יונה בחור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יונה בחור
יונה בחור תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
יונה בחור
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 28 בנובמבר 1928
קריית מוצקין, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 בספטמבר 1991 (בגיל 62)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר הריאלי העברי בחיפה, האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יונה בחוּר (28 בנובמבר 1928, קריית מוצקין15 בספטמבר 1991, תל אביב) הייתה סופרת, מתרגמת ומבקרת ספרות ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחור נולדה ב-28 בנובמבר 1928 בקריית מוצקין כבת יחידה. למדה בבית הספר הריאלי בחיפה. הייתה חברה בתנועת הנוער "השומר הצעיר", והייתה מקורבת לחוגי השמאל.[1][2]

בראשית שנות ה-50 למדה ספרות ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. עד שנות ה-60 הייתה מעורה בחוגי האמנים והבוהמה. באותה תקופה החלה לפרסם ביקורות ספרים, תרגומים ודברי ספרות קצרים משלה. במשך עשרות שנים נודעה בעיקר כמבקרת ספרות במוספים הספרותיים של יומוני הארץ ("הארץ", "למרחב, "דבר", "על המשמר", "מעריב" ו"ידיעות אחרונות")

יונה בחור נעלמה מחיי הספרות הציבוריים, חייתה חיי בדידות, ונשכחה מהעולם הספרותי. הייתה נשואה פעם אחת, ליוסף (ג'ו) גפן, שהיה מורה לאנגלית. כעבור חצי שנה הם התגרשו ולא היו להם ילדים משותפים.

יונה בחור לא נישאה שנית ולא הקימה משפחה. נפטרה ממחלה ב-1991 בתל אביב, בגיל 62.

יומניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמוך למותה, בשנת 1991, התברר למקורביה שהיא ניהלה יומנים אישיים, במשך קרוב לשלושים שנה. לאחר מותה עלה שיומניה היו בעצם יצירתה הספרותית העיקרית. את יומניה ערכו והוציאו לאור מנחם בן ודורון קורן והוציאו תחת השם "ארבע מחברות יומן" ו-"ייסורי יונה בחור". היא מתעדת את ההוויה הישראלית. הקשבתה לסביבה, לחדשות לפוליטיקה הכללית. היא מיטיבה לחוש את תת-הזרמים החולפים בשדרתה של החברה הישראלית. גם כמבקרת ספרות ("רשימות על ספרות", 1993) היא מבטאת רגישות ועין חדה.[3]

בספר "ארבע מחברות יומן", יונה בחור מספרת על חייה בתל אביב ובירושלים ועל אומללותה הגופנית והנפשית עד למותה מסרטן.

כשיצאו לאור היומנים, היא חזרה לתקופת זמן קצרה לתודעה הציבורית. חלקים מיומניה תוסכתו ושודרו ברדיו.

פרסומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הבובה: שבעה סיפורים קצרים, תל אביב: עקד, 1973.

לאחר מותה:

  • רשימות על ספרות, תל אביב: י’ גולן, 1993.
  • סיפורים קצרים; הבאה לדפוס: מנחם בן, תל אביב: י’ גולן, 1993.
  • ארבע מחברות יומן, תל אביב: י’ גולן, 1993.
  • ייסורי יונה בחור: ספר היומנים 1961–1991; בעריכת דורון קורן, תל אביב: י’ גולן, תשנ"ו.

מאמרי ביקורת (מבחר)[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יונה בחור, באתר library.osu.edu
  2. ^ ארבע מחברות יומן Archives, באתר לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית
  3. ^ בחור יונה, באתר לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית
ערך זה הוא קצרמר בנושא סופרים ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.