יונה אזף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יונה אזף
לידה 1869
ליסקובו, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 באפריל 1918 (בגיל 49 בערך)
ברלין, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות וילמרסדורף עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה המכון הטכנולוגי של קרלסרוהה עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יונה אָזֵףרוסית: Евно Фишелевич Азеф;‏ 1869 - 24 באפריל 1918) היה סוכן כפול: ראש הארגון הטרוריסטי של המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית הרוסית, ומרגל האוכרנה.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה ליסקובה שליד הורדנה בשם יונה רוסקין בשנת 1869 במשפחה יהודית. השתלם בהנדסה. הצטרף למפלגה הסוציאל-רבולוציונרית הרוסית. בשנת 1903, לאחר מעצרו של גריגורי גרשוני הפך לראש הארגון הטרוריסטי הלוחם של המפלגה, אך בד בבד שימש גם כמרגל מטעם הבולשת הרוסית - האוכרנה, לה גילה פרטים על אודות חבריו למפלגה וחשף את תוכניותיהם.

על מנת להסיר מעליו את חשדות בני מפלגתו תכנן והוציא לפועל מספר התנקשויות בבכירי ממשל רוסיים, כשר הפנים הרוסי - סיפאגין ועוד. כמו כן הקים אזף בתי דפוס מחתרתיים, אך במקביל מסר מידע אודותם לבולשת הרוסית.

לאחר פרעות קישינב החליט אזף, כיהודי, לנקום בממשל הרוסי שארגן את הפרעות, על ידי רצח הנסיך הגדול סרגיי, דודו של הצאר, ורצח שר הפנים באותה עת, ויאצ'סלב פלבה, אך לפני ביצוע הרצח הודיע באופן חלקי למשטרה החשאית, על מנת לגרום למפעיליו שלא להורגו.

עקב הצטרפותו של אלכסי אלכסנדרוביץ' לופוחין - מפקד המחלקה השלישית באוכרנה, בשנת 1909, לשורות המפלגה המהפכנית, נחשפה זהותו הכפולה של אזף.

במשפט מפלגתי שהתקיים באותה שנה נגזר דינו למות, אך יונה אזף הצליח לברוח לברלין בירת גרמניה, שם נשא אישה וסחר בבורסה. בשנת 1915 אזף נעצר על ידי המשטרה הגרמנית בחשד שהוא סוכן פעיל של הבולשת הרוסית. הוא שוחרר רק בדצמבר 1917. בהיותו במעצר הוא חלה במחלת כליות ונפטר זמן קצר לאחר שחרורו באביב 1918 מאי-ספיקת כליות.

כמשל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל מרכיבי סיפורו הפך יונה אזף לדוגמה ולמשל לחפרפרת ולאדם הבוגד בארגונו; כך למשל באצ"ל, כאשר רצו לרמוז על אדם כמרגל (לדוגמה, יעקב חילביץ'), כינוהו "אזף".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זאב איבינסקי, מהפכה וטרור, הוצאת יאיר
  • Михаил Зыгарь, Империя должна умеретьː история русских революций в лицах 1900-1917, Москва: ООО «Альпина Паблишер», 2017. (בתרגום לאנגלית: Mikhail Zygar, The Empire Must Die : Russia's Revolutionary Collapse, 1900-1917, INGRAM PUBLISHER SERVICES US, 2017).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יונה אזף בוויקישיתוף