "מקצועית א'", בחינה זו תכלול את הבחינה "ניתוח ניירות ערך ומכשירים פיננסיים", ובנוסף תכלול בתוכה נושאים רלוונטיים מתוך בחינות היסוד המהווים אבני יסוד של המקצוע. שלוש בחינות היסוד, חשבונאות, סטטיסטיקה ומימון, וכלכלה, יבוטלו עם כניסת התקנות לתוקף. מהלך זה נעשה לפי דברי הרשות לניירות ערך על מנת למקד את הבחינות לנושאים שמהווים את ליבת הפרקטיקה של המקצוע.

עם זאת, המהלך עדיין לא הושלם והתקנות עדיין לא נכנסות לתוקפן.

מגבלות מסחר והשקעה לבעל רישיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

איסור החזקה ורכישה של ני"ע[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק מגדיר את הפעילויות האסורות על בעל רישיון בעת המסחר השוטף בבורסה. לשון החוק: ”יחיד בעל רישיון לא יחזיק ולא ירכוש ניירות ערך עבור עצמו.”

מסחר מותר[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק אוסר על בעל רישיון, ובכלל זה יועץ השקעות, להחזיק ניירות ערך לחשבונו האישי, וזאת מפאת החשש שישפיע על נייר הערך או על החלטות לקוחותיו. על אף האיסור, ישנם מספר ניירות ערך המותרים להחזקה בידי בעל רישיון וזאת מתוך ההנחה שאין יכולת להשפיע על שעריהם:

  • ניירות ערך של חברות פרטיות - הכוונה לניירות ערך שאינם נסחרים בבורסה בישראל או בחו"ל.
  • ניירות ערך של מדינת ישראל - הכוונה לאג"ח ממשלתיות ולמק"מים. יחיד בעל רישיון רשאי להחזיק ולסחור בחשבונו בניירות ערך המונפקים על ידי המדינה.
  • ניירות ערך של התאגיד בו הוא עובד - מגבלות ספציפיות לגבי ניירות ערך של תאגיד (החוק מפרט יותר מאשר להלן):
    • יחיד בעל רישיון יכול להחזיק ב"נאמנות עיוורת" ניירות ערך שהנפיק התאגיד בו עובד בעל הרישיון או בן זוגו. עליו להעביר ניירות ערך אלה לנאמנות עיוורת תוך 7 ימים מיום שנרכשו על ידו.
    • יחיד בעל רישיון יכול להחזיק ניירות ערך בתאגיד - אם החזיק בעל הרישון בניירות ערך אלה טרם קבלת הרישיון. ניהול נייר הערך יועבר תוך 7 ימים ל-"נאמנות עיוורת" או שחובה על היחיד שלא לספק ייעוץ בנייר ערך זה ולא לבצע עסקאות בנייר ערך זה וכן להודיע ללקוחותיו באופן מיידי על היותו בעל עניין בתאגיד ושהוא מנוע מלייעץ או לבצע עסקאות בעבורם לאותו נייר ערך.
  • יחידות של קרן נאמנות פתוחה - בעל רישיון יכול להחזיק יחידות של קרן נאמנות פתוחה. ישנה מגבלה על אחוזי ההחזקה ביחידות של קרן נאמנות פתוחה עבור בעל שליטה במנהל הקרן ועבור דירקטור, חבר ועדת השקעות או עובד של מנהל הקרן או של חברה שולטת במנהל הקרן או נשלטת בידי חברה כאמור.
  • יחידות של קרן נאמנות הרשומה מחוץ לישראל - מניות או יחידות של קרן הרשומה מחוץ לישראל.
  • קופ"ג - השקעות בקופות גמל.
  • ניירות ערך המוחזקים בנאמנות עיוורת - כל סוגי ניירות הערך רשאי יועץ השקעות להחזיק, ובלבד שיוחזקו בנאמנות עיוורת, כלומר, שהיועץ אינו רשאי לתת הוראות לגבי החזקתם, רכישתם או מכירתם.
  • ניירות ערך חוץ - ניירות-ערך של תאגיד שנוסד בחו"ל (ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל או בשוק מוסדר מחוץ לישראל) שניירות הערך שלו אינם רשומים למסחר בבורסה בישראל ושהשווי למסחר של ניירות הערך שלו גבוה מסכום בשקלים חדשים השווה ל-200 מיליון דולר.
  • תעודות סל.
  • אופציות מעו"ף.

יועץ השקעות פרטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכוונה לבעל רישיון העובד באופן עצמאי, להבדיל מבעלי רישיון העובדים במסגרת הבנקים או בתי ההשקעות.

יועץ השקעות פרטי הוא בעל רישיון מטעם רשות ניירות ערך, וכמו היועצים בבנקים, הוא מחויב להעניק שירותי ייעוץ אישיים, בלתי תלויים, ואובייקטיביים בתחום ההשקעות בניירות ערך ובנכסים פיננסיים בישראל ומחוצה לה. הייעוץ נעשה לאחר ברור מעמיק של צורכי הלקוח, לרבות בחינת רמת הסיכון המתאימה ללקוח.

המשמעות של שכירת שירותי ייעוץ השקעות אישי היא: שירות מקצועי, אישי ואובייקטיבי וכן בלתי תלוי. כמו כן, התאמה מלאה של מבנה חסכונותיו והשקעותיו של הלקוח לצרכיו האישיים כך שבדרך זו ניתן להגיע לאופטימיזציה מלאה ולתוצאות טובות יותר מכל דרך אחרת. אך לא די בכך, תפקידו של יועץ ההשקעות האישי הוא לחסוך ללקוח כסף על ידי הוזלת העמלות הבנקאיות למינימום, כמו כן, תפקידו לשמור על האינטרסים של הלקוח מפני סיכוני יתר ולא פחות חשוב גם לייצר תשואה שוטפת עבור הכספים הנזילים של לקוחותיו בעזרת בחירת נכסים פיננסים להשקעה המתאימים לצרכיו האישיים של כל לקוח ולקוח.

יועץ השקעות מול משווק השקעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחוק הישראלי יש התייחסות ליועץ השקעות ולמשווק השקעות. מבחינת השגת הרישיון הדבר זהה, אך בעת תפקידם יש להבדיל בין יועץ השקעות ובין משווק השקעות. יועץ השקעות אמור להיות אובייקטיבי בהמלצותיו ללקוח/למשקיע, בעוד שמשווק השקעות ינסה לשכנע את הלקוח להשקיע בהשקעה ספציפית שאליה הוא מקושר. לדוגמה משווק השקעות יכול לנסות לשכנע את הלקוח להשקיע בקרן נאמנות מסוימת, בעוד שיועץ השקעות ימליץ ללקוח להשקיע בה כאחת מתוך מספר קרנות נאמנות אשר תואמות את הפרופיל שהלקוח מחפש, במידה והיא באמת עונה על קריטריונים אלו. במידה ולא, לא ימליץ עליה יועץ ההשקעות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]