יווניטיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
היסטוריה של היוונית
אלפבית יווני - כתב ליניארי ב'
פרוטו-יוונית
(בערך 2000 לפנה"ס)
יוונית מיקנית
(בערך 1600 לפנה"ס–1100 לפנה"ס)
יוונית עתיקה
(בערך 800 לפנה"ס–300 לפנה"ס)
דיאלקטים יווניים:
איולית, ארקדו-קיפריוטית, אטית-איונית,
דורית; יוונית הומרית
דיאלקט אפשרי: מקדונית

יוונית קוינה
(מ-300 לפנה"ס)
יוונית ביזנטית
(בערך 330 אחרי-הספירה–1453)
יוונית מודרנית (מ-1453)
צאקונית, יווניטיקה, קאתארבוסה, דימוטיקי, יוונית פונטית,
יוונית מודרנית סטנדרטית, קפריסאית יוונית, יוונית כרתאית

יווניטיקה, הידועה גם כרומניוטית או יוונית-יהודית, הייתה ניב של הרומניוטים, קבוצה של יהודים יווניים שקיומם מתועד מאז תקופת יוון ההלניסטית. שורש השפה הוא בקוינה (יוונית הלניסטית - Ελληνική Κοινή) ומשולבים בה אלמנטים עבריים. היא הייתה דומה ליוונית ששימשה את התושבים הנוצריים ביוון. הרומניוטים השתמשו בגרסה משלהם לאלפבית העברי כדי לכתוב טקסטים ביווניטיקה וביוונית.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור המילה "יוואנית" (כך נקראת השפה ביוונית) משתרש מהמונח התנ"כי "יוון", המקורב ל-Yavanaסנסקריט), שנעשה בו שימוש על ידי תרבויות המזרח הקרוב. מונחים אלו התכוונו ליוונים וליוון.

היעלמות השפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הזמן החל הניב הרומניוטי להיעלם, בעיקר במאה ה-19. כיום אין עוד דוברי רומניוטית שזו שפת האם שלהם, מכמה סיבות:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]