יוזף ביצאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוזף ביצאן
Josef Bican
צילום משנת 1940
צילום משנת 1940
צילום משנת 1940
מידע אישי
לידה 25 בספטמבר 1913
וינה שבאוסטריה, אוסטרו-הונגריה
פטירה 12 בדצמבר 2001 (בגיל 88)
פראג, צ'כיה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא יוזף ביצאן
גובה 1.78 מטרים
עמדה חלוץ
מועדוני נוער
1925–1927
1927–1928
הרטה וינה II
שוסטק
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1928–1930
1930–1931
1931–1935
1935–1937
1937–1948
1950–1951
1952
1953–1955
סך הכול:
שוסטק
פרבנלוץ
ראפיד וינה
אדמירה
סלביה פראג
ויטקוביצה
הראדץ קראלובה
דינמו פראג
23 (24)
20 (47)
49 (52)
26 (18)
217 (395)
33 (30)
9 (19)
29 (22)
406 (607)
נבחרת לאומית כשחקן
1933–1936
1938–1949
1939
נבחרת אוסטריה בכדורגל אוסטריה
נבחרת צ'כוסלובקיה בכדורגל צ'כוסלובקיה
צ'כיהצ'כיה בוהמיה ומוראביה
19 (14)
14 (12)
1 (3)
קבוצות כמאמן
1954–1956
1956–1959
1959–1960
1963–1964
1964
1967–1969
1969–1972
1977
סלביה פראג
סלובן ליברץ
ספרטק ברנו
פריבראם
הראדץ קראלובה
קלדנו
טונגרן
בנשוב
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוזף "פפי" ביצאןגרמנית: Josef Bican;‏ 25 בספטמבר 191312 בדצמבר 2001) היה כדורגלן אוסטרי-צ'כוסלובקי. לפי הפדרציה הבינלאומית להיסטוריה וסטטיסטיקה של הכדורגל (IFFHS), ביצאן כבש 805 שערים רשמיים במהלך הקריירה - נתון שהציב אותו במשך עשרות שנים ככובש הפורה ביותר בתולדות הכדורגל העולמי וכשחקן בעל ממוצע השערים הגבוה ביותר למשחק (1.51)‏[1]. בעקבות כך, העניק לו הארגון את פרס "כדור הזהב" לכובש הגדול ביותר במאה העשרים.

ביצאן, שנחשב לאחד מגדולי שחקניה של סלביה פראג, סיים חמש עונות עם תואר "מלך השערים העונתי של אירופה" ואף היה חלק מנבחרת הפלא האוסטרית שהגיעה למקום הרביעי במונדיאל 1934. בנוסף, הוא היה אצן מצטיין והיה מסוגל לרוץ ריצת 100 מטר בזמן 10.8 שניות (תוצאה שבה החזיקו רבים מהרצים של אותה תקופה).

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביצאן נולד בעיר וינה באוסטריה, אז חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית), כילד השני במשפחה צ'כית בת שלושה ילדים. אביו, פרנטישק, היה כדורגלן בהרטה וינה, ונפטר כבר בגיל 30 בעקבות סירובו לעבור ניתוח בכליה שניזוקה במהלך משחק כדורגל. ב-1925, ארבע שנים לאחר מות אביו, הצטרף ביצאן לקבוצת הילדים של הרטה וינה ושיחק בה במשך שנתיים. ב-1931, לאחר מספר שנים בקבוצות קטנות, הצטרף ביצאן לקבוצה הגדולה של העיר - ראפיד וינה. בארבע שנים במדי ראפיד, כבש ביצאן 100 שערי ליגה, ולאחר מכן עבר לאדמירה וינה.

ב-1937, החליט ביצאן לעזוב את וינה וחתם בסלביה פראג הצ'כוסלובקית. ב-11 עונות במדי סלביה, כבש ביצאן 496 שערי ליגה ב-217 משחקים בלבד. בשנים אלה, הוא זכה עשר פעמים בתואר מלך השערים של ליגת העל הצ'כוסלובקית, כולל שנה אחת בה כבש 57 שערים ב-24 משחקים. בין השנים 1940 ל-1944, הוא סיים כמלך השערים של אירופה, אך עשה זאת בזמן שרוב הכדורגלנים הצעירים לחמו במלחמת העולם השנייה.

לאחר המלחמה, קיבל ביצאן מספר הצעות ממועדוני הפאר של אירופה, אך הוא סירב לעזוב את פראג. יובנטוס הציעה לו תנאי מחיה טובים מאוד, אך ביצאן טען שהוא לא רוצה לאיטליה משום שהקומוניזם שולט שם. למרבה האירוניה, ב-1948 עלתה המפלגה הקומוניסטית לשלטון בצ'כוסלובקיה, שהפכה מהר מאוד לגרורה של ברית המועצות. ביצאן סירב להצטרף כחבר במפלגה הקומוניסטית, בדיוק כשם שסירב להצטרף למפלגה הנאצית באוסטריה בשנות ה-30.

מאוחר יותר, על מנת לשפר את יחסיו עם השלטון הקומוניסטי, הצטרף ביצאן לויטקוביצה, שהייתה קבוצה בשליטת המפלגה. ב-1952, הוא עזב את ויטקוביצה וחתם בהראדץ קראלובה. לאחר זמן מה, הכריחו אותו השלטונות לעזוב את העיר והקבוצה, וביצאן החליט לחזור לסלביה פראג, שבאותם ימים נקראה "דינמו פראג". הוא שיחק שנתיים במדי הקבוצה, וב-1955 פרש ממשחק פעיל לאחר 27 שנות קריירה. בזמן פרישתו, היה ביצאן לשחקן המבוגר ביותר בליגה הצ'כוסלובקית.

נבחרות בינלאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 בנובמבר 1933, כשהוא בן 20 שנים ו-64 ימים, ערך ביצאן את הופעת הבכורה שלו בנבחרת אוסטריה במשחק נגד סקוטלנד. שנה לאחר מכן, הוא היה חלק מ"נבחרת הפלא" של הוגו מייזל, שסיימה במקום הרביעי במונדיאל 1934. במהלך הטורניר, כבש ביצאן שער אחד בלבד - בניצחון 2–3 על צרפת בשמינית הגמר. בשלוש שנים בנבחרת אוסטריה, כבש ביצאן 19 שערים ב-30 משחקים.

עם מעברו לסלביה פראג, הגיש ביצאן בקשה לאזרחות צ'כוסלובקית על מנת שיוכל לשחק בנבחרת הלאומית. לאחר שקיבל את האזרחות, הוא ציפה להצטרף לסגל הנבחרת במונדיאל 1938, אך טעות פקידותית מנעה ממנו את הנסיעה לטורניר. ביצאן המשיך לשחק בנבחרת הצ'כוסלובקית עד שנת 1949, וכבש לטובתה 12 שערים ב-14 משחקים. הופעתו האחרונה במדי הנבחרת הייתה בניצחון 1–3 על בולגריה ב-4 בספטמבר 1949.

ב-1939, ערך ביצאן הופעה אחת במדי נבחרת בוהמיה ומוראביה, שהייתה באותם ימים תחת כיבוש גרמניה הנאצית. באותו משחק (נגד יוגוסלביה) הוא כבש שלושער.

החיים לאחר הפרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו, החל ביצאן בקריירת אימון של קבוצות צ'כוסלובקיות. ב-1968, אישרו לו הרשויות לעבור ולאמן מחוץ למדינה, וביצאן חתם בקבוצת טונגרן הבלגית. במהלך שהותו שם, זכה ביצאן להצלחה יחסית ובשלוש שנים הוביל את הקבוצה מהליגה הרביעית עד לליגה השנייה. ב-1972, עזב ביצאן את הקבוצה וסיים את קריירת האימון שלו, למעט גיחה קטנה ב-1977 לטובת בנשוב.

בערך באותה תקופה בה אימן ביצאן בבלגיה, החל פלה הברזילאי להתקרב לשערו ה-1,000 בקריירה (כולל משחקי ידידות). בעקבות הישגיו של פלה, עיתונאים רבים התחילו לחקור ולחפש שחקן נוסף שכבש כמות כזו של שערים. לאחר חיפושים רבים, הגיעו העיתונאים לפרנץ בינדר, כדורגלן אוסטרי לשעבר, שטען שביצאן כבש למעלה מ-5,000 שערים בקריירה[2]. למרות טענותיו של בינדר, 5,000 שערים היו דורשים מביצאן לכבוש ממוצע של 185 שערים בכל אחת מ-27 עונותיו בקריירה - עובדה שהייתה מאוד לא סבירה בעיניהם של העיתונאים. כיום נהוג לציין שלביצאן היו 805 שערים ב-530 משחקים רשמיים ו-1,468 שערים בכל המסגרות (כולל משחקי ידידות)[3].

את חודשי חייו האחרונים, העביר ביצאן בבית החולים עקב בעיות לב. הוא נפטר ב-12 בדצמבר 2001 בגיל 88. בשנת 2013, ציינו בסלביה פראג מאה שנה להולדתו של ביצאן, והזמינו את אוהדי הקבוצה לחגוג לו במשחק הדרבי המסורתי נגד ספרטה פראג. במהלך המשחק, ה"אולטראס" של סלביה פרסו שלט ענק ובו נכתב: "פפי ביצאן - שחקן סלביה הגדול ביותר אי פעם"[4].

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראפיד וינה
אדמירה
סלביה פראג
נבחרת אוסטריה
אישיים
  • מלך השערים בליגה האוסטרית: 1933/34
  • מלך השערים בליגה הצ'כוסלובקית (11) (שיא): 1937/38, 1938/39, 1939/40, 1940/41, 1941/42, 1942/43, 1943/44, 1945/46, 1946/47, 1948, 1950
  • מלך השערים בגביע מיטרופה: 1938

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוזף ביצאן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Prolific Scorers Data‏, באתר RSSSF
  2. ^ Czechs in History: Josef "Pepi" Bican, באתר Czech Radio ‏, 23 בינואר 2002
  3. ^ Hall of Fame: Josef Bican, באתר Football Is Not War
  4. ^ Josef Pepi Bican Europes Greatest Goalscorer, באתר These Football Times


נבחרת אוסטריהמונדיאל 1934

1 אורבאנק • 2 ביצאן • 3 בראון • 4 ינדה • 5 האסמן • 6 הופמן • 7 הורוואט • 8 ואגנר • 9 וולצהופר • 10 וירטל • 11 צישק • 12 ססטה • 13 שטרוך • 14 סיזאר • 15 סמיסטיק • 16 פלאצר • 17 פרנזל • 18 קבורק • 19 ראפטל • 20 שאל • 21 סינדלר • 22 שמאוס • מאמן: מייזל

אוסטריהאוסטריה