יון איליאסקו

יון איליאסקו
Ion Iliescu

לידה	3 במרץ 1930 (בן 94) אולטניצה, רומניה
מדינה
השכלה	המכון להנדסת אנרגיה של מוסקבה אוניברסיטת פוליטכניקה בבוקרשט אוניברסיטת מוסקבה
מפלגה	המפלגה הקומוניסטית הרומנית, החזית הדמוקרטית להצלה לאומית, חזית ההצלה הלאומית, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית
בן או בת זוג	Nina Iliescu (21 ביולי 1951–?)
נשיא רומניה ה־2 22 בדצמבר 1989 – 29 בנובמבר 1996 (7 שנים) → ניקולאה צ'אושסקו אמיל קונסטנטינסקו ←
נשיא רומניה ה־4 20 בדצמבר 2000 – 20 בדצמבר 2004 (4 שנים) → אמיל קונסטנטינסקו טראיאן בססקו ←
פרסים והוקרה
מדליית הרפובליקה המזרחית של אורוגוואי (28 במאי 1996) אביר הצלב הגדול עם חגורה של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (15 באוקטובר 2003) מסדר הפיל (16 במרץ 2004) עיטור המופת האזרחי (2003) הצלב הגדול של מסדר הצלב הכפול הלבן (9 בספטמבר 2002, רודולף שוסטר, נשיא סלובקיה) עיטור הכוכב של רומניה אות המסדר 23 באוגוסט העיטור הלאומי להצטיינות של רומניה מסדר ההצטיינות של הרפובליקה ההונגרית כוכב הרפובליקה של אינדונזיה מסדר המופת האזרחי מסדר הכוכב של יוגוסלביה מסדר הצלב הכפול הלבן אות המסדר הכוכב של רומניה מסדר ההערכה של הרפובליקה של פולין מסדר ויטאוטאס הגדול מסדר ההצטיינות הלאומי המלטזי עיטור מסדר העיט הלבן של פולין הצלב הגדול של מסדר ויטאוטאס הגדול מסדר הצלב של טרה מריאנה המסדר הגדול של המלך טומיסלב מסדר דוסטיק, דרגה 1 הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות הרומני צווארון של מסדר הכוכב של רומניה העיטור הלאומי לשירות נאמן מסדר החירות מסדר הכוכב היוגוסלבי הגדול מסדר איסתיקלאל מסדר סיקטונה המסדר המלכותי של השרפים הצלב הגדול של מסדר ההערכה של הרפובליקה של פולין הצווארון של מסדר הצלב של טרה מריאנה מסדר מוגונגווה
חתימה

יון איליאסקו (ברומנית: Ion Iliescu; נולד ב-3 במרץ 1930) הוא מדינאי רומני שכיהן פעמיים בתפקיד נשיא רומניה: פעם ראשונה משנת 1989 עד 1996 (אז הוחלף על ידי אמיל קונסטנטינסקו), ופעם שנייה, כאשר החליף את קונסטנטינסקו, מ-2000 עד 2004 (אז הוחלף על ידי טראיאן בססקו). איליאסקו היה חבר המפלגה הקומוניסטית הרומנית ועלה לשלטון לאחר מהפיכת 1989, בה הופל ניקולאה צ'אושסקו והמשטר הקומוניסטי איתו.

אביו של איליאסקו היה חבר במפלגה הקומוניסטית הרומנית כבר בשנות ה-20 של המאה ה-20. הוא גנב את הגבול לברית המועצות, השתתף בקונגרס המפלגה הקומוניסטית בשנת 1931, ונשאר שם עוד ארבע שנים. כשחזר לרומניה נידון למאסר ומת בבית הסוהר. אמו של איליאסקו זנחה אותו בגיל צעיר, והסבים הם שגידלו אותו. בגיל 9 אימצה אותו דודתו אריסטיצה, שהייתה לאחר מכן משרתת וטבחית של אנה פאוקר, שהייתה למנהיגה היהודיה של המפלגה הקומוניסטית. אנה פאוקר סייעה לאיליאסקו להגיע למוסקבה וללמוד שם במכון להנדסת אנרגיה וחשמל. לאחר שחזר לרומניה מילא תפקידים בכירים במדרג הקומוניסטי. הוא היה בהנהגת איחוד הנוער הקומוניסטי, ולימים - השר לענייני הנוער.

למרות היותו חבר המפלגה הקומוניסטית, היה איליאסקו בין מייסדי חזית ההצלה הלאומית, שהפכה אחר כך לחזית הדמוקרטית להצלה לאומית, בהמשך למפלגה לדמוקרטיה סוציאלית ברומניה ולבסוף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית.

ב-22 בדצמבר 1989 הוביל איליאסקו את הרכבת הממשלה הרומנית לאחר המהפכה נגד ניקולאה צ'אושסקו. איליאסקו תפס את השלטון במדינה ובכך באו לסיומן 24 שנות שלטונו.

בשנת 1990 זימן איליאסקו כמה פעמים את הכורים, בהנהגת מירון קוזמה, "להגן על המדינה", כלומר לדכא את ההפגנות שנערכו באותה תקופה בכיכר האוניברסיטה. אירועים אלימים אלה זכו לשם "מינריאדות".

באוקטובר 2003 איליאסקו כינס ועדה בינלאומית של היסטוריונים וחוקרים, בראשותו של אלי ויזל - "ועדת ויזל" - לבדיקה, ריכוז ופרסום המידע האמיתי על שואת יהודי רומניה, וחשיפת מעורבות שלטונות רומניה דאז באירועים. הוא גם התחייב לפעול למימוש המלצות אותה ועדה לגבי הוראת תולדות השואה במוסדות חינוך ברומניה.

קישורים חיצוניים

• יון איליאסקו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)