יוסף אור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסף אור
יוסף אור, סביבות 1955
יוסף אור, סביבות 1955
לידה 15 באפריל 1904
לודז', האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 באפריל 1984 (בגיל 79) עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה יוסף בן זאב יז'רסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מתרגם
שפות היצירה עברית
פרסים והוקרה פרס טשרניחובסקי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוסף אוּר (יֶזֶ'רסקי) (15 באפריל 19044 באפריל 1984, ב' בניסן תשמ"ד) היה מתרגם ישראלי, מהבולטים בתרגום ספרות המופת הפילוסופית האירופית לעברית.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף בן זאב יז'רסקי (Jezierski) נולד בעיר לודז' שבפולין. בוגר הגימנסיה העברית בלודז'. בשנת 1925, כשהיה בן 21, עלה לארץ ישראל. למד באוניברסיטה העברית לתואר מוסמך במדעי הרוח (1933) ובהמשך השתלם באוניברסיטת פריז.[1]

בעת לימודיו באוניברסיטה העברית החל לתרגם ספרי מופת פילוסופיים עבור הסדרה שייסד מורו, ח"י רות, ועד מהרה היה למתרגם הראשי של הסדרה. הספרים הודפסו תחילה בסטנסיל לשימושם של תלמידי החוג לפילוסופיה באוניברסיטה, ולבסוף יצאו לאור בהוצאת האוניברסיטה (מאוחר יותר הוצאת מאגנס). נוסף על כתבים פילוסופיים, אור תרגם שירה צרפתית ורוסית ופרקים מכתבי זאב ז'בוטינסקי. בקיץ 1950 החל לעבוד במערכת "דברי הכנסת". בקיץ 1965 החל לשמש כעורך-משנה במערכת, עד פרישתו לגמלאות ב-1970.[2] אור היה רוויזיוניסט והיה חבר מערכת כתב העת "הירדן". התגורר כל ימיו בירושלים. בשנת 1958 נישא לחנה אור-לויתן.

בשנת 1951 זכה אור בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת (לצדם של עדה צמח, אהרן אמיר, יצחק זילברשלג, ומנשה לוין).[3] גם ב-1943 ציינה ועדת הפרס את תרגומיו המעולים.[4]

חוקר הפילוסופיה גרשון ויילר כתב על אור כי הוא "תרם יותר מכל אדם אחר לתרגומה של הספרות הפילוסופית הקלאסית לעברית... מה גדול החוב שחייב לו קהל קוראי הפילוסופיה בעברית, ומה חבל שלא הקדיש אור את כל מאמציו בכל שנותיו לעיסוק זה בלבד". לדבריו, מורו ח"י רות אמר על אור כי הוא מתרגם שאינו זקוק לעורך.[5] עוד נכתב עליו בעיתון "דבר" בידי הסופר והמתרגם יעקב דוד אברמסקי כי "יוסף אור יוסיף לנו דעת מימים ימימה. הוא מבני-האור. הוא נושא לפיד, לפיד-החכמה בישראל, ממרחיבי הגבולות, גבולות-הדעת. הוא הרחיב את דעתנו".[6]

תרגומים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גצל קרסל, לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, כרך א', עמ' 49–50.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוסף אור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]