יונת הסלע

יונת הסלע
מצב שימור
	conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	עופות
סדרה:	יונאים
משפחה:	יוניים
סוג:	יונה
מין:	יונת הסלע
שם מדעי
	Columba livia; ‏גמלין, 1789
תחום תפוצה
	תפוצה טבעית; תפוצה בעזרת האדם

יונת הסלע (שם מדעי: Columba Livia) היא מין ממשפחת היוניים. מצוי בה תת-המין יונת הבית שחיה בערים.

תיאור המין[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבעה של יונת הסלעים אפור-כחלחל, כתם הצוואר בעל ברק ירוק וסגול. הבטן אפורה. הזנב כחול-אפור ובקצהו פס שחור רחב. סוככות^[2] הכנף התחתונות בהירות. צבעי הנקבה עמומים מעט מצבעי הזכר ולנוצותיה ברק מתכתי קל. קשתית העין כתומה, המקור אפור-שחור והדונגית לבנבנה. הרגליים אדומות. אורך הגוף 30–35 ס"מ, מוטת כנפיים 62–68 סנטימטרים (24–27 אינץ').

מחזור החיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוחלת החיים הממוצעת של יונה היא כ-6 שנים לעומת יונה מבויתת המגיעה ל-15 שנים ובמקרים נדירים אף ל-35 שנה.^[3] מגיל חצי שנה היונה מגיעה לבגרות, מוצאת בן זוג איתו היא נשארת לתקופה ארוכה ואף לכל חייה במונוגמיה, והזכר בונה קן פשוט ביותר, לפעמים גם סמלי בלבד. בשישה עד שמונה מתוך חודשי השנה, פעם בכל חודש, היונה מזדווגת. לא יותר מ-14 שעות אחר כך, היא מטילה ביצה ראשונה שעברה הפריה, ועד יומיים אחר כך את השנייה. הזוג דוגר על הביצים כ-18 ימים עד בקיעתם, כשהזכר דוגר במשמרת הבוקר והנקבה מחליפה אותו בצהריים ולמשך כל הלילה. הגוזלים מוכנים לעוף לאחר שעברו 4–5 שבועות מבקיעתם מהביצה. במשך שאר חודשי השנה היונה מטילה בקן פעם בחודש זוג ביצים לא מופרה. לעיתים היונה מטילה ביצה שלישית, אך זו לרוב לא עברה הפריה.^[4]

ביצים ותטולה - ידע עממי ומדעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד ימינו שרדה הדעה העממית גם בקרב מגדלי יונים, שהיונה מטילה בכל חודש זוג ביצים, הראשונה מכילה זכר והשנייה נקבה, עם הפסקה של ארבעה חודשים בחודשי החורף.^[5] מחקר מדעי טרם מלחמת העולם הראשונה מצא שאכן יש בכל תטולה בדרך כלל שתי ביצים, ושביצה שלישית נדירה יותר ובדרך כלל אינה מופרית, אבל בשונה מהדיעה העממית, לרוב שתי הביצים הם ממין אחד, (כלומר: או ששניהם מכילים זכר, או ששניהם מכילים נקבה). עם זאת סך הזכרים וסך הנקבות המוטלות בשנה שווה בדרך כלל. ואמנם כאשר אחת הביצים גדולה באופן ניכר מהשנייה, בדרך כלל בגדולה זכר, ובקטנה נקבה, אך אין יסוד לכך שההטלה הראשונה היא של זכר. אין הבדל גדול בין אחוז הזכרים המצליחים לבקוע מן הביצה לבין אחוז הנקבות הבוקע, אך המחקר מצא שבשלוש השנים הראשונות לאחר הבקיעה מתוך תוחלת של שש שנות חייה, היונה הנקבה מתה יותר, וזו הסיבה להימצאות יותר זכרים בוגרים.^[4]

תפוצה ומקום חיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקננת במערות ובצוקים תלולים ולעיתים גם בסביבות מגורי האדם: אדני חלונות, מרפסות, מסתורי כביסה, גגות ועוד. תפוצתה הטבעית בעולם מוגבלת למערב ולדרום אירופה, לצפון אפריקה עד לדרום אסיה. בארץ מצויה בעיקר ממזרח לפרשת המים מנחל עיון בצפון ועד לאזור אילת. יציבה בישראל. לעיתים קרובות להקותיה מעורבות ביוני בית שהתפראו^{[דרושה הבהרה]}.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יונת הסלעים חיה בתוך יישובי האדם כבר אלפי שנים. לפי מקורות היסטוריים, היונה בויתה כנראה לפני יותר מ-3,000 שנה במסופוטמיה ומצרים.^[6] ברחבי ארץ ישראל ניתן למצוא מתקני קולומבריום רבים החל מהתקופה ההלניסטית, בעיקר בשפלת יהודה (ראו מתקנים לגידול יונים בארץ ישראל). לשלשת היונה שימשה בעבר ועודה משמשת לדישון ובשרה יועד, בין השאר, כקרבן כמצוין בספר ויקרא (ה', ז').

יונים בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתנ"ך מוזכרת היונה 32 פעמים. בסיפור בו שלח אותה נח לבדוק אם פסק המבול (בראשית, ח', ח'–י"ב). כמו כן בהקשר של הקרבת קורבנות בויקרא, א', י"ד; ובישעיה, ל"ח, י"ד; בבקשה להיות בעל כנף לנדוד למרחק (תהילים, נ"ה, ז') וכן ככינוי חיבה לאהובה: "רעיתי יונתי תמתי" (שיר השירים, ה', ב'); ובהקשר זה גם מופיע מקום קינונה "יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה" (שיר השירים, ב', י"ד).