יוחנן גור

יוחנן גור
	יוחנן גור ביוני 1982
לידה	4 במרץ 1925; ביאליסטוק, הרפובליקה הפולנית השנייה
פטירה	18 בנובמבר 2018 (בגיל 93)
מדינה	ישראל
השתייכות	ההגנה ; צבא הגנה לישראל מגן דוד אדום
תקופת הפעילות	1949–1984 (כ־35 שנים)
דרגה	אלוף
תפקידים בשירות
	קצין אספקה ראשי; היועץ הכספי לרמטכ"ל; ראש אגף אפסנאות;
פעולות ומבצעים
	מבצע קדש ; מלחמת ששת הימים ; מלחמת ההתשה ; מלחמת יום הכיפורים ; מלחמת לבנון
תפקידים אזרחיים
	מנכ"ל השק"ם, יו"ר הוועד הפועל וממלא מקום נשיא מגן דוד אדום

יוחנן גור (4 במרץ 1925 - 18 בנובמבר 2018) היה איש צבא ישראלי, שסיים את שירותו בצה"ל בדרגת אלוף, לאחר שכיהן כראש אגף אפסנאות.

פורום פרישה לאלופים במחנה מטכ"ל, 6 באפריל 1981.^[א]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גור נולד בביאליסטוק שבפולין. בשנת 1941 הצליח להימלט מפני הצבא הגרמני למרכז רוסיה. בשנים 1943–1945 לחם בגרמנים בשורות הצבא האדום. לאחר מלחמת העולם השנייה ניסה להעפיל לארץ ישראל אך גורש על ידי שלטון המנדט למחנות המעצר בקפריסין בהם שהה כשנה וחצי והצטרף לארגון ההגנה.

ב-1949 התגייס לצה"ל ושירת בתפקידים שונים במפקדת קצין ציוד וחימוש ראשי ובאגף האפסנאות (אג"א). במבצע קדש היה קצין אפסנאות בחטיבת חי"ר. בשנת 1957 מונה לעוזר קצין אפסנאות של פיקוד הדרום, בשנים 1959–1960 למד במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה, בשנת 1960 מונה לקצין אפסנאות בחטיבת שריון ובשנים 1963 עד 1966 כיהן כקצין אפסנאות של פיקוד דרום. במלחמת ששת הימים שירת באוגדה 38 בפיקוד אריאל שרון, לאחר המלחמה שימש כמפקד יחידת פינוי שלל בחצי האי סיני. בשנת 1968 מונה לראש ענף תכנון וכוננות וראש ענף תחזוקה באג"א. ב-1969 מונה לראש מחלקת תחזוקה ובשנת 1973 התמנה לקצין אספקה ראשי, תפקיד בו כיהן בתקופת מלחמת יום הכיפורים.

בנו של גור, יורם נהרג במהלך מלחמת יום הכיפורים, כששירת בצוות "טנק הצוערים" שנפגע בקרב החווה הסינית וצוותו נעדר. לאחר הקרבות, יצא יוחנן גור למסע חיפושים ממושך של מספר חודשים, שהסתיים רק לאחר מציאת שרידי בנו ושניים מחבריו לצוות בחולות סיני, והעברת שרידי גופתו של איש הצוות הרביעי חודשים מספר לאחר מכן.

בשנת 1975 מונה ליועץ הכספי לרמטכ"ל ולראש אגף התקציבים. בשנת 1978 קודם לדרגת אלוף ומונה לראש אגף אפסנאות תפקיד בו כיהן עד 1984.

במהלך שירותו הצבאי, סיים גור לימודים גם במכללה לביטחון לאומי.

לאחר השחרור מצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת שחרורו, קיבל גור הבטחה להתמנות למנכ"ל השק"ם, אולם בהצבעה חשאית בדירקטוריון החברה הועדף המנכ"ל בפועל, יהודה נאות, על פניו^[1]^[2], והוא זכה בתפקיד רק באפריל 1984 כאשר נאות עבר לתפקיד היו"ר^[3].

מגן דוד אדום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1993 ל-2005 כיהן כיו"ר הוועד הפועל של מגן דוד אדום ולאחר מכן כממלא מקום נשיא הארגון. יוחנן גור נכנס לתפקידו כסגן נשיא מד"א כשהארגון מצוי תחת מציאות כלכלית קשה ומאתגרת. בשנות פועלו הצליח להוביל לעצמאותו הכלכלית של הארגון תוך פיתוח מגוון שירותים, הגדלת מספר העובדים והמתנדבים והכפלת מספר התחנות. יוחנן יזם והקים את מערכת השליטה והבקרה במד"א ואת מערך המחשוב המבצעי והניהולי, פרויקט 'יורם' על שמו של בנו, סג"ם יורם גור, שנפל בקרבות במלחמת יום הכיפורים. תוכניות העבודה של יוחנן ושיטות הפעולה שלו מיושמות במד"א עד היום.

בין תפקידיו במד"א שימש גם כמנכ"ל מד"א בשנים 1994-1995^[4].

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2004 היה בין החותמים על מכתב תמיכה של בכירי מערכת הביטחון בתוכנית ההתנתקות, הקובע שהתכנית חיונית לביטחון ישראל^[5].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא יוחנן גור בוויקישיתוף

נתמנה קצין אספקה ראשי, מעריב, 24 ביוני 1973
יוחנן גור, באתר "50 שנה למלחמת יום הכיפורים" של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ מימין לשמאל: אלוף יהושע שגיא ראש אגף מודיעין, אלוף יעקב אבן מפקד המכללה לביטחון לאומי, אלוף דני מט מתאם הפעולות בשטחים, תא"ל צבי שור (קצין) היועץ הכספי לרמטכ"ל, אלוף יוחנן גור ראש אגף אפסנאות. צילום: דובר צה"ל, ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ניבה לניר, המכולת של אבא, דבר, 8 ביולי 1983
^ בהצבעה דראמטית בשקם גבר נאות על גור, דבר, 11 ביולי 1983
^ יוחנן גור מנכ"ל השקם, יהודה נאות - היו"ר, מעריב, 4 באפריל 1984
^ מד"א - היסטוריה, באתר www.mdais.org
^ אטילה שומפלבי, בתגובה למכתב הרבנים: "מכתב אלופים" בעד התנתקות, באתר ynet, 29 באפריל 2004

[1] מימין לשמאל: אלוף יהושע שגיא ראש אגף מודיעין, אלוף יעקב אבן מפקד המכללה לביטחון לאומי, אלוף דני מט מתאם הפעולות בשטחים, תא"ל צבי שור (קצין) היועץ הכספי לרמטכ"ל, אלוף יוחנן גור ראש אגף אפסנאות. צילום: דובר צה"ל, ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון

[2] ניבה לניר, המכולת של אבא, דבר, 8 ביולי 1983

[3] בהצבעה דראמטית בשקם גבר נאות על גור, דבר, 11 ביולי 1983

[4] יוחנן גור מנכ"ל השקם, יהודה נאות - היו"ר, מעריב, 4 באפריל 1984

[5] מד"א - היסטוריה, באתר www.mdais.org

[6] אטילה שומפלבי, בתגובה למכתב הרבנים: "מכתב אלופים" בעד התנתקות, באתר ynet, 29 באפריל 2004

[א]

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

מגן דוד אדום
מייסדים	משולם ליבונטין • חיים אלפרין • משה רבינוביץ' • ישעיהו אליהו • חיים לייבוביץ • משה פרנקל • ברוך ניסנבוים • אריה אלוטין
נשיאים	יהודה סקורניק • נועם יפרח • אבי זהר
מנכ"לים	מרדכי פן • יצחק שני • בן-ציון טחן • אשר דר • אריאל יהלומי • חיים דגן • עמיצור כפיר • רוני ליכטנשטיין • יחיאל חמי • נתן כהן • יעקב אדלר • יוחנן גור • עמוס לוריא • אבי זהר • אלי בין
שונות	קריית מד"א • חוק מגן דוד אדום • נוער מד"א • יחידת האיתור הבינלאומית
מיזמים	נאמן חיים • פרויקט מחויבות אישית