יום טוב של ראש השנה תרס"ו
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | אדמו"ר הרש"ב |
| שפת המקור |
עברית  |
| סוגה | ספר עיון, חסידות |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | 2011 (מהדורה מוערת ומתוקנת) |
| מספר עמודים | 964 עמודים |
| קישורים חיצוניים | |
| היברובוקס |
יום טוב של ר"ה - תרס"ו המהדורה החדשה |
  | |
יום טוב של ראש השנה תרס"ו הוא שמה של סדרת מאמרים ('המשך', בעגה החב"דית) בת שישים מאמרי חסידות, שנכתבו על ידי אדמו"ר הרש"ב במהלך שנות ה'תרס"ו-ה'תרס"ח (1906-1908). כינויה הרווח בחסידות חב"ד הוא המשך סָמֵ"ך וָא"ו.[1]
המאמרים שבסדרה עוסקים בנושאים בעלי משמעות רחבה במשנת חב”ד. בעיקרם מוסברת סיבת בריאת העולם בהתאם למשנת ספר התניא.[2] סדרת מאמרים זו נחשבת ליסודית ולעיונית בתורת חב"ד.[3]
במחקר ישנה התייחסות לנושאים במאמרים בענייני הבנת האלוהות ומושגים כמו אור אין סוף, אין סוף ועוד. החוקרים מצביעים על כיווני התפתחות ברעיונות הללו הכתובים במאמר, רעיונות שנוסחו בקצרה במאמריו של אדמו"ר הזקן.[4]
מעמד הספר בחסידות חב"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרבי מלובביץ' אמר באחת משיחותיו:
במאמריו של כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, אשר בהם באים ענייני החסידות בביאור יותר רחב ובהבנה והשגה שכלית יותר, מכמו שהם (בגלוי - גם לאנשים כערכנו) במאמרי רבותינו שקדמו . . מבין מאמריו גופא דיבר כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע במיוחד בשבח ההמשך תרס"ו. כי כל מעלות הנ"ל, בהן נשתבחו מאמריו, ישנן במדה מרובה ומיוחדת בהמשך זה. ולא רק שבהמשך זה באה תורת החסידות לידי התגלות יותר ובהשגה למטה יותר, אלא שגם שייכותה של "חכמה זו" לגאולה העתידה.
— אחרון של פסח, תש"ל (לקוטי שיחות ז, עמ' 206)
רעיונות מרכזיים בספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
תכלית וסיבת הבריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי המבואר בסדרת המאמרים, תכלית כוונת בריאת העולם היא המשכת גילוי אור אין סוף שהיה קודם הצמצום בעולמות באופן שהנבראים יכילו את הגילוי, וזאת באמצעות קיום התורה והמצוות על ידי עם ישראל. בנוסף, על ידי קיום התורה והמצוות יימשך גם גילוי אלוהי נעלה אף יותר מכמו שהיה קודם הבריאה. אידיאל זה הוא מפני שהקב"ה 'נתאווה שתהיה לו דירה בתחתונים', כלומר שגילוי האלוהות יוחדר במציאות הגשמית.
בסדרה מובאות שתי סיבות לבריאת העולם, שנכתבו בספרי קבלה שונים:
- גילוי כוחו של הקב”ה באמצעות הבאתו לידי מימוש.
- יידוע נבראים על אודות קיומו של הקב"ה. קודם הבריאה הוא היה לבדו; אחריה יש מי שיכולים להיות מודעים לקיומו.
אלא שלדברי הרבי הרש"ב, שתי הסיבות הללו אינן מסבירות כראוי את הבריאה: כוחותיו של הקב”ה אינם חסרים את השלימות הקיימת במימושם בפועל, ולפיכך דבר לא מתווסף בהם בבריאה. כמו כן, הנבראים המודעים לקיומו של הקב”ה ומכירים את כוחותיו הם דווקא אלו שבעולמות העליונים, ובריאת העולם הזה הגשמי אינה מוסברת.
לפיכך מסיק כי הבריאה היא מפני תשוקתו של הקב"ה, ולא ייתכן הסבר שכלי-אנושי לתשוקה זו, "הוא למעלה מטעם ודעת (וכמו שאמר רבינו ז"ל על זה אויף א תאווה איז קיין קשיא), רק שנתאווה שיהיה מציאות תחתונים, ויומשך בחינת עצמות אור אין סוף למטה, שזה ביכולת להמשיך למטה בעולם התחתון דוקא".[5]
התהוות 'יש מאין'[עריכת קוד מקור | עריכה]
המקובלים הראשונים (הרמ"ק, הרמ"ע והאר"י) דנו בביאור השם אור-אין-סוף, שנקרא בשם 'אין סוף' ולא 'אין תחילה', דעת הרמ"ק היא שדרגה זו היא עצמות הבורא, דעת הרמ"ע היא שזהו הרצון, דעת האר"י היא שזה נעלה מהרצון, אך אינו עצמות הבורא. לדעת הרמ"ק זהו מפני שאין לתת קדמות לשום דבר חוץ מעצמותו. אך הרבי לא מקבל זאת, מפני שאין הקב"ה עצמו יכול להיות מקור לעולמות, כי בבריאתן הוא יוכרח להשתנות לפיהן. ולכן לדעת רבינו ההתהוות יש מאין היא מהאור, שהוא אין ואפס לגבי עצמות הבורא, ומכל מקום יש בו כח אין-סוף (בדוגמת משל מאור שהוא מעין המאור).
מבנה הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר מורכב משישים ואחד מאמרים שנאמרו על סדר השנה, בכתיבתם האריך הרבי הרש"ב יותר מהנאמר.[6] המאמרים הם רצף עניינים הכרוכים זה בזה, ועוסקים באותו עניין, ולכן נקראים בשם 'המשך'. לאורך הספר ישנן הגהות מאת הרבי הרש"ב. החלק האחרון של הספר נקרא 'השלמת הדרוש' והוא לא נאמר בעל פה.[7]
על קטעים מסוימים מתוך המאמרים רשם כי אין להעתיקם. אך הרבי מלובביץ' הורה להדפיסם בשולי הגיליון ולציין שנרשם עליהם "אין צריך להעתיק".[8]
המאמרים משנות אמירת וכתיבת המאמר, שאינם מה'המשך' נדפסו בנפרד, 'ספר המאמרים תרס"ו-תרס"ז', בעריכת הרב יהונתן דוד רייניץ (משפיע בישיבת תומכי תמימים בניו הייבן וחבר מערכת אוצר החסידים).
מהדורות וביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעת אמירת המאמרים למדו את המאמרים האלו מתוך העתקות כתב יד או כתובים במכונת-כתיבה. לראשונה הספר נדפס בשנת תשל"א על ידי הוצאת קה"ת, בהוראה ישירה מהרבי מלובביץ'. הספר חזר ונדפס בשנים הבאות עם הוספות שונות. בשנת תשע"א הוציאה קה"ת לאור מהדורה חדשה של הספר. חברי המערכת של מהדורה זו: הרב דוד אולידורט (חבר מערכת אוצר החסידים), הרב דוד פלדמן (חבר מערכת וועד הנחות בלה"ק), הרב יהונתן דוד רייניץ והרב אהרן לייב רסקין (משפיע בקראון הייטס וחבר מערכת אוצר החסידים).
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הערות וביאורים להתחלת המשך תרס"ו, מאדמו"ר הריי"צ
- תוכן העניינים (בסוף מהדורת קה"ת, תשע"א), נכתב על ידי הרב דוד פלדמן
- שערי עיונים בדא"ח, ארבעה כרכים, מאת הרב מיכאל חנוך גולומב (משפיע בישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770)
- שיעורים בחסידות, מאת הרב זלמן גופין (משפיע בישיבת ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בכפר חב"ד)
- שיעורים בתורת החסידות - המשך תרס"ו, מאת הרב יואל כהן (משפיע בישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770)
- שני קבצים בשם "ניצוצי דא"ח", שיצאו לאור על ידי "מפעל החסידות"[9]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יום טוב של ר"ה - תרס"ו, ברוקלין תשנ"א, באתר היברובוקס
- יום טוב של ר"ה - תרס"ו, ברוקלין תשע"ח, באתר היברובוקס
- שיעורי הרב יוסף יצחק אופן בהמשך תרס"ו, באתר חסידות TV
אודות ה'המשך'[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד אולידורט, המשך "יו"ט של ראש השנה" תרס"ו, באתר ישיבה
- מרדכי מנשה לאופר, המשך תרס"ו, התקשרות, גיליון 643
- הרב מרדכי מנשה לאופר, "המשך הגדול" תרס"ו, התקשרות, גיליון 1005
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ סקירה בגיליון "התקשרות" על ההמשך
- ^ מאמר של הרב דוד פלדמן
- ^ ראיון עם הרבנים זלמן גופין ויהושע שפירא
- ^ ראו למשל - דב שוורץ, דילוג אל האור - מושגי יסוד בחסידות חב"ד, הוצאת מכללת הרצוג תבונות, אלון שבות, תשע"ז עמ' 60 ועמ' 76 הערה 60 וכן - יעקב גוטליב, שכלתנות בלבוש חסידי: דמותו של הרמב"ם בחסידות חב"ד, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ט עמ' 57-58
- ^ יו"ט של ר"ה תרס"ו, ניו יורק: הוצאת קרני הוד תורה, תשע"א, עמ' יא
- ^ הרבי מלובביץ', רשימת היומן, הוצאת קה"ת, עמ' שנח
- ^ יו"ט של ר"ה תרס"ו, קה"ת, עמ' תשז
- ^ תורת מנחם - התוועדויות תשמ"ב, כרך ד, וועד הנחות בלה"ק, עמ' 2060 ואילך
- ^ חדש: 'ניצוצי דא"ח' על תרס"ו - שטורעם.נט כל חב"ד יודעת, באתר shturem.net