יוסי בן יועזר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסי בן יועזר
תקופת הפעילות זוג ראשון לתקופת הזוגות
הוצאה להורג 161 לפנה״ס? עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו אנטיגנוס איש סוכו
תלמידיו יהושע בן פרחיה וניתאי הארבלי
בני דורו יוסי בן יוחנן
נשיא הסנהדרין ה־1
170 לפנה"ס140 לפנה"ס
(כ־30 שנה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוסי בן יועזר איש צרדה (או יוסף בן יועזר) היה כהן מהעיר צרדה שבשומרון, ונשיא הסנהדרין הראשון בתקופת הזוגות. בן זוגו היה יוסי בן יוחנן איש ירושלים.

רבותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשנה במסכת אבות מונה את יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן, אחרי אנטיגנוס איש סוכו, ואומרת עליהם: "קבלו מהם" ובחלק מהגרסאות "קבלו ממנו"[1]. בהסתמך על הגרסה "מהם", כותב נחמן קרוכמל, שיוסי בן יועזר למד גם אצל שמעון הצדיק, אותו הוא מזהה כשמעון השני, וגם אצל אנטיגנוס איש סוכו[2].

מינויו לנשיא[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הרב יצחק אייזיק הלוי משרת הנשיא אויישה רק כשני עשורים לאחר מותו של אנטיגנוס איש סוכו, כאשר חוניו השני העביר את התפקידים השלטוניים לידי יוסף בן טוביה החוכר, ועלה צורך בדמות בסנהדרין שתטפל בתפקידים שבעבר היו באחריות הכהן הגדול ולא טופלו על ידי חוניו השני. לדבריו, זאת הייתה הסיבה שהעדיפו את יוסי בן יועזר שהיה כהן לתפקיד נשיא הסנהדרין, אף על פי שיוסי בן יוחנן היה הרבה יותר מבוגר[3].

מתורתו ופסיקותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחלוקת הגדולה בתקופת הזוגות אודות הסמיכה ביום טוב מוזכר שמו כמצדד בדעה שלא לסמוך[4]. בצירוף העובדה כי הוא הראשון לחלוק במחלוקת זו והמסורת כי זו המחלוקת הראשונה המתועדת בהלכה היהודית[5], נמצא שיוסי בן יועזר הוא הראשון לחלוק בתולדות ההלכה.

המימרא הידועה ביותר שלו היא המוזכרת במסכת אבות[1]: ”יוֹסֵי בֶן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה אוֹמֵר, יְהִי בֵיתְךָ בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים, וֶהֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם, וֶהֱוֵי שׁוֹתֶה בַצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם”. הרב יצחק אייזיק הלוי מייחס את אמרתו של יוסי בן יועזר "יהי ביתך בית ועד לחכמים" לצרות התקופה בה התגברו המתייונים בהנהגת יוסף החוכר והיה צורך להגביר את לימוד התורה בכל מקום אפשרי[3].

יחד עם יוסי בן יוחנן איש ירושלים גזר טומאה על ארץ העמים ועל כלי זכוכית[6].

תאריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקפדתו בדיני טומאה וטהרה זיכתה אותו בכינוי "חסיד שבכהונה"[7].

במסכת עדיות מובא שהתיר שלושה דברים שכבר נהגו בהם איסור, ועל כן כונה "יוסי שריא" (יוסי המתיר)[8].

לאחר מותם של יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן נאמר עליהם: "משמת יוסף בן יועזר איש צרידה ויוסף בן יוחנן איש ירושלים בטלו האשכולות - איש שהכל בו"[9].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו היה נוהג שלא כשורה, ולכן הקדיש יוסי בן יועזר את נכסיו לבית המקדש. מסופר, שבנו מצא לאחר מכן מרגלית יקרה בתוך דג שקנה[10].

אחיינו של יוסי (בן אחותו) היה יקום איש צרורות - אלקימוס, הכהן הגדול המתייוון מתקופת מרד החשמונאים. אחיינו זה לבסוף חזר בתשובה[11].

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המדרש יוסי בן יועזר הוצא לצליבה על ידי היוונים[11].

זכריה פרנקל מעריך שהוא היה "מן הנהרגים בעצת אלקימס" באירוע המתואר בספר חשמונאים א', פרק ז', בשנת קנ"א או קנ״ב לשטרות (160 לפני הספירה)[12].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]