יונתן הלוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יונתן הלוי
יונתן הלוי
יונתן הלוי
לידה 22 ביוני 1948 (בן 75)
תל אביב
לימודי רפואה אוניברסיטת תל אביב
תפקידים רופא עריכת הנתון בוויקינתונים
מחלקות ובתי חולים המרכז הרפואי שערי צדק
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יונתן הלוי (נולד בתל אביב ב-22 ביוני 1948) הוא רופא ישראלי, הוא נשיא ומנהל לשעבר של המרכז הרפואי שערי צדק בירושלים, פרופסור חבר קליני לרפואה פנימית בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יונתן הלוי נולד בבני ברק לשלום וחיה, בגיל שלוש עבר עם משפחתו לצפון תל אביב. אביו ניהל מפעל של מוצרי מתכת בקריית גת, להלוי שלושה אחים צעירים ממנו. בילדותו למד בתיכון הדתי צייטלין בתל אביב[1] במגמת פיזיקה-מתמטיקה, התקבל לעתודה והיה במחזור הראשון של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1973 סיים לימודי רפואה בהצטיינות יתרה. הלוי התמחה ברפואה פנימית בבית החולים ע"ש בילינסון (כיום המרכז הרפואי ע"ש רבין) ונתמנה כסגן מנהל מחלקה.

בשנים 1983–1985 שהה בארצות הברית באוניברסיטת ייל, שם עסק במחקר והתמחה במחלות דרכי העיכול והכבד במימון קרן פוגרטי. הלוי הוא מומחה לרפואה פנימית, למחלות דרכי העיכול ולמינהל רפואי.

מאז שנת 1985 משמש הלוי כמרצה פעיל במוסדות אקדמאיים. הוא[1] שימש כמרצה בכיר בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, כפרופסור חבר לרפואה פנימית בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וכפרופסור חבר קליני מטעם הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים.

מאז שנת 1988 ועד לתחילת שנת 2019 שימש פרופ' הלוי מנכ"ל המרכז הרפואי שערי צדק בירושלים, ועד לשנת 2012 ניהל גם את היחידה לאשפוז פנימי בבית החולים והמשיך לקבל מטופלים במרפאת הכבד. מעת עזב את ניהול בית החולים הפך לנשיא המרכז הרפואי.

בין השנים 2000–2006 כיהן כיו"ר המרכז הלאומי להשתלות איברים בישראל, ובמקביל לתפקידו כמנכ"ל הוא עוסק בנושאי אבטחת איכות וניהול סיכונים ברפואה וכיהן כיושב ראש הפורום לניהול סיכונים בחברה לניהול סיכונים.

ציוני דרך כמנהל המרכז הרפואי שערי צדק בירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה כהונתו כמנהל המרכז הרפואי שערי צדק המוסד הלוי הגדיל את מספר המאושפזים בשנה מ-16,000 לכ-80,000 בשנה[2].

בשנת 1994 הוביל את הקמתו של מערך הלב המקיף בבית החולים.

בשנת 2004 חנך את המלר"ד (מחלקה לרפואה דחופה) המטפל כיום במעל 140,000 מקרי חירום בשנה ואשר היווה חוד החנית בטיפול בנפגעי הטרור של ירושלים והסביבה בגלי הטרור שפקדו את העיר.

2015-2016 פעל להקמת מערך מוח כוללני בשערי צדק על מנת לאפשר טיפול במנעד רחב של מחלות ופציעות נוירולוגיות.

ביוני 2017 הוענק למרכז הרפואי שערי צדק תו תקן בינלאומי מאת ארגון ה-JCI האמריקאי בנושא איכות ובטיחות הטיפול והסביבה הטיפולית.

במרץ 2019 סיים את תפקידו כמנהל בית החולים שערי צדק[3] ומונה לנשיא בית החולים[4].

תרומתו למחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

רפואה מתגוננת היא פעילות שבה רופאים שולחים את מטופליהם לבדיקות וטיפולים לא חיוניים, או נתינת תרופות לא יעילות על מנת להימנע מתביעה רפואית על ידי המטופל. לפעמים רופאים אפילו מונעים ממטופליהם טיפולים מצילי חיים על מנת לשמור על עצמם מתביעה רפואית, וכניסה להליכים משפטיים.

הלוי היה חלק ממחקר שבדק את השימוש ברפואה מתגוננת בישראל, נמצא שכ 25% מהרופאים שנשאלו השתמשו ב " רפואה מתגוננת " לפחות פעם 1 במהלך חייהם, וכ-40% מהרופאים שנשאלו מחשיבים כל מטופל כ"איום" בתביעה רפואית כלפיהם[5].

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך חייו המקצועיים נטל חלק בשורה ארוכה של יוזמות ופעילויות אשר תרמו תרומה ניכרת לטיוב הרפואה בישראל, להעלאת המודעות לזכויות המטופל ולחשיבות יחסי מטפל-מטופל נאותים, לשיפור בטיחות המטופל, לחינוך הרפואי בישראל, להעלאת המודעות לחשיבות תרומת איברים וחתימה על כרטיס תורם, לחלוקה צודקת של משאבי רפואה מוגבלים.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוי מתגורר בירושלים, נשוי בשנית לעדינה, עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית ולהם שלושה ילדים משותפים[1]. אשתו הראשונה הייתה פרופסור סימה הלוי ולהם שני ילדים משותפים, בהם הרב איתי הלוי, רב ההתנחלות מגרון ור"מ בבית המדרש לבוגרי צבא בעלי.

אחיו, הרב מיכה הלוי, הוא הרב הראשי האשכנזי של פתח תקווה.

פרסים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The greater boston medical society maimonides award - 1970
  • Fogarty international fellowship - 1983/1985
  • 2008- Honorary Doctorate, Yeshiva University
  • 2021 - יקיר ירושלים[6]

רשימת תפקידים ציבוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברות באיגודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חבר ההסתדרות הרפואית בישראל
  • חבר האיגוד הישראלי לרפואה פנימית
  • חבר האיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה
  • חבר האיגוד הישראלי לחקר מחלות הכבד
  • חבר האיגוד הישראלי לאיכות ברפואה
  • חבר הפורום הישראלי למדיניות הבריאות
  • חבר האגודה האמריקאית לניהול סיכונים ברפואה
  • חבר מועצת המנהלים של האגודה הישראלית לסרטן
  • חבר מועצת המנהלים של אוניברסיטת בר-אילן
  • חבר מועצת הבריאות

חברות בוועדות מקצועיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יו"ר הפורום לניהול סיכונים ברפואה, החברה לניהול סיכונים ברפואה בע"מ, תל אביב (1993–2005)
  • דירקטור בבנק טפחות למשכנתאות (1995-2000)[7]
  • חבר הוועד המנהל, האגודה הישראלית לאיכות ברפואה (1995–2001)
  • חבר הוועדה לתוכניות לימודים, בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה (1996–2000)
  • חבר הוועדה המייעצת למועצה המדעית של הר"י בנושא מינהל בריאות (1996–2005)
  • חבר הוועדה האתית של קצין הרפואה הראשי, צה"ל (1997–2001)
  • חבר ועדת ההיגוי ליישום חוק זכויות החולה (1997-2002)
  • חבר ועדת ההיגוי של הפורום הלאומי למדיניות בריאות (1998–2004)
  • חבר הוועדה הלאומית למידע רפואי (1998–2001)
  • יו"ר המרכז הישראלי להשתלות (2000–2006)
  • חבר ועדת שטיינברג לחקיקה הנוגעת לחולים סופניים (2001–2005)
  • חבר הוועד המנהל של אוניברסיטת בר-אילן (2004-2007)[7]
  • חבר המועצה הרפואית, מכבי טבעי, מכבי שירותי בריאות (2006–2008)
  • חבר ועדת עברי לשירות לאומי (2007–2015)
  • חבר ועדת המועצה להשכלה גבוהה להענקת תואר ראשון במנהל מערכות בריאות מהמכללה האקדמית לישראל (2007 ואילך)
  • חבר ועדת ההיגוי "חזון לירושלים" בהובלתו של פרופ' גור עופר (2007–2008)
  • חבר ועדת המועצה להשכלה גבוהה לבחינת האפשרות להענקת תארים אקדמיים בתחום הרפואה המשלימה (2008)
  • חבר המועצה המדעית, ההסתדרות הרפואית בישראל (2008)
  • יושב ראש ועדת סל הבריאות (2013–2015, 2017)[7]

סקירת מאמרים ועריכה עבור כתבי עת מדעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עורך, כתב העת לניהול סיכונים ברפואה (1993-2003)
  • חבר מערכת, כתב העת "הרפואה" של ההסתדרות הרפואית בישראל (1994–2001)
  • חבר מערכת, כתב העת "אימג'" (IMAJ) של ההסתדרות הרפואית בישראל (1999 ואילך)
  • חבר מערכת, כתב העת "הרפואה הצבאית" של ההסתדרות הרפואית בישראל (2004 ואילך)

יונתן הלוי פרסם מעל ל-100 מאמרים וכתבות בתחום הרפואה וכן שני ספרים בתחומי העניין המיוחדים שלו: "רפואה שלמה בין רופא למטופל" (2003) ו"רפואה משלימה ואלטרנטיבית – כל העובדות" (2005)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]