יוסף פנחסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסף פנחסי
לידה 4 במאי 1961 (בן 62)
ענף מדעי הנדסת אלקטרוניקה
מקום מגורים ישראל
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
קרינה אלקטרומגנטית בתחום הגלים המילימטרים והטרה-הרץ, תקשורת אלחוטית, לייזרים ומייזרים רבי עוצמה.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוסף פנחסי (י"ח באייר -ל"ג בעומר, ה'תשכ"א, 4 במאי 1961) הוא פרופסור להנדסת אלקטרוניקה באוניברסיטת אריאל.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגיל צעיר מאוד אהב לעסוק במדע החשמל והאלקטרוניקה, ובנערותו השתתף בקורסים לנוער שוחר מדע בפיזיקה, במתמטיקה ובאלקטרוניקה.[1] למד הנדסת החשמל ואלקטרוניקה במסגרת העתודה האקדמית של צה"ל, באוניברסיטת תל אביב. בשרותו הצבאי כקצין, עסק במחקר ובפיתוח בתחום התקשורת. במהלך שרותו, סיים תואר שני והשלישי בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה באוניברסיטת תל אביב. עבודת הדוקטורט עוסקת בתחום של מקורות קרינה אלקטרומגנטית רבי עוצמה.

בסוף שנת 1995 הצטרף למחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה במכללה האקדמית יהודה ושומרון, ועמד בראשה בשנים 2004 ועד 2007. שימש כדיקן הפקולטה להנדסה בשנים 2010–2017. .[2]

פרופ' פנחסי הוא מהמובילים את המחקר והפתוח לייזר אלקטרונים חופשיים בישראל במתקן מאיץ ייחודי המצוי באריאל.

היה מהפעילים להכרה באוניברסיטת אריאל כאוניברסיטה השמינית במדינת ישראל .[3][4][5]

פרופ' פנחסי הוא חובב רדיו פעיל בעל אות קריאה 4Z1VC. בתחנת הרדיו שלו הוא עושה שימוש במכשירי קשר אותם בנה בילדותו.[6] כמו כן, מנגן בפסנתר ובקלידים.

פרופסור פנחסי נשוי לשלומית ואבא לשנים. אחותו ד"ר יוכבד פנחסי-אדיב היא מנהלת המכללה הטכנולוגית הנדסאים באריאל ואחיו וד"ר גדי פנחסי הוא מרצה להנדסה באוניברסיטת אריאל.[7]

פעילותו המדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום התמחותו של פרופ' יוסף פנחסי הוא בנושאים של עירור קרינה אלקטרומגנטית ושימושיה לתקשורת אלחוטית, חישה מרחוק והדמיה. מחקריו עוסקים בפיתוח תאוריות במרחב התדר לניתוח אינטראקציות רחבות סרט ומפולגות בין שדה אלקטרומגנטי ותווך, כפי שהן מתבטאות במקורות קרינה רבי עוצמה, לייזרים ומייזרים ובהתפשטות קרינה בחומרים דיאלקטריים, במוליכי גלים, בקווי תמסורת ובאטמוספירה. במסגרת זו, הוא בוחן את השפעות התווך על הביצועים של מערכות תקשורת ומכ"ם אלחוטיות הפועלות בתחום תדרים רחב, כולל גלים מילימטרים ותת-מילימטרים (Tera-Hertz) ופיתח טכניקות פאסיביות ואקטיביות לגילוי מרחוק של עצמים מוסתרים .[8][9]

הוא כתב שלושה ספרים בהם מוצגים היסודות התאורטיים וההיבטים הפיזיקליים הקשורים בעיבוד והעברה של אותות במערכות תקשורת.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]