יונתן פרנקל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יונתן פרנקל
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 15 ביולי 1935
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 במאי 2008 (בגיל 72)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי היסטוריה
מקום לימודים אוניברסיטת קיימברידג' עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט סמיון גולדין, יוסף גולדשטיין עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
חקר ההיסטוריה של מזרח אירופה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
עטיפת ספרו: "דם ופוליטיקה: עלילת דמשק, היהודים והעולם"

יונתן פרנקל (15 ביולי 19357 במאי 2008) היה היסטוריון ישראלי. היה פרופסור ללימודים רוסיים ולימודי היסטוריה יהודית באוניברסיטה העברית בירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנקל נולד ב-15 ביולי 1935 בלונדון וגדל בפרבר העיר המפסטד. במהלך מלחמת העולם השנייה שהה תקופה בוויילס. אמו הייתה בריטית ואביו יהודי גרמני שברח מגרמניה הנאצית.

למד היסטוריה באוניברסיטת קיימברידג' וקיבל תואר דוקטור בשנת 1961.

בשנת 1964 עלה לישראל והחל ללמד באוניברסיטה העברית. בשנת 1970 מונה למרצה בכיר[1], ובשנת 1985 מונה לפרופסור.

בשנת 1997 יצא ספרו "דם ופוליטיקה: עלילת דמשק, היהודים והעולם".

בשנת 2004 פרש לגמלאות.

אוסף על שמו שמור בספרייה הלאומית, וכולל בעיקר את המחקר אקדמאי שלו.[2]

פעיל שלום[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת ששת הימים הצטרף לתנועה לשלום וביטחון, שהייתה מהתנועות הראשונות שקראו לנסיגה מהשטחים ולהכרה בזכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני ולהקמת ישות פלסטינית עצמאית לצד ישראל[3].

בשנת 1970, חתם על עצומה נגד הקמת קריית ארבע, מתוך חשש שהקמתה תיצור עובדות בשטח שיחסמו את הדרך להסדר מדיני באזור[4]. בשנת 1975 חתם על עצומה דומה נגד הקמת מעלה אדומים[5].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1963 נישא לאידית רוגובין (אף היא היסטוריונית של מזרח אירופה), שאותה פגש בהשתלמות באוניברסיטת קולומביה. היה אב לשתי בנות, ליאורה ורחל.

בשנת 2008 נפטר בירושלים מסרטן.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים מפרי עטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Damascus affair: "ritual murder," politics, and the Jews in 1840, Cambridge University Press, 1997
  • Prophecy and politics: socialism, nationalism, and the Russian Jews, 1862-1917, Cambridge University Press, 1984
  • The anti-Zionist press campaigns in the USSR 1969-1971: political implications, Hebrew University of Jerusalem, Soviet and East European Research Centre, 1972
  • Vladimir Akimov on the Dilemmas of Russian Marxism 1895-1903: The Second Congress of the Russian Social Democratic Labour Party, Cambridge University Press, 2009

ספרים שערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Assimilation and community: the Jews in nineteenth-century Europe, Cambridge University Press, 2004
  • Restructuring post-Communist Russia, Cambridge University Press, 2004
  • Dark times, dire decisions: Jews and Communism, Oxford University Press US, 2004
  • The Jews and the European crises, 1914-21, Oxford University Press US, 1988
  • Reshaping the past: Jewish history and the historians, Oxford University Press US, 1994
  • The fate of the European Jews, 1939-1945: continuity or contingency?, Oxford University Press US, 1997
  • Jews and Messianism in the modern era: metaphor and meaning, Oxford University Press US, 1991
  • Jews and gender: the challenge to hierarchy, Oxford University Press US, 2000

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Vladimir Levin, Professor Jonathan Frankel (1935-2008), Journal East European Jewish Affairs, Volume 38, Issue 3, December 2008, pp. 251 - 252
  • Eli Lederhendler, In Memoriam: Jonathan Frankel, 1935–2008, American Jewish History, July 2009, 94 (3), pp. 225-227
  • Steven J. Zipperstein, Remembering Our Colleagues: Jonathan Frankel (1935 - 2008), January 2008, Association for Jewish Studies

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]