יוסף עבו עברון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסף עבו עברון
לידה 1924
צפת, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 בפברואר 2014 (בגיל 90 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוסף עבו עברון (1924 - 12 בפברואר 2014) היה סופר ועיתונאי ישראלי, מוותיקי חבריה של אגודת העיתונאים בתל אביב (מ-1957).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבו עברון היה דור חמישי בצפת נצר למשפחת עבו מוותיקות היישוב הישן בגליל, והחזיק במסורת הוצאת ספר התורה בערב ל"ג בעומר[1] מבית עבו למירון, יובל שנים, משנת 1964. את דרכו העיתונאית החל עוד בתקופת המחתרות, בשורות האצ"ל, שאליו הצטרף מהפלמ"ח[2]. בשנים 19571968 שימש כתב בכיר בעיתון "הבוקר" ועורך מדיני של שבועון "מבט חדש", ביטאונה של רפ"י (הפלג האקטיביסטי שפרש ממפא"י בשנות השישים בראשותו של דוד בן-גוריון). רבים מראיונותיו המדיניים באותה תקופה צוטטו בכלי התקשורת בארץ ובעולם, בפרט סדרת ראיונותיו עם בן-גוריון[3] בשדה בוקר. בין היתר, שימש גם כסופר צבאי, וכתבותיו על קרבות האוויר[4] במלחמת ששת הימים פורסמו במרבית כלי התקשורת בארץ וזיכוהו במכתב הוקרה אישי[5] ממפקדת חיל האוויר. בשנים 19691991 שימש כדובר התעשייה הצבאית; ייסד וערך, בין היתר, את ביטאונה, "בתעש"[6] – ביטאון שזכה להערכה רבה לא רק בשורות התעש אלא גם מחוצה לו.

ספריו - "ביום סגריר"[7] משנת 1969 (הוצאת אותפז) ו"סואץ 56 במבט חדש" (1986, הוצאת מודן) דנים בסיבות שהביאו למבצע קדש ב-1956. "התעשייה הביטחונית בישראל" 1980 ו"מגן ורומח" 1991 (הוצאת משרד הביטחון) מפרטים בהרחבה את תולדות הייצור הביטחוני בארץ וזיכוהו בפרס תע"ש[8] של משרד הביטחון. ספרו, "גידי - המערכה לפינוי הבריטים מארץ ישראל"[9] העוסק בעמיחי פאגלין, זרה אור חדש על אירועים דרמטיים בתקופת המחתרת - פיצוץ מלון המלך דוד, הפריצה לכלא עכו, פרשת הסרג'נטים ועוד - הספר זכה לדברי ביקורת חיוביים בכלי התקשורת[10] ועורר פולמוס ציבורי היסטורי שמצא את ביטויו, בין היתר, מעל דפי המדור הספרותי של העיתון "הארץ" במשך מספר שבועות. לאחר שאורי אבנרי השוואה את פאגלין ל"מהנדס" יחיא עיאש וגרר שורה של מאמרי תגובה[11].

שימש כעורכו של מגזין מדיני לאומי באינטרנט, בשם מזכר[12]. כתבותיו התפרסמו גם ב"מקור ראשון", בערוץ 7[13] ובמחלקה ראשונה[14].

ב-12 בפברואר 2014 הלך לעולמו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הוצאת ספר התורה בערב ל"ג בעומר
  2. ^ השתתף בהוצאת העיתון "חרות", ביטאונו של האצ"ל בתקופת המחתרת, ובין היתר, פרסם כרוז נגד החטיפות ב"סזון" (איגרת מחייל המחתרת לחייל הפלמ"ח). הכרוז זכה לתהודה רבה ברחבי הארץ ולראשונה אילץ את ה"הגנה" להשיב בכרוז נגדי: "לזה שכתב את האיגרת מחייל לחייל", ולמענֶה של מנחם בגין, "תשובה לתשובה". לימים הגדיר בגין את הכרוז כטוב ביותר שנכתב בתקופת המחתרת ואף ציין זאת בספרו, "במחתרת" (כרך ב, עמ' 40). צילומו של הכרוז המקורי מובא ב"אוסף מקורות ומסמכים" של האצ"ל מאת ד"ר יצחק אלפסי (כרך ד' עמ' 87), וכן גם מענהו של בגין ("תשובה לתשובה", בעמ' 101).
  3. ^ הראיונות עם בן-גוריון
  4. ^ קרבות האוויר
  5. ^ מכתב ההוקרה האישי
  6. ^ ביטאון בתעש
  7. ^ על הספר "ביום סגריר"
  8. ^ פרס תע"ש
  9. ^ יוסף עבו עברון, גידי - המערכה לפינוי הבריטים מארץ ישראל, הוצאת משרד הביטחון, אפריל 2000
  10. ^ למשל ידיעות אחרונות 27.7.2001
  11. ^ במדור "ספרים" של "הארץ" ב-16.5.2001 – בראש המדור ביקורת ספרותית על הספר "גידי", מאת אורי אבנרי, המשך הפולמוס הספרותי לגבי הספר נמשך במדור הספרותי, "ספרים", של "הארץ" במשך שבועות לאחר מכן:
    אורי אבנרי, טרוריסט או לוחם-חירות?, באתר הארץ, 14 במאי 2001
    יוסף עברון, חצאי אמיתות ושקרים מוסכמים, באתר הארץ, 24 ביולי 2001 - תגובת עברון
    דן יהב, האצ"ל וטוהר הנשק, באתר הארץ, 19 ביוני 2001
    קורבן טוהר הנשק, באתר הארץ, 3 ביולי 2001
    השוואה שלא במקומה, באתר הארץ, 19 ביוני 2001
    הגדרה לא מדעית, באתר הארץ, 3 ביולי 2001
  12. ^ אתר מזכר
  13. ^ יוסף עברון בערוץ 7, באתר ערוץ 7
  14. ^ יוסף עברון, שני האנשים ששינו את מהלך ההיסטוריה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 1 בספטמבר 2009