יוסף מנחם מרגלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסף מנחם מרגלית
לידה 14 בספטמבר 1925
כפר מל"ל, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 במאי 2008 (בגיל 82)
כפר מל"ל, מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה רמות השבים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוסף (יוסי) מנחם מרגלית (כ' באלול תרפ"ה, 11 בספטמבר 1925ל' בניסן תשס"ח, 5 במאי 2008) היה עיתונאי, עורך, סופר ועיתונאי ילדים ישראלי חתן פרס יציב לספרות ילדים (1955), מחנך, לשונאי, עורך ב"קול ישראל" וחקלאי איש כפר מל"ל. עורך הירחון החקלאי "השדה" מ-1958 ועד 1996. בעל הפינה "עברית של יום יום" בקול ישראל (1955–1970).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרגלית נולד בסתיו 1925 במושב כפר מל"ל שבדרום השרון, בנם של רחל לבית קרבל ויצחק מרגלית, חקלאים אנשי העלייה השנייה, ממייסדי המושב.[1] לאחר שסיים את חינוכו במושב, למד חינוך בבית המדרש למורים העברי בירושלים. בראשית שנות ה-40 חיבר עבור מתנדבי היישוב בבאפס את השיר "הורה חיילית" ("השתלבו כבר הידיים בחישול איתן של ברית"), שהולחן על ידי משה ביק, שניהל מקהלה צבאית שלהם. באמצע אותו עשור, לקראת השלמת לימודיו בסמינר למורים, היה למורה הכיתות הגבוהות של בית הספר היסודי (ד'–ח') במושבה סג'רה שבגליל התחתון.[2]

בהמשך למד לשון עברית, ספרות עברית ומקרא באוניברסיטה העברית בירושלים, וקיבל תואר מוסמך במדעי הרוח (כותרת עבודת הגמר, שהגיש בשנת תשי"ג: "הברייתות של סדר זרעים בתוספתא, בתלמודים ובמדרשי ההלכה: השוואה לשונית").

היה חבר ארגון "ההגנה" בשרון, ובמלחמת העצמאות בגוש עציון ובירושלים. במלחמה נהרג אחיו הצעיר, יהושע מרגלית.

כהוריו, היה מרגלית חבר מושב כפר מל"ל, ועיבד משק חקלאי. כיהן כיו"ר ועד המושב.

בשנת תשי"א (1950) הצטרף למערכת הירחון "השדה", ביטאון המרכז החקלאי, כעוזרו של העורך שמעון דוד יפה. בשנת תשי"ח-1958, עם פטירתו של יפה, התמנה כעורך הראשי. מרגלית ערך את כתב העת עד פרישתו לגמלאות ב-1996.[3]
בשנים תשי"אתשי"ז היה חבר מערכת "בַּמַּעֲלֶה", עיתון תנועת הנוער העובד, וכתב במדור לנוער העולה ובמדור לשכבה הצעירה.

כתב סיפורים, שירים ומחזות. מראשית שנות ה-50 השתתף ב"דבר לילדים", ובמשך עשרות שנים פרסם מיצירותיו בו ובעיתוני ילדים ונוער נוספים: "משמר לילדים" (של "על המשמר"), "הצופה לילדים" (של תנועת "המזרחי"), "עתידות" ו"מענית" (ביטאון הנוער במושבים).

משנות ה-50 ועד אמצע שנות ה-70 פרסם שמונה ספרי ילדים (בחתימת "יוסי מרגלית"), מהם שהתפרסמו במקור כסיפורים בהמשכים בעיתונות הילדים. רבים מסיפוריו עוסקים בחייהם של ילדי המושב. בשנת 1955 זכה בפרס יציב לספרות הילדים.[4]

במשך עשרות שנים הוקראו ברדיו תסכיתים שעובדו מסיפורי הילדים שלו. בנוסף, הגיש ברדיו תוכניות לילדים.

השתתף בכתב העת הספרותי "מאזנים", ב"תלמים" (ביטאון תנועת המושבים) ועוד. פרסם פיליטונים בחתימת "י. ממר". ערך יותר מ-35 ספרים בנושאי חקלאות, יישובי ההתיישבות העובדת ואנשיה (רבים מהם בהוצאת "ספריית השדה").

כעורך "השדה" הקפיד על דקדוק וטרמינולוגיה תקניים. ערך מדורי לשון ב"דבר הפועלת", בירחון לחינוך ילדים "אורים להורים" וב"מעריב לנוער". בנוסף, שימש עורך לשוני בפרסומים רבים.

משנת תשי"ז-1955 ועד 1970 ערך את הפינה "עברית של יום יום" בקול ישראל – משדר שבועי בן חמש דקות ששודר בשעות הערב, שעסק בשפה העברית היומיומית, והציע תיקונים של שיבושי לשון נפוצים וביאור מובנם המדויק של מילים וניבים. (מ-1971 פועלת פינה במתכונת דומה בשם "רגע של עברית".) החל ב-1988 כיהן כחבר ועדת השמות הממשלתית.

משנת תשי"ב היה נשוי לרחל לבית גרינברגר, והיה אב לשלושה: לאה, תרצה ואהרן-יהושע (שוקי). מרגלית התגורר עם אשתו רחל בכפר מל"ל, שם נפטר ב-2008.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפורי ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המערה: סיפור מחיי הילדים בכפר; הציורים: יוסי שטרן, כפר מל"ל: שִבֹּלֶת, תשי"ד. (הופיע כסיפור בהמשכים ב"דבר לילדים" ב-1953)
  • כזה גִבּור!: אחד עשר ספורים לילדים; צייר דניאל קרון, תל אביב: מ' ניומן ('הדס'), תשי"ז.
  • אש בחֻרשה: שלשה ספורים מימי מְשֹל האנגלים בארץ; ציורים: בינה גבירץ, תל אביב: מ' ניומן ('הדס'), תשי"ט.
  • עד צאת הכוכבים: ספורים; רִשומים: אריה נבון, תל אביב: הקבוץ המאחד, תשכ"ב. (שבעה סיפורי הרפתקאות מחיי ילדים בכפר בשרון)
  • השליט מדוּנגָא-דוּנגָא; ציורים: בינה גבירץ, ירושלים – תל אביב: מ' ניומן, תשכ"ז.
  • למי אבד דבר: ספורים מבית-הספר, תל אביב: אלף, תשל"ב. (שמונה סיפורים, בלוויית איורים)
  • איך מצילים חתלתול; צייר: יקי קאופמן, תל אביב: ספרית פועלים, תשל"ג 1972.[5] (קובץ סיפורים מחיי ילדי כפר במושב בשרון)
  • בלעם לא נכנע; ציירה: נורית יובל, תל אביב: מ' מזרחי ('מועדון הספר הטוב לבני הנעורים'), 1976.

מסיפוריו:

  • "הבית על העץ"

יצירות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בוני החומה: מחזה בשלש תמונות מתקופת נחמיה, תל אביב: איגוד בימות החובבים, [-196?]. (הופיע במקור ב"במעלה" יט, 12 (ד' בתמוז תש"ט).)
  • הפחדן, מהדורת ניסוי א, ירושלים: משרד החינוך והתרבות – המרכז לתוכניות לימודים, תשל"ה. (סיפור)
  • רמתיים בשנות השלושים; 1997-1998. פרקים קצרים המתארים את המוסדות התשתיות העיסוקים האוכלוסייה התרבות חיי הנוער ועוד ביישוב רמתיים (כיום הוד-השרון).
  • אסיף; עורך: יעקב גורן, 2011. קובץ סיפורים ורשימות למבוגרים שפרסם מרגלית בשנות החמישים.
  • שירת הבוקר; עורך: יעקב גורן, 2012–2014. קובץ שירים שרובם טרם התפרסמו.

בעריכתו ובהשתתפותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • י"מ מרגלית (עורך), מדריך למשק עזר, תל אביב: הסתדרות הפועלים החקלאים – מחלקת המושבות – המדור למשק הזעיר; ספרית השדה, תשי"ג. (מהדורה ב מתוקנת ומורחבת: תשי"ד 1954.)
  • י[וסף] פלטי, הדברת מחלות צמחים באמצעים כימיים: עקרונות וחמרים; ערוך בידי י"מ מרגלית, תל אביב: ספרית השדה, תשי"ד.
  • אגר[ונום] י[רחמיאל] נפתלי, י[הודה] וולף, הדברת עכברים וחולדות; ערוך בידי י"מ מרגלית, תל אביב: המחלקה להגנת הצומח – משרד החקלאות; ספרית השדה, תשי"ד.
  • י"ד אופן, י[עקב] פת, י' גרמי, ח' בריסקר, מ' עוזיאל, בהשתתפות ק' מנדל, נטיעת הדרים: קובץ; ערוך בידי י"מ מרגלית, תל אביב: ארגון מגדלי פירות – המחלקה להדרים; ספרית השדה, תשי"ד.
  • הלל אופנהימר, גידול עצי-הדר; ערוך בידי י.מ. מרגלית, תל אביב: ספרית השדה, תשט"ז.
  • חיים בבלי, בהשתתפות י’ פלטי ומ’ שטטינר, רענן וולקני, גידול סלק מספוא בארץ; ערוך בידי י"מ מרגלית, תל אביב: מדינת ישראל – משרד החקלאות – המחלקה לפלחה ומספוא, הסתדרות הפועלים החקלאיים – ארגון עובדי הפלחה; ספרית השדה, תשי"ח.
  • י[שעיהו] בארי, ב[נימין] כפולר, גידול ירקות; ערוך בידי י"מ מרגלית, 2 כרכים, תל אביב: ארגון מגדלי ירקות; ספרית השדה, תשי"ח–תש"ך.
  • מ[נחם] שגב [שטיגלברג], הזנת בהמות בית; ערוך בידי י"מ מרגלית, תל אביב: התאחדות מגדלי הבקר; ספרית השדה, תש"ך.
  • י[וסף] פלטי, ד' נבו, מחלות בגידולי תעשייה; ערוך בידי י"מ מרגלית, תל אביב: המכון הלאומי והאוניברסיטאי לחקלאות; ספרית השדה, תשכ"א 1960.
  • משה קלדרון, עקרונות באיסום זרעים; ערך: י"מ מרגלית, תל אביב: ארגון עובדי הפלחה; ספרית השדה, תשכ"ב-1961.
  • אברהם צור, יעקב קרייפין והרשל יגר, מטעים נשירים באוסטרליה ובניו זילנד: רשמי סיור במטעים ובמוסדות-מחקר, 10 במרס–5 במאי 1961; הסיור באוסטרליה ... בניו זילנד, נספחים מאת אברהם צור ויעקב קרייפין; על בתי-אריזה ובתי קירור מאת יעקב קרייפין והרשל יגר; ערכו י"מ מרגלית וד"ר ח[יים] בן-עמרם, תל אביב: הסתדרות הפועלים החקלאים – ארגון מגדלי פירות; ספרית השדה, תשכ"ב 1961.
  • י[עקב] פת, הדרים בארצות-הברית: דו"ח מסיור שנערך בסתיו 1960; ערך: י"מ מרגלית, תל אביב: הסתדרות הפועלים החקלאים – מארגון מגדלי פירות – המחלקה להדרים; ספרית השדה, תשכ"ב-1961.
  • אסף גור, פ[ינחס] שפיגל, ח[נן] אופנהימר, י[עקב] פת, ש[מואל] סטולר, גידול פירות; ערך: י"מ מרגלית, תל אביב: ספרית השדה, תשכ"ב-1961. (מדריך אנציקלופדי)
  • בית במושב: חברות מספרות; ריכזה: חסיה דרורי; ערך: יוסף מרגלית; ציירה: שושנה סנדל, תל אביב: תרבות וחינוך, המרכז לתרבות וחינוך, 1962.[6] ("עם מלאת ארבעים שנה לשני המושבים הראשונים - נהלל וכפר יחזקאל בעמק יזרעאל".)
  • גרשון מינץ, דינה שטריך-הררי, עלי הכהן, נמטודות טפילות על צמחים בישראל והדברתן; ערך: י"מ מרגלית, תל אביב: ספרית השדה, תשכ"ג.
  • שרה צ'יז'יק, ברוך בנתיבותיו: במחיצתו של ברוך צ'יז'יק; ערוך בידי י"מ מרגלית, תל אביב: ספריית השדה, תשכ"ו 1965.[7] (כולל כתביו ומאמרים עליו)
  • יצחק ארנון, גידול כותנה; ערוך בידי י"מ מרגלית, תל אביב: ארגון עובדי הפלחה; ספרית השדה, תשכ"ו.
  • רינה פרבר, ריבוי עצי פרי; ערוך בידי י"מ מרגלית, תל אביב: ארגון מגדלי שתילי עצי פרי וגפן; ספרית השדה, תשכ"ז.
  • יוסף מרגלית (עורך), דנה: דניאלה לוקש: 7 באוקטובר 1949 – 28 במרס 1968, עמק חפר: חמו"ל, 1968. (ספר זיכרון לדניאלה (דנה) לוקש)
  • דוד צפריר (צירקין), אלת הבטנה וגידולה בישראל; עריכה: י"מ מרגלית, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשכ"ט.
  • כפר יחזקאל: ספר היובל: במלאת 50 שנה לעלייה על הקרקע 1921–1971, ט"ו בכסלו תרפ"ב–ט"ו בכסלו תשל"ב; ריכזה חסיה דרורי; ערך: יוסף מרגלית; צילומים: צפור כרמי, כפר יחזקאל: הוצאת הכפר ((תל אביב: דפוס גוטנברג), 1971.
  • ד. צפריר (צירקין), 'פרחי נוי בישראל: עצים, שיחים, בני שיחים, מטפסים; עריכה: י. מרגלית; עריכה גרפית: א. א. שורץ, תל אביב: עם עובד – תרבות וחינוך, תשל"א 1971.[8] (הופיע בהדפסות נוספות)
  • חי הברון, מיכון חליבה בישראל; ערך: י"מ מרגלית, תל אביב: התאחדות מגדלי בקר בישראל; ספרית השדה, תשל"א 1971.
  • אליעזר גַלעוֹז, איש חי"ל: יומן של איש מושב בבריגדה היהודית; מבוא ופרק על תרומת המתנדבים לצה"ל מאת חיים לסקוב ומאיר זורע; ערך: יוסף מרגלית, תל אביב: אל-גל, תשל"א 1971.
  • כפר מל"ל: יובל פלוס; ריכז וערך: יוסף מרגלית, כפר מל"ל: ועד כפר-מל"ל (תל אביב: דפוס גוטנברג), תשל"ב 1972.[9]
  • אלה תולדות כפר-אחים: לפי סיפוריהם המוקלטים של חברי כפר-אחים; ליקטה והביאה לדפוס: רבקה גובר, ערך: יוסף מרגלית, תל אביב: מלוא, תשל"ד 1974.
  • יונה רוסו וי"מ מרגלית (עורכים), מחקרים בכותנה, בית דגן: משרד החקלאות – מינהל המחקר החקלאי: המכון לגידולי שדה: המכון להגנת הצומח – המכון לקרקע ומים – המחלקה לפרסומים מדעיים – מרכז וולקני, תשל"ה. (מתוך: "השדה" נה, ו, ז, תשל"ה.)
  • שמואל סטולר, בטרם: זכרונות על סף העלייה לארץ; ערך: י.מ. מרגלית, תל אביב: המרכז החקלאי, תשל"ח 1977.
  • יוסף מרגלית (עורך), חיה ישראלי ז"ל: ליום השלושים: י’ כסלו תש"ם 9.11.1979, קבוצת כנרת : קבוצת כנרת, [תש"מ]. (זיכרון לחיה ישראלי (1891–1979), אשת כנרת, אשתו של בן-ציון ישראלי[10])
  • בשבילי הפרדס ובשערי הצבור: יצחק שפירא, האיש ופעלו; ערך: י.מ. מרגלית, תל אביב: המרכז החקלאי, תש"ם 1980. (יצחק שפירא (1905–1976), איש צופית[11])
  • יהודה חורין, משק וכלכלה בתמורות הזמנים: מבחר מאמרים מתוך "רבעון לכלכלה"; ערך: י. מ. מרגלית, תל אביב: (דפוס מ. שטרן), תשמ"ב 1981.
  • אליהו אלמן, שמואל אושרוב, צמחים מטפסים; עריכה: י"מ מרגלית, תל אביב: עם עובד – תרבות וחינוך; משרד החקלאות – שירות ההדרכה והמקצוע, תשמ"ב 1982.
  • אוריאל לוי, תולדות ענף הבקר לחלב בישראל; ערך: י"מ מרגלית, תל אביב: התאחדות מגדלי הבקר בישראל, תשמ"ג 1983.
  • הגליל ההררי: יישוב, אכלוס ופיתוח; המשתתפים: יוסי מרגלית ... [ואחרים], רמת אפעל: יד טבנקין ('ימי עיון בפרשיות היסטוריות ובעיות יסוד'); התנועה הקיבוצית המאוחדת, תשמ"ג 1983. (יום עיון שנערך בט"ז בתמוז תשמ"ג 27.6.1983.) (לזכרו של ראובן (ויניה) כהן)
  • יוסף מרגלית (עורך), גבעת-ח"ן – 50 שנה: תרצ"ד 1933 – תשמ"ד 1983, גבעת ח"ן: (גבעת ח"ן), תשמ"ה.
  • חינוך חקלאי לילדי ישראל: 1941–1988 תש"א-תשמ"ח; ריכזו שמעון פינקלשטיין, יעקב אלקלעי, ישראל ויסנשטרן; ערך: י.מ. מרגלית, [ירושלים?: חמו"ל, תשמ"ט].
  • ישעיהו בארי, הקיבוץ שלי: משמר העמק 1922–1950; העורך: י. מרגלית, משמר העמק: [קיבוץ משמר העמק], 1992.
  • מייסדים וממשיכים בכפר מל"ל 1994; ריכז וכתב: י. מרגלית, במלאת 80 שנה לראשית ההיאחזות במקום.
  • בזכותם, ספר זיכרון לבני כפר מל"ל רמות-השבים הדר רמתים גניעם וירקונה, שנפלו למען תקומת ישראל; ריכז וערך: י. מרגלית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוסף מנחם מרגלית בוויקישיתוף
מאמרים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יהושע מרגלית באתר "יזכור".
  2. ^ מיכל אלעזר (טפליצקי), יוסף מרגלית, אוקטובר 2009, באתר זמרשת (זיכרונות).
  3. ^ אהרן יפה, ‏'"השדה" – צמיחתו של ירחון חקלאי', קשר 21, אביב 1997, 134-137.
  4. ^ "פרס יציב" לסופרים צעירים, דבר, 9 בפברואר 1955.
  5. ^ איך מצילים חתלתול, דבר, 2 בפברואר 1973.
  6. ^ ביקורת: יוסף שה-לבן, "בית במושב", דבר, 24 באוגוסט 1962.
  7. ^ ביקורת: יוסף פ., ממדף הספרים: "ברוך בנתיבותיו", דבר, 14 בספטמבר 1966.
  8. ^ ביקורת: אליעזר שמאלי, ספר נאה על פרחי נוי, דבר, 10 בנובמבר 1971.
  9. ^ סקירה: צבי אילן, פרסומים בידיעת הארץ, דבר, טורים 1–2, 23 באוגוסט 1972.
  10. ^ ראו: חיה ישראלי, באתר קבוצת כנרת.
  11. ^ ראו: יצחק שפירא, באתר צופית.