יום המיוחס
יום המיוחס (או יום יחוס) הוא כינוי ליום ב' בסיוון, הנמצא בין ראש חודש סיוון לבין שלושת ימי ההגבלה. המקורות הידועים הראשונים לכינוי זה הם רבי שלמה קלוגר ורבי ישראל מרוז'ין, המזכירים את הכינוי ככינוי עממי רווח.[1]
מהות היום[עריכת קוד מקור | עריכה]
משמעות השם לא לגמרי ברורה, אך הוצגו לו טעמים אחדים:
- הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, מחבר הספר "ערוך השולחן", העריך שהסיבה קשורה להודעה הראשונה של משה במדבר סיני לאחר יציאת מצרים, על התוכנית למעמד הסכם ברית 'עשרת הדיברות', ועל 'שלושת ימי ההגבלה' שהחלו מיד למחרת, לקראת מתן תורה. במעמד הודעה זו נאמר לעם ישראל: "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות יט, ו). משפט זה הוא הבסיס לדת לאומית, שבה החובות והזכויות הדתיות עוברות בתורשה, הנקראת בלשון חכמים "ייחוס"[2].
- על פי הפסוק "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש", הוא שביום זה יוחסו בני ישראל משאר אומות העולם.
- משום שהיום בשבוע שחל בו יום המיוחס (ב' סיון) יחול בו יום הכיפורים שלאחריו, ויום כיפור נקרא יום המיוחס בפיוט "יום מימים הוחס".
- מפני שעל פי המסורת, יום זה נמצא בין ימים חשובים לעם ישראל (ר"ח סיוון מלפניו ושלושת ימי ההגבלה לאחריו) אבל בפני עצמו אין בו כלום, ועל כן הוא כאדם שאין בו כלום אבל מתהדר בייחוסו[3][1].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גדי איידלהייט, יום המיוחס ותחנון
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 יוסף ויכלדר, והעולם נוהגין לקוראו יום המיוחס, המבשר תורני 548, כ"ו באייר תשע"ט, עמ' יב–יד, באתר אוצר החכמה.
- ^ הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ערוך השולחן, אורח חיים, סימן תצ"ד, סעיף ז'.
- ^ ישראל פרידמן מרוז'ין, עירין קדישין, ווארשה 1885, עמ' 45, באתר היברובוקס
| חג השבועות | ||
|---|---|---|
| רקע | יום המיוחס • שלושת ימי ההגבלה • מעמד הר סיני • עשרת הדיברות • לוחות הברית | 
|
| תפילות ופיוטים | קריאת הלל • אקדמות • יציב פתגם • כד יתבין ישראל • אזהרות • אתה הנחלת • עליונים ששו | |
| מנהגים | אכילת מאכלי חלב ודבש • מגילת רות • תיקון ליל שבועות • חג המים | |
| שונות | שמחת הרגלים • ביכורים • שתי הלחם | |